ישראל מציגה פערי היערכות מערכתיים להזדקנות האוכלוסייה, דוח מבקר המדינה מזהיר מסיכוני רווחה וביטוח לאומי

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
פערי היערכות להזדקנות בישראל

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

רגולטורים

בנקים מרכזיים

ישראל מציגה פערי היערכות מערכתיים להזדקנות האוכלוסייה, דוח מבקר המדינה מזהיר מסיכוני רווחה וביטוח לאומי — פערי היערכות להזדקנות

על רקע העלייה בתוחלת החיים והתרחבות אוכלוסיית בני 65 ומעלה, דוח חדש קובע כי בישראל עדיין אין תוכנית רב-שנתית סדורה להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות. הממצאים מצביעים על כשלים ביישום החלטות ממשלה, פערי תיאום בין משרדים ולחצים גוברים על מערך הסיעוד, הבריאות והביטוח הלאומי.

היילייטס

בשנת 2025 ההוצאה השנתית על סיעוד בישראל צפויה להגיע לכ-21 מיליארד שקל לעומת 7 מיליארד שקל לפני רפורמת 2018, מה שמסכן את יציבות הביטוח הלאומי.
מבקר המדינה מזהיר כי הביטוח הלאומי נכנס לגירעון תזרימי החל מ-2035 ללא מימון נוסף, ללא קידום צעדים אופרטיביים לטיפול בגירעון האקטוארי.
בשנים 2020–2023 מספר מיטות האשפוז הגריאטרי ירד ב-16% ומספר הרופאים הגריאטריים נותר כמעט ללא שינוי, על רקע עלייה תחזיתית באוכלוסיית בני ה-65 ומעלה ל-15% עד 2050.

ממצאי הדוח והלחץ על מערך הסיעוד

כפי שפורסם בדוח מבקר המדינה, ישראל אינה משלימה היערכות מערכתית לאתגרי ההזדקנות, אף שכבר התקבלו החלטות ממשלה ונקבעו כיוונים אסטרטגיים בתחום. הדוח בוחן בין היתר את מצב הסיעוד, את יציבות הביטוח הלאומי ואת מידת היישום של מנגנוני התיאום הממשלתיים.

לפי הדוח, כ-90% מהקשישים הסיעודיים מקבלים טיפול בביתם באמצעות מטפלות המועסקות בידי חברות סיעוד וממומנות דרך הביטוח הלאומי, וקבוצה זו מייצגת כ-30% מבני גיל הפרישה, או כ-400 אלף איש. עוד נקבע כי רפורמת הסיעוד של 2018 פוגעת ביציבות הפיננסית ארוכת הטווח של הביטוח הלאומי, לאחר שההוצאה השנתית על סיעוד עלתה מ-7 מיליארד שקל לפני הרפורמה לכ-21 מיליארד שקל בשנת 2025.

הדוח מזהיר כי ללא שינוי מהותי, הביטוח הלאומי נכנס לגירעון תזרימי החל משנת 2035 ולא יוכל לשלם את מלוא התחייבויותיו לפי חוק ללא מימון נוסף. למרות זאת, הקבינט החברתי-כלכלי אינו מקיים בשנים האחרונות דיון במאזן המוסד וביציבותו ארוכת הטווח, והממשלה אינה מקדמת צעדים אופרטיביים לטיפול בגירעון האקטוארי.

המבקר מצביע גם על פערים בבקרת הזכאות והשימוש בגמלת הסיעוד. לפי הממצאים, הביטוח הלאומי אינו מקיים בקרה שנתית על מקבלי גמלה בכסף, אף שיש מקרים שבהם הכסף משמש לצרכים אחרים ולא למימון טיפול סיעודי, וכן אין פיקוח מספק על תשלומים חליפיים לבני משפחה המטפלים בקרוביהם.

בדוח נכללת גם השוואה בין דרגות הסיעוד שמגדיר הביטוח הלאומי לבין הערכות של אחת מקופות החולים עבור אותם מטופלים, ובה נמצא פער של 1.7 רמות סיעוד בממוצע. לפי החישוב שמובא בדוח, פער זה מתורגם להוצאה של 9.5 מיליארד שקל בשנה מכספי הביטוח הלאומי, סוגיה שהממשלה אמורה לבחון אחת לשלוש שנים במסגרת הפיקוח על יציבות המוסד.

ביוני 2025 מקימים משרד האוצר, הביטוח הלאומי וגורמים נוספים צוות בין-משרדי לבחינת גמלת הסיעוד. הדוח מציין כי הצוות מתכנס 12 פעמים, אך עד מועד סיום הביקורת עדיין אינו מפרסם המלצות.

בתגובתו אומר הביטוח הלאומי כי הרפורמה ב-2018 נולדה לאחר שנים של ביקורת ציבורית, וכי תפקידו הוא להגן על האזרחים הוותיקים ולא לפעול משיקולי רווח. המוסד מוסיף כי קצבאות הזקנה אינן עולות יותר מעשור, בזמן שהמציאות הכלכלית משתנה באופן חד.

השפעה על שוק העבודה, הבריאות והממשל

מעבר לסיעוד, הדוח מצביע על היעדר מדיניות ממשלתית מוסדרת להכנת אזרחים לפרישה ועל שיעורי תעסוקה נמוכים יחסית לאחר גיל הפרישה. גיל הפרישה לגברים נשאר 67, אף שתוחלת החיים עולה ב-15% ל-81.4 שנים לגברים ו-85.5 לנשים, בעוד גיל הפרישה לנשים עולה מ-62 ל-65.

שיעור ההשתתפות של בני 67 עד 74 בשוק העבודה עומד על 22.3% לנשים ו-35.4% לגברים בלבד. לפי התחזית המובאת בדוח, עד 2030 הנתונים מגיעים ל-27% ול-39.9% בהתאמה, עדיין מתחת ליעדים של 28.5% לנשים ו-43.5% לגברים, יעד שהמבקר קובע כי אינו בר השגה ללא תוכנית סדורה.

גם במערכת הבריאות מתגלים פערים מבניים. בין 2020 ל-2023 מספר מיטות האשפוז הגריאטרי יורד ב-16%, בעוד מספר הרופאים הגריאטריים כמעט שאינו משתנה ועומד על 0.86 רופאים ל-1,000 בני 65 עד 75. הדוח מציין כי המדיניות היא להשאיר יותר מבוגרים בביתם, אך מהלך כזה מחייב חלופות של אשפוז בית, תקציבים ייעודיים וצוותים מקבילים, וכרגע פתרונות אלה אינם מיושמים במידה מספקת.

ברמה הדמוגרפית, שיעור בני 65 ומעלה בישראל עומד כיום על כ-13% מהאוכלוסייה וצפוי להגיע ל-15% בשנת 2050, שהם כ-2 מיליון איש. אמנם מדובר בשיעור נמוך יחסית לחלק ממדינות ה-OECD, אך הדוח מדגיש כי גם בתנאים אלה נדרשת היערכות כלכלית ומוסדית לשאלת המימון של האוכלוסייה המבוגרת.

המבקר קובע כי אף אחד מהכיוונים האסטרטגיים שנקבעו להתמודדות עם ההזדקנות אינו מיושם במלואו. תוכנית שאומצה בהחלטת ממשלה ב-2021 כוללת חמישה מדדי-על, אך רק לאחד מהם נקבע יעד כמותי, ובקרב גורמים ממשלתיים שרואיינו מתוארת רמת שיתוף הפעולה הבין-משרדי כבינונית ומטה.

עוד נמצא כי המועצה הציבורית המייעצת לענייני גמלאים אינה פועלת בפועל. המועצה מתמנה לאחרונה באוגוסט 2020, כתבי המינוי שלה פוקעים ב-2023, ומאז 2021 היא אינה מתכנסת כלל. לפי הדוח, השרה לשוויון חברתי אינה ממנה חברים חדשים לאחר פקיעת המינויים, ולכן מנגנון ייעוץ מרכזי שנקבע בחוק אינו מתפקד.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אומר כי הזדקנות האוכלוסייה היא אחד האתגרים המרכזיים של ישראל וכי מתן מענה הולם לבני הגיל השלישי הוא חובה מוסרית וערכית. לצד זאת, הדוח מציין לחיוב את פיתוח לוח המחוונים של משרד הרווחה והביטוח הלאומי, אך קובע כי הוא עדיין מוגבל בהיקף המידע ובנגישות לגופים ציבוריים נוספים.

בהמשך למה שדיווחנו על העלייה בתעסוקת בני 75 ומעלה בישראל, הראינו שעשרות אלפים ממשיכים לעבוד או מחפשים עבודה גם שנים אחרי גיל הפרישה, בעיקר בשל פנסיה לא מספקת, התארכות תוחלת החיים ולעיתים גם צורך במשמעות. באותו דיווח הודגש כי הדיון בדחיית גיל הפרישה וההשפעה של כל שנת עבודה נוספת על גובה הקצבה מחדדים את הלחץ על משקי הבית ועל מערכת הביטוח הלאומי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?