היצוא הביטחוני של ישראל מגיע לשיא ב-2025, אסיה-פסיפיק מגדילה את חלקה
למרות מגבלות גוברות באירופה, ובהן חסימת עמדות של חברות ישראליות בתערוכת יורוסאטורי בצרפת, התעשיות הביטחוניות של ישראל ממשיכות להרחיב את היקף המכירות שלהן בעולם. ב-2025 היצוא הביטחוני מגיע לכ-19.2 מיליארד דולר, כאשר אזור אסיה-פסיפיק בולט כמנוע צמיחה מרכזי עם עלייה לחלק של 32% מכלל היצוא.
היילייטס
- יצוא הביטחוני של ישראל צפוי להגיע לשיא שנתי ב-2025, כאשר אזור אסיה-פסיפיק מגדיל את חלקו מ-23% ל-32%.
- מספר העסקאות במתכונת G2G צפוי להגיע ל-10 מיליארד דולר ב-2025, ו-53% מהעסקאות ב-2024 היו בהיקף של 100 מיליון דולר ומעלה.
- יפן מעלה את תקציב הביטחון מ-47.2 מיליארד דולר ב-2022 ל-58 מיליארד דולר ב-2024, עם דגש על לוחמה אלקטרונית, סייבר ומל״טים.
צמיחת המכירות באסיה-פסיפיק
כפי שפורסם בגלובס, נתוני סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, מצביעים על כך שחלקו של אזור אסיה-פסיפיק בכלל היצוא הביטחוני של ישראל עולה מכ-23% ל-32% ומסייע להביא את הענף לשיא שנתי ב-2025. לפי הנתונים, ישראל מדורגת במקום השביעי בעולם ביצוא אמל"ח בחמש השנים החולפות, בעוד חלקה בסחר העולמי עולה מכ-3.1% בשנים 2016-2020 לכ-4.4% בשנים 2021-2025.הודו נשארת יעד מרכזי למכירות, עם 29% מהיצוא בתקופה הנבדקת, אך בענף מעריכים כי הפיזור האזורי מתרחב בהדרגה. החברות הישראליות מתאימות את פעילותן למדיניות Make in India, בין השאר באמצעות שיתופי פעולה של אלביט עם אדאני בייצור מל"טי הרמס, של התעשייה האווירית עם BEL בייצור טילים, ושל רפאל עם קבוצת קליאני בפיתוח מערכות נשק.
לצד הודו, וייטנאם מתבססת הן כלקוחה והן כחוליה בשרשראות האספקה. בשבוע שעבר חתמה MODEL 4 הישראלית על הסכם בלעדיות עם חברת דונג נאם הווייטנאמית בתחומי עיבוד שבבי מדויק, יציקות, חישול, זיווד אלקטרוני וייצור רכיבים מורכבים, במהלך שמיועד לצמצם תלות בשרשראות אספקה שנפגעות מאמברגו מערבי גובר.
ביקוש אזורי והשלכות על התעשייה
בכירים בענף מעריכים כי המתיחות מול סין והספקות במדינות האזור לגבי עומק המחויבות הביטחונית של U.S. דוחפים ביקוש נוסף למערכות ישראליות. בתוך כך, יותר מדינות פונות לעסקאות G2G, ממשלה מול ממשלה, שהיקפן מגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, וכ-53% מהעסקאות של התעשיות הביטחוניות אשתקד הן בהיקף של 100 מיליון דולר ויותר.יפן, קוריאה הדרומית ואפשר שגם אוסטרליה מסתמנות כיעדים בולטים לשנים הקרובות. ביפן תקציב הביטחון עולה מכ-47.2 מיליארד דולר ב-2022 לכ-58 מיליארד דולר השנה, והעניין המקומי מתמקד בין היתר בלוחמה אלקטרונית, סייבר, לוויינים ומל"טים. התעשייה האווירית מתמודדת שם על עסקה אסטרטגית בתחום המל"טים, בעיקר מול Baykar הטורקית, לאחר שבכירי טוקיו בחנו בשנה שעברה את הרון MK II ואת Bayraktar TB2.
בקוריאה הדרומית מקודם תהליך של שילוב טכנולוגיות ישראליות כבר בשלב הייצור המקומי. דוגמה בולטת לכך היא ההסכם שעליו חתמה רפאל בספטמבר 2025 עם Hyundai Rotem לשילוב מערכת מעיל רוח בטנק K2 ובפלטפורמות נוספות. במקביל, באוסטרליה מתעניינים בשדרוג יכולות ההגנה האווירית, תחום שבו לישראל יתרון בולט, כאשר 29% מהמכירות ב-2025 הן של מערכות הגנה אווירית מפני טילים ורקטות, ו-11% נוספים הם של מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית.
בכתבה קודמת שלנו על הנפקת בגירה מערכות ושיח המיזוגים והרכישות בענף הביטחוני, סקרנו כיצד החברה מציגה את המהלך כפלטפורמה לחיזוק ההון והמיצוב ולכניסה לעסקאות קונסולידציה בינלאומיות בתחום הסימולטורים הצבאיים. עוד ציינו את הקריאות לעידוד ממשלתי לחברות ביטחוניות קטנות ובינוניות, לצד הערכת השוק לגבי השפעת התנודתיות ואי-הוודאות הגיאופוליטית על קצב העסקאות והתרחבות החברות.
חדשות איי.אי.אקס האחרונות
- Forex
- Crypto