משרד האוצר עומד בפני ביקורת על העברות תקציב מאוחרות שפוגעות בביצוע הממשלתי
לחצי סוף השנה בתקציב המדינה ב-2024 חושפים עומס חריג בהעברות כספיות למשרדי הממשלה, לעיתים דקות לפני סגירת שנת הכספים. דוח מבקר המדינה קובע כי הדפוס הזה פוגע בתכנון, בביצוע ובפיקוח הפרלמנטרי, ומציב משרדים בפני אישורים בדיעבד או חריגות בניגוד לחוק.
היילייטס
- הוועדה אישרה בדצמבר 2024 77 העברות תקציביות בכ-30 מיליארד שקל, כאשר 80% מהבקשות הוגשו בעשרת הימים האחרונים.
- דוח מבקר המדינה מצביע על חריגות ביצוע, כמו חריגה של 41% (177 מיליון שקל) בפיתוח לרשויות וחריגה של 14% (2.7 מיליארד שקל) במשרד החינוך.
- בעיכובי העברות התקציביות נפגעו תכנון וביצוע ממשלתי: לדוגמה, ממשרד הבריאות נשללה אפשרות לליישם תקציב בצורה מבוקרת ואחראית.
ממצאי הדוח והיקף ההעברות ב-2024
כפי שעולה מדוח מבקר המדינה, בדצמבר 2024 אושרו בוועדת הכספים 77 העברות תקציביות בהיקף של כ-30 מיליארד שקל, כאשר חלק גדול מהבקשות הוגש רק בעשרת הימים האחרונים של החודש. הסכום הגדול ביותר, כ-4 מיליארד שקל למשרד החינוך, אושר ב-31 בדצמבר, ובמקרה של משרד הבריאות הועברו סכומים בפועל ב-31.12.24 בשעה 23:30, דקות לפני סגירת שנת הכספים.הדוח מציין כי חלק מהפניות נועדו לאשר בדיעבד כספים שכבר שולמו, כדי לתקן חריגות לפני סוף השנה, אך בשל לחץ הזמנים חלק מההעברות כלל לא אושרו. המבקר קובע כי מצב כזה פוגע בחובת הפעולה לפי חוק, בעקרון הפרדת הרשויות, במעמדה של הכנסת ובסמכותה לאשר ולפקח על סדרי העדיפויות בתקציב המדינה.
לפי הדוח, כמעט 80% מהבקשות שהוגשו בדצמבר 2024 הונחו על שולחן הוועדה רק בעשרת הימים האחרונים של החודש. המבקר קושר זאת בין היתר לעיכובים בחקיקת חוקי תקציב באותה שנה בעקבות המלחמה, להסברים לקויים מצד נציגי אגף התקציבים ומשרדי הממשלה, ולהגשת פניות למימוש החלטות ממשלה שהתקבלו רק בסוף השנה.
המבקר מצביע גם על פרקטיקה של סיכומים תקציביים חסויים בין אגף התקציבים למשרדים, שבהם סכומים אינם תואמים בהכרח את ספר התקציב המקורי. לפי הדוח, פערים אלה מחייבים שינויים במהלך השנה, ולעיתים מונעים מהמשרדים לממש את מלוא התקציב שעליו סוכם.
השלכות על משרדי הממשלה ועל הפיקוח התקציבי
הדוח מתאר תפיסת ניהול סיכונים באגף התקציבים, שלפיה תוכניות העבודה של משרדי הממשלה אינן ממומשות במלואן ובמועדן ולכן חלקן מתוקצבות מלכתחילה בחסר. לפי המבקר, השיטה הזו מגבירה את התלות בהעברות ושינויים תקציביים, במיוחד לקראת סוף השנה, כאשר תמונת הביצוע מתבהרת.המבקר מביא דוגמאות לחריגות ביצוע לפני אישור ועדת הכספים, ובהן חריגה של 41%, שהם 177 מיליון שקל, בתקציבי הפיתוח לרשויות המקומיות, חריגה של 14%, שהם 2.7 מיליארד שקל, במימון שעות בבתי ספר במשרד החינוך, חריגה של 33 מיליון שקל בעידוד תעסוקת מבוגרים, וחריגה של 11%, שהם 237 מיליון שקל, במענקי סיוע בשכר דירה לקשישים ולזכאי דיור ציבורי.
במקרים אחרים נרשם גם תת-ביצוע שנבע מהעברות מאוחרות. כך, תקציב לקידום התעשייה גדל במהלך השנה מ-69 מיליון שקל ל-243 מיליון שקל, אך רק 46% ממנו נוצלו בפועל. משרד הבריאות מסר כי עיתוי העברת התקציבים הותיר אותו ללא אפשרות מעשית לביצוע ריאלי, מבוקר ואחראי של התקציב.
הדוח מציג גם מחלוקת פנימית במשרד האוצר. אגף התקציבים טוען כי חלק מהחריגות הן טכניות או אינן מצויות בתחום טיפולו, בעוד אגף החשב הכללי טוען כי החשבים נאלצים לאזן בין מגבלות חוק יסודות התקציב לבין חובות חוקיות וחוזיות אחרות, ובהן תשלום שכר, תשלומים לפי חוזים והבטחת שירותים חיוניים. בתגובה נוספת דוחה אגף התקציבים את הטענות ומבהיר כי האחריות לביצוע בפועל מצויה בידי המשרדים והחשבים הרלוונטיים.
לפי המבקר, העיכובים אינם מסתכמים ברישום חשבונאי אלא פוגעים ביכולת המשרדים לתכנן פעילות, מעמיסים על ועדת הכספים ומצמצמים את יכולת הפיקוח של הכנסת. הדוח קורא לשר האוצר ולאגף התקציבים לזרז את הגשת הפניות התקציביות, לרבות כאלה הנשענות על החלטות ממשלה, בסמוך למועד גיבושן.
בכתבה קודמת שלנו על עדכון דמי ההבראה לשכירים בישראל, הסברנו כיצד העלאת התעריף במגזר הפרטי והציבורי וביטול קיזוז יום ההבראה שנועד למימון המלחמה צפויים להגדיל את הנטו של עובדים רבים בקיץ הקרוב. הכתבה פירטה את מנגנון התשלום לפי ותק והדגישה את הפערים בין המגזרים ואת ההשפעה המצטברת על מיליוני שכירים.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto