ישראל מאבדת הכנסות מס משותפויות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
ישראל מאבדת מס משותפויות

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

ישראל מאבדת הכנסות מס משותפויות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה — המדינה מפסידה מס עתק

ליקויי דיווח, אכיפה חלשה ופערי מידע במיסוי שותפויות גורמים למדינה לאבד כ-340 מיליון שקל מס בכל שנה. הביקורת מצביעה גם על היקף רחב של שותפויות לא רשומות ועל קושי של רשות המסים לזהות שותפים והכנסות החייבות במס בשנים 2017-2023.

היילייטס

שיעור של 93% מהשותפויות הפעילות בישראל בשנים 2017-2023 אינן רשומות, עם מחזור עסקאות שנתי לא-מדווח של 196 מיליארד שקל.
ב-94% מהמקרים שותפים לא דיווחו על מעמדם, וב-20% מ-82 אלף הדוחות שהוגשו נמצאו אי-התאמות מהותיות מול נתוני מע"מ.
רשות המסים ביצעה חקירה אחת בלבד בין 2019 לנובמבר 2025 ואיבדה פוטנציאל לגביית מסים של מאות מיליוני שקלים בשנה משותפויות.

ממצאי הביקורת על הדיווח והאכיפה

על פי Globes, כפי שעולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, בישראל פועלות בשנים 2017-2023 כ-43 אלף שותפויות עם מחזור עסקאות מצטבר של 1.535 טריליון שקל, אך 93% מהשותפויות הפעילות אינן רשומות אצל רשם השותפויות. מחזור העסקאות השנתי הממוצע של השותפויות שלא נרשמו עומד על 196 מיליארד שקל, בעוד הקנס על אי-רישום לא עודכן מאז 1975 ועומד על 15 לירות לשותף לכל יום פעילות, סכום שכיום שווה לפחות מאגורה אחת.

המבקר קובע כי היעדר האכיפה פוגע בהרתעה ומקשה על רשויות המדינה לאתר את הפעילות העסקית של השותפויות ולפקח עליה. בדוח נכתב כי מצב זה מגביר את החשש משימוש בשותפויות להסתרת פעילות לא חוקית, להעלמות מס ולתכנוני מס אגרסיביים.

הבעיה מתרחבת גם לרמת השותפים עצמם. אף שנישומים נדרשים לציין בדוח השנתי אם הם שותפים בשותפות, 94% מהשותפים בשותפויות הפעילות בשנים 2017-2023 לא הצהירו על כך בתיבת ההצהרה, ולכן אינם מזוהים כשותפים במערכות מס הכנסה. לפי הביקורת, חלק מהם שותפים בגופים עם מחזורי עסקאות של מיליארדי שקלים, וכ-2,400 שותפים לא הצהירו על מעמדם אף שהשותפויות שבהן הם פועלים דיווחו למע"מ על מחזור עסקאות שנתי ממוצע של יותר מ-100 מיליון שקל.

עוד מצוין כי אף שהומלץ כבר ב-2017 לקדם חקיקה שתסדיר את חובות הדיווח ואת הליכי ביקורת השומה של שותפויות, ולמרות שהצעת חוק הונחה על שולחן הכנסת באוגוסט 2021, הליך החקיקה עדיין אינו מושלם עד מועד סיום הביקורת.

השפעה פיסקלית ותגובת רשות המסים

הדוח מצביע גם על פערים נרחבים באיכות הדיווח הכספי. בכ-20% מתוך 82 אלף נספחי דוחות כספיים שהוגשו בגין שותפויות בשנים 2017-2023 נמצאו אי-התאמות מול דיווחי מע"מ, ובכ-11,700 נספחים לא הייתה התאמה בין חלקו היחסי של השותף בשותפות לבין חלקו היחסי בהכנסות החייבות שלה.

באחד המקרים שנבדקו דיווח שותף כי חלקו ברווחי השותפות הוא 50% וכי ההכנסות החייבות של השותפות הן כ-10 מיליארד שקל, אך באותו נספח עצמו ציין כי חלקו בהכנסות לצורכי מס הוא 78 מיליון שקל בלבד. לפי המבקר, שגיאות ואי-התאמות כאלה מקשות על רשות המסים להסתמך על הנתונים הקיימים ולזהות תיקים המחייבים ביקורת שומה.

הביקורת מזכירה כי בבדיקה שביצעה רשות המסים בשנת 2021 נמצאו יותר מ-7,000 מקרים שבהם שותפים לא דיווחו כנדרש על מלוא הכנסות השותפות, בהיקף מצטבר של כ-1.35 מיליארד שקל. למרות זאת, משנת 2019 ועד נובמבר 2025 בוצעה חקירה אחת בלבד לגבי שותף שלא דיווח על הכנסות משותפות, אף שלפי הדוח כללי המיסוי הקיימים יוצרים פתח רחב להפחתה בלתי לגיטימית של תשלום המס.

עוד עולה כי לרשות המסים אין ממשקים ונהלים מספקים להעברת מידע ממערכות מע"מ למערכות מס הכנסה ולמערך החקירות, אף שבידי מערך המע"מ מצוי מידע על שותפויות ועל שותפיהן. המבקר קובע כי היעדר האכיפה מביא לאובדן הכנסות ניכר לקופת המדינה, מחליש את ההרתעה ויוצר תמריץ שלילי להימנעות מדיווח.

רשות המסים מסרה בתגובה כי מאמצי החקיקה לא פסקו אחרי אוקטובר 2021 וכי היא ממשיכה לקדם את ההסדרה, תוך התאמה לסדרי העדיפויות של משרד האוצר ושל ועדת הכספים, בין היתר על רקע מלחמת חרבות ברזל. הרשות מוסיפה כי מאז 2024 מתבצעת פעילות מודיעינית ממוקדת בתחום, שבמסגרתה נבחנו עשרות אלפי מקרים, ולאחר מיון וסינון נותרו כ-1,500 מקרים של שותפים שאינם מדווחים ואין להם תיקים ברשות המסים.

בנוגע להצלבות מידע, רשות המסים מציינת כי בשנת 2025 החל מיכון טופס 1504, דוח על קיום שותפות, וכי בכוונתה לקבוע ששדה הדיווח עבור שותף בשותפות יהיה שדה חובה בדוח השנתי לשנת 2026. לפי הרשות, מהלך זה אמור לאפשר בקרות והצלבות מול מאגרי מע"מ ומקורות מידע נוספים.

בכתבה קודמת שלנו על חולשות במערכת ההזדהות של רשות המסים במערך “חשבוניות ישראל”, סקרנו כיצד מבקר המדינה התריע שפרצות בזיהוי מאפשרות גניבת זהויות של עסקים והנפקת חשבוניות שלא כדין בשמם. עוד צוין כי הטיפול מתבצע לעיתים בדיעבד לאחר תלונות, מה שמגדיל את הסיכון לקופת המדינה ולעסקים לגיטימיים ומקשה על בלימת חשבוניות פיקטיביות בזמן אמת.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?