מיטב מזהה הטיה בנתוני הצמיחה בישראל בשל זינוק ביצוא של חברות טכנולוגיה הפועלות בחו"ל

מיטב מזהה הטיה בנתוני הצמיחה בישראל בשל זינוק ביצוא של חברות טכנולוגיה הפועלות בחו
הטיה בצמיחה הישראלית

הזינוק בפעילות של חברות ישראליות שמפתחות בארץ אך מייצרות ומוכרות מחוץ לישראל משנה את תמונת הצמיחה של המשק ומחדד פער בין ענפי הטכנולוגיה לבין שאר הכלכלה. לפי הניתוח, חלק קטן של חברות, בעיקר בתחומי השבבים והביטחון, תורם נתח חריג מהצמיחה הרשמית ומעלה שאלות לגבי מדיניות הריבית והתמריצים.

היילייטס

  • יצוא של חברות ישראליות הפועלות מחוץ לגבולות קפץ ב-74% ב-2025 והוסיף כ-7 מיליארד דולר, ברבעון הראשון של 2026 הגיע לכ-8 מיליארד דולר.
  • הצמיחה הרשמית של ישראל ב-2025 עמדה על 2.9%, אך ללא תרומת חברות הטכנולוגיה הייתה עומדת על 1.6% בלבד; ברבעון הראשון של 2026, ירידת התמ"ג ללא אותן חברות הייתה מגיעה ל-10.5%.
  • כחלק מזינוק ההכנסות, מלאנוקס מתקרבת להכנסות רבעוניות של 15 מיליארד דולר ב-Q1 2026, חברות כמו נובה וקמטק מרחיבות יצור בחו"ל, ומחקר איגוד ההייטק מצביע על כמעט הכפלת הייצור מחוץ לישראל ל-7.3 מיליארד דולר.

ניתוח מיטב והיקף היצוא שמחוץ לגבולות

כפי שדווח בגלובס, הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, טוען כי נתוני הצמיחה המקובלים כוללים למעשה שני סיפורים שונים, פעילות גלובלית חזקה של מספר מצומצם של חברות, לצד חולשה יחסית בשאר המשק המקומי.

לפי הנתונים שהוצגו, היצוא שאינו עובר בגבולות המדינה, כלומר פעילות של חברות ישראליות שמפתחות בישראל אך מייצרות ומוכרות בחו"ל, זינק בשנת 2025 ב-74% לעומת השנה שקדמה לה והוסיף כ-7 מיליארד דולר. לאורך שנים רכיב זה נותר יציב סביב 2 מיליארד דולר לרבעון, אך ברבעון הראשון של 2026 הוא כבר מגיע לכ-8 מיליארד דולר.

זבז'ינסקי מדגיש כי לא מדובר בפגיעה ישירה ביצוא הסחורות הרגיל של ישראל, שכן היצוא של מוצרים שיוצרו בישראל לא נפגע באופן דרמטי. עם זאת, לדבריו, ההשפעה על תמונת המאקרו גדולה מאוד, משום שהצמיחה הרשמית בשנת 2025 עמדה על 2.9%, אך ללא תרומת אותן חברות היא הייתה מסתכמת ב-1.6% בלבד.

גם ברבעון הראשון של 2026, שבו התמ"ג יורד ב-3.8% על רקע מבצע "שאגת הארי", התרומה של אותו יצוא חריג בולטת במיוחד. לפי החישוב שהוצג, ללא הפעילות הזאת הירידה הייתה מגיעה ל-10.5%.

השפעה על תעשיית השבבים והוויכוח על המדיניות

לפי ההערכות, עיקר הגידול נובע מתעשיות השבבים והציוד הביטחוני. בתחום השבבים בולטת מלאנוקס, שנרכשה בידי אנבידיה לפני כמעט שבע שנים תמורת 6.9 מיליארד דולר, אך ממשיכה להחזיק קניין רוחני וניהול פעילות מרכזיים בישראל, בזמן שהייצור מתבצע במפעלי TSMC בטייוואן.

ברבעון הראשון של 2026 הכנסות הפעילות של מלאנוקס מתקרבות ל-15 מיליארד דולר, קצב שנתי של כ-60 מיליארד דולר, ולפי הכתבה זהו גם אחד ממנועי ההסבר לזינוק בנתוני הלמ"ס. לצד זאת, גם קמטק, נובה ו-KLA מרחיבות פעילות ייצור בחו"ל על רקע הביקוש לשבבי זיכרון ומעבדים גרפיים, בין השאר באמצעות רכישות והרחבת אתרים בגרמניה ובמוקדים נוספים.

מנובה נמסר כי החברה מייצרת במספר מוקדים בעולם וכי פיזור כזה הוא סטנדרט בתעשיית השבבים, שנועד להבטיח רציפות עסקית וקרבה ללקוחות קצה. החברה מוסיפה כי ישראל נותרה מרכז הכובד המרכזי שלה.

באיגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מזהים במקביל סיכון רחב יותר, לאחר שמחקר שפרסם האיגוד מצביע על כך שהייצור של חברות ישראליות בחו"ל כמעט מוכפל ברבעון הראשון של 2026 לעומת הרבעון האחרון של 2025 ומגיע ל-7.3 מיליארד דולר. לדברי מנהל האיגוד אבי טראוב, הייסוף החד בשקל שוחק את ההכנסות השקליות של התעשייה ועלול לעודד העברת קווי ייצור ומכירות לחו"ל.

מנגד, גורם כלכלי בכיר בממשלה אומר כי מדובר במהלך טבעי בכלכלה שפועלת בתנאי אבטלה אפסית, ולכן אין לראות בו בהכרח מקור לדאגה. זבז'ינסקי חולק על הגישה הזאת וטוען כי כאשר 40% עד 50% מהצמיחה נשענים על פעילות של מספר מצומצם של חברות, בנק ישראל ומשרד האוצר צריכים לבחון את נתוני הצמיחה בזהירות רבה יותר בעת קביעת ריבית, השקעות ותמריצים.

בכתבה קודמת שלנו על הזינוק במניית טאואר, סקרנו כיצד יצרנית השבבים ממגדל העמק טיפסה לזמן קצר לצמרת החברות הישראליות במונחי שווי שוק על רקע גל ההשקעות העולמי בתשתיות בינה מלאכותית. לצד העלייה, הדגשנו גם את דפוס העבר של מניות שהגיעו לפסגה ולאחר מכן חוו תיקון, ואת התלות של טאואר בהמשך מומנטום בשבבים אנלוגיים ובטכנולוגיות תקשורת מתקדמות כדי לתמוך בצמיחה תפעולית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.