משרד האוצר מזהיר מהתרחבות תקציב הביטחון ומהחרפת סיכוני החוב בישראל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
אזהרת האוצר על תקציב הביטחון

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

קולות השוק

רגולטורים

בנקים מרכזיים

Sholanke Dele

לפני 1 שעה

משרד האוצר מזהיר מהתרחבות תקציב הביטחון ומהחרפת סיכוני החוב בישראל — סיכוני חוב והוצאות ביטחון

על רקע הזינוק החד בהוצאות הביטחון מאז 7 באוקטובר, בכירי אגף התקציבים מתריעים כי הממשלה הבאה תתקשה להציב גבולות לדרישות המערכת הביטחונית. לדבריהם, המשך הגדלה מהירה של התקציב עלול לדחוף את ישראל לבחירה בין גידול בחוב, העלאות מסים או פגיעה ברמת השירותים האזרחיים.

היילייטס

תקציב הביטחון זינק מ-63 מיליארד שקל ב-2022 ל-144 מיליארד שקל ב-2024, עם דרישה לתוספת 40 מיליארד שקל נוספים מהמערכת הביטחונית.
האוצר מזהיר כי אם יאושרו כל דרישות מערכת הביטחון, יחס חוב-תוצר עשוי להגיע ל-80%, מה שיחייב קיצוץ בשירותים או העלאת מסים.
למרות התחזקות השקל שפוגעת ביצוא ובהייטק, האוצר מדגיש כי צמיחה בת-קיימה מחייבת רפורמות עמוקות בשוק העבודה, חינוך ותחרות.

התרעת האוצר על מסלול התקציב והחוב

כפי שדווח בגלובס, תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אומרת כי "כלכלת טראומה" היא מסגרת שנועדה להסביר מדוע מאז 7 באוקטובר נעשה כמעט בלתי אפשרי מבחינה ציבורית ופוליטית לומר "לא" למערכת הביטחון. לדבריה, הקושי הזה עלול להחריף בממשלה הבאה, כאשר כל דרישה תקציבית תוכל לקבל הצדקה על בסיס הצרכים הביטחוניים.

לוי בונה מציינת כי תקציב הביטחון עלה מ-63 מיליארד שקל ב-2022 ל-144 מיליארד שקל השנה, בעוד מערכת הביטחון דורשת תוספת של עוד 40 מיליארד שקל. לשיטתה, הבעיה אינה רק תקציבית אלא גם תפיסתית, משום שראשי המערכת מתקשים להפנים כי גם לביטחון יש מגבלות משאבים בתוך תקציב מדינה שצריך לממן גם חינוך, רווחה, תעסוקה וכלכלה.

לדבריה, יחס חוב-תוצר של 60% היה נכס קריטי עבור ישראל, משום שהוא אפשר למדינה להגדיל במהירות את ההוצאה לאחר 7 באוקטובר ולהעלות את החוב לכ-70% תוצר כדי לענות על צורכי המלחמה. היא מזהירה כי אם המשבר הבא יפגוש את ישראל ברמת חוב גבוהה יותר, היכולת להתאושש תהיה חלשה יותר, וכי אובדן משמעת פיסקלית עלול להביא למשבר חוב ולפגיעה באמון השווקים.

לוי בונה מוסיפה כי אם כל דרישות מערכת הביטחון יאושרו, יחס החוב-תוצר עלול להגיע גם ל-80%. בתרחיש כזה, לדבריה, הממשלה תצטרך לבחור בין הגדלת החוב לבין העלאות מסים וקיצוץ שירותים, בעוד שמסלול מתון יותר של גידול בהוצאות הביטחון עשוי לאפשר שמירה על היציבות בלי צעדים חדים כלפי הציבור.

השלכות על הצמיחה, יוקר המחיה והמשק

במשרד האוצר מעריכים כי לא ניתן לבנות על צמיחה עתידית בלבד כפתרון לגירעון מתרחב. לוי בונה אומרת כי צמיחה בת-קיימה מחייבת רפורמות עומק, ובהן שיפור מערכת החינוך, הסרת חסמים רגולטוריים, הפחתת ביורוקרטיה ויצירת תמריצים אמיתיים להשתלבות בעבודה.

היא מתייחסת גם להתחזקות השקל מול הדולר בשנה האחרונה, שפוגעת ביצואנים ובהייטק, ואומרת כי הממשלה בוחנת פתרונות לטווח הקצר לסיוע לענף. בטווח הארוך, לדבריה, האתגר הוא לשמור על אטרקטיביות המשק הישראלי כאשר עלות העובד המקומי עולה והיתרון היחסי נשחק.

בנוגע ליוקר המחיה, לוי בונה אומרת כי כאשר מתאימים את נתוני התוצר לנפש לרמת המחירים בישראל, כוח הקנייה של הציבור נראה חלש בהרבה מהדירוג המאקרו-כלכלי הכולל. היא קושרת זאת למיעוט תחרות, חסמי יבוא, עומס רגולטורי, מחסור בקרקעות ועלויות מימון, ומעריכה כי תידרש התערבות כמעט בכל סקטור כדי לשפר את המצב.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי מלחמה רב-זירתית בשבע חזיתות עולה כסף, וכי המשרד פועל זה יותר משנתיים וחצי ליישום החלטות הדרג המדיני ולבניין כוח. במשרד הוסיפו כי משרד האוצר מתקצב בחסר ומגביל את צה"ל, וכי הטענות שהעלתה לוי בונה אינן מבוססות משום שלדבריהם היא אינה עוסקת בתקציב הביטחון.

בכתבה קודמת שלנו על נתוני התקציב והריבית ב-2025 סקרנו כיצד הוצאות המלחמה והרחבת התקציב הובילו לגירעון של 98.6 מיליארד שקל ולזינוק בתשלומי הריבית על החוב ל-49.2 מיליארד שקל. הראינו גם שהעלייה בהוצאה הביטחונית והטיפוס ביחס חוב-תוצר באו על חשבון חלקה של ההוצאה האזרחית, מה שממחיש את הלחץ הגובר על סדרי העדיפויות בתקציב המדינה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?