ישראל מדווחת על זינוק בתשלומי הריבית על החוב ב-2025

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
זינוק בתשלומי הריבית על החוב

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

ישראל מדווחת על זינוק בתשלומי הריבית על החוב ב-2025 — הריבית על החוב מזנקת

לאחר שנה של הוצאות מלחמה כבדות והרחבת התקציב, הגירעון של ישראל בשנת 2025 מסתכם ב-98.6 מיליארד שקל, שהם 4.7% תוצר, ירידה לעומת 2024. במקביל, עלות שירות החוב מטפסת ל-49.2 מיליארד שקל, רמה שעולה על תקציבי משרדים מרכזיים וממחישה את הלחץ הגובר על מבנה ההוצאה הממשלתית.

היילייטס

שיעור תשלומי הריבית על החוב הממשלתי צפוי לזנק ל-49.2 מיליארד שקל ב-2025, שיא מאז 2017, ולשקף 2.3% תוצר.
ביצוע התקציב בפועל צפוי להגיע ל-682 מיליארד שקל, עם הוצאה בטחונית של 165 מיליארד שקל – 7.8% מהתוצר, שיא של יותר מ-25 שנה.
חלקה של ההוצאה האזרחית יורד לשפל של 65.5% מהתקציב, בעוד שמנגד, הוצאות המלחמה מאז אוקטובר 2023 הסתכמו ב-231 מיליארד שקל.

נתוני התקציב והריבית ב-2025

כפי שפורסם בדוח ביצוע התקציב של החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הירידה בגירעון ביחס ל-2024 נובעת מעלייה של כ-13.8% בהכנסות המדינה ממסים ומקיטון בהוצאות הביטחון ביחס לתרחישים שנבחנו קודם לכן. שיעור הגידול בהכנסות גבוה מקצב הגידול בתוצר הנומינלי, שעמד על כ-5.2%, ולכן ההכנסות תורמות לצמצום הגירעון בכ-2 נקודות אחוז תוצר.

התקציב המקורי שאושר במרץ 2025 עומד על 619 מיליארד שקל, אך בספטמבר הוא מתוקן כלפי מעלה ב-30 מיליארד שקל בשל גידול בתקציב הביטחון על רקע המלחמה. ביצוע התקציב בפועל בסוף דצמבר 2025 מגיע ל-682 מיליארד שקל, כאשר ההוצאה הביטחונית עומדת על 165 מיליארד שקל, שהם 7.8% תוצר, לעומת כ-4.5% תוצר ערב המלחמה.

תשלומי הריבית על החוב הממשלתי מזנקים ל-49.2 מיליארד שקל, שהם 2.3% תוצר, שיא מאז 2017. העלייה נובעת הן מהעמקת החוב, לאחר שיחס החוב לתוצר עולה מכ-60% ערב 7 באוקטובר לכ-70%, והן מסביבת ריבית גבוהה בעקבות האינפלציה; הוצאה זו גבוהה מתקציב משרד התחבורה, מתקציב ביטחון הפנים ומהסכומים ששולמו לגמלאות ולפיצויים.

לחץ על ההוצאה האזרחית ופערים בביצוע המשרדים

בבחינת הרכב התקציב, חלקה של ההוצאה האזרחית, הכוללת חינוך, בריאות ורווחה, יורד ל-65.5% מהתקציב, השפל הנמוך ביותר מאז 2007. מנגד, ההוצאה הביטחונית מטפסת ל-26.6% מהתקציב, שיא של יותר מ-25 שנה, בעוד שחלקה של הריבית בתקציב אמנם נמוך מרמות תחילת המילניום, אך עולה בהדרגה מאז תקופת הקורונה.

היקף ההוצאה האזרחית בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, התשתיות והביטוח הלאומי עומד על 435 מיליארד שקל ב-2025, שהם 19.3% תוצר. במקביל, הדוח מציג כי הוצאות המלחמה מאז 7 באוקטובר 2023 מסתכמות ב-231 מיליארד שקל בצד ההוצאות העודפות בלבד, לעומת הערכה של 405 מיליארד שקל מצד בנק ישראל, הכוללת גם אבדן הכנסות.

הדוח מצביע גם על חוסר אחידות חריג בניצול התקציב בין משרדי הממשלה, אף שניצול תקציב הממשלה הכולל עומד על כ-96%. משרד האנרגיה מבצע 70% מתקציבו, משרד ראש הממשלה 76%, משרד החקלאות 80%, משרד ההתיישבות 64%, משרד החוץ 86%, משרד האוצר 80% ורשות שוק ההון 66%.

לצד זאת נרשמים פערים גדולים בין התקציבים המקוריים לבין התקציבים לאחר שינויים והעברות במהלך השנה. תקציב המשרד להגנת הסביבה גדל מ-998 מיליון שקל ל-1.2 מיליארד שקל, תקציב משרד ראש הממשלה עולה מ-2 מיליארד שקל ל-3.2 מיליארד שקל, ותקציב משרד התחבורה גדל בכ-4 מיליארד שקל. במשרדים הסקטוריאליים נרשמות עליות חדות במיוחד, ובהן משרד ההתיישבות שמתרחב מ-454 מיליון ל-775 מיליון שקל, ומשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שכמעט מכפיל את תקציבו מ-236 מיליון ל-604 מיליון שקל.

בכתבה קודמת שלנו על לחצי סוף השנה בתקציב המדינה ב-2024 סקרנו את ממצאי דוח מבקר המדינה על עומס חריג של העברות תקציביות שאושרו ברגע האחרון בוועדת הכספים, בהיקף של כ-30 מיליארד שקל. הדוח הצביע על פגיעה בתכנון ובביצוע במשרדי הממשלה, לצד חריגות ותת-ביצוע שנבעו מעיכובים והעברות מאוחרות, ועל שחיקה ביכולת הפיקוח הפרלמנטרי על התקציב.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?