מחלוקת תקציב הביטחון משאירה פער של עשרות מיליארדי שקלים

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
מחלוקת תקציב הביטחון

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

קולות השוק

רגולטורים

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

לפני 3 שעות

מחלוקת תקציב הביטחון משאירה פער של עשרות מיליארדי שקלים — פערי ענק בתקציב הביטחון

לאחר אישור תקציב המדינה בסוף מרץ, המחלוקת בין משרד הביטחון למשרד האוצר על היקף הוצאות הביטחון עדיין נמשכת. בעוד התקציב קובע מסגרת של 144 מיליארד שקל, מערכת הביטחון דורשת 183 עד 188 מיליארד שקל, גם אחרי הפשרת רזרבות של כ-12 מיליארד שקל.

היילייטס

הוויכוח בין מערכת הביטחון למשרד האוצר יצר פער של עשרות מיליארדי שקל, כאשר מערכת הביטחון דורשת תקציב של 183–188 מיליארד שקל לעומת 144 מיליארד שקל שאושר.
משרד האוצר מתנגד להגדלה משמעותית ומזהיר שקבלת דרישות מערכת הביטחון עלולה להביא לפריצת יעד הגירעון ולהוביל לקיצוצים רוחביים בממשלה.
בנק ישראל מעריך כי הגירעון יעמוד בסוף השנה על 5.3% תוצר, עם הוצאות מלחמה מצטברות מאז 7 באוקטובר של 405 מיליארד שקל.

מסגרת התקציב והפערים בין הצדדים

כפי שדווח בגלובס, מסגרת תקציב המדינה שאושרה בסוף חודש מרץ העלתה את תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל, שסוכמו בנובמבר, ל-144 מיליארד שקל על רקע המלחמה מול איראן במבצע "שאגת הארי".

במערכת הביטחון טוענים כי מאז נוספו לצה"ל משימות, ובהן החזקת רצועות ביטחון בסוריה, בלבנון ובעזה, לצד המשך היערכות מול איומים מאיראן. לטענת המערכת, דרישות אלה מחייבות תוספת משאבים בימי מילואים, ברכש ובהצטיידות, ולכן עלה הצורך להגדיל את התקציב לרמה של 183 עד 188 מיליארד שקל.

במשרד האוצר מתנגדים לתוספת רחבה כזו ומפנים ביקורת לאופן ניהול המשאבים בצבא, לרבות היקף ימי המילואים. דיונים שהיו אמורים להתקיים בימים האחרונים נדחים בהיעדר הסכמות, וההבנה היחידה שהושגה עד כה היא הפשרת רזרבות בהיקף 7 מיליארד שקל מהרזרבה הביטחונית ו-5 מיליארד שקל מהרזרבה האזרחית לטובת הוצאות מערכת הביטחון.

השלכות על הגירעון ועל הוצאות המלחמה

למרות הפשרת הרזרבות, הפער בין דרישות מערכת הביטחון לבין מסגרת התקציב נשאר גדול מאוד. במשרד האוצר חוששים כי קבלת הדרישות במלואן תוביל לפריצת יעד הגירעון, ולכן אם תתקבל תוספת משמעותית, סביר שיקודמו צעדי קיצוץ רוחביים בהוצאות הממשלה.

בתחזית בנק ישראל שפורסמה במרץ כבר הובאה בחשבון הפשרת הכספים הללו, והבנק העריך כי הגירעון יעמוד בסוף השנה על 5.3% תוצר, לעומת יעד של 4.9% תוצר שנקבע בתקציב המדינה. לפי הנתונים המובאים בכתבה, תקציב הביטחון עמד לפני המלחמה על כ-60 מיליארד שקל, ואם דרישות מערכת הביטחון ייענו הוא ישולש, בעוד משקל התקציב בתוצר עלה מרמה של 4.5% עד 5% לכ-8% בשיאו.

לפי בנק ישראל, כלל הוצאות המלחמה מאז 7 באוקטובר מגיעות עד כה ל-405 מיליארד שקל, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך על תקציב המדינה ואת הקושי להגיע להסכמה בין המשרדים.

בכתבה קודמת שלנו הסברנו כיצד כלכלת החירום שנבנתה מאז 7 באוקטובר יצרה שכבות זמניות של פיצויים, מענקים והגנות לעובדים, משרתי מילואים ועסקים, שאינן מתבטלות אוטומטית עם הכרזה על סיום הלחימה. הדגש היה שכל הטבה נבחנת לפי מקור הסמכות שלה (חוק, הוראת שעה, החלטות פינוי או תקופת שירות), ולכן המעבר לשגרה צפוי להיות מדורג ולהשפיע אחרת על אזורים וענפים שונים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?