בית המשפט העליון דן ביום שלישי השבוע בהרכב מורחב של חמישה שופטים בשאלה אם ניתן לקדם את הדחתה של ראש רשות התחרות, מיכל כהן, לבקשת שר הכלכלה ניר ברקת. ההכרעה צפויה להשפיע לא רק על כהונתה של כהן, אלא גם על גבולות הסמכות של נציב שירות המדינה בהפסקת כהונה של בכירים בשירות הציבורי.
היילייטס
- בג"ץ דן בפרשנות הנחיות נציבות שירות המדינה ובסמכות הנציב לחסום או לאפשר כינוס ועדת מינויים להדחת ראש רשות התחרות.
- פסק הדין מיולי 2025 קובע שהנציב אינו רשאי לדחות לבדו בקשה לכינוס הוועדה, וההכרעה כעת מעוכבת לדיון נוסף בהרכב מורחב.
- להכרעת בג"ץ יהיו השלכות רוחב משמעותיות על עצמאות רשות התחרות וגמישותם של שרים להוביל הדחות רגולטורים בשירות הציבורי.
הדיון המשפטי וסמכות כינוס הוועדה
כפי שפורסם ב-Globes, הדיון הנוסף בבג"ץ מתמקד בפרשנות הנחיות נציבות שירות המדינה ובשאלה אם לנציב יש סמכות לחסום בקשה של שר לכנס את ועדת המינויים, או אם עליו לאפשר את הכינוס לאחר בדיקה מוגבלת בלבד. במוקד המחלוקת עומדת גם התשתית הראייתית הנדרשת כדי לקדם הדחה של בעל תפקיד בכיר המופקד על אכיפת החוק.היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, טוענת כי יש להגן על שיקול-הדעת העצמאי של גורמי אכיפה וכי קיים חשש מפני שימוש שרירותי או לרעה בהליכי הדחה. מנגד, ארגון "לביא" והשר ברקת טוענים כי על נציב שירות המדינה לכנס את הוועדה וכי אין לו שיקול-דעת למנוע זאת.
הנציב החדש, דורון כהן, שנכנס לתפקיד במאי, אינו משנה את המצב שנוצר לאחר שקודמו דניאל הרשקוביץ נמנע מלכנס את הוועדה. בג"ץ כבר עיכב את פסק הדין הקודם שהורה לכנס את הוועדה, ולכן ההכרעה כעת ממתינה לדיון הנוסף בפני הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז והשופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב.
השלכות על רשות התחרות והמשק
המאבק סביב כהונתה של כהן נמשך מאז מאי 2023, אז ביקש ברקת ממנה לסיים את תפקידה בטענה לחולשת רשות התחרות ולהיעדר מדיניות אקטיבית מול יוקר המחיה, מונופולים והעלאות מחירים. כהן, שמונתה בשנת 2022 לשש שנים, מסרבת להתפטר וממשיכה לכהן בתפקיד גם בזמן שמתקיימים בינה לבין השר יחסי עבודה שוטפים ושיתוף פעולה ביוזמות חקיקה ועמדות ממשלתיות.בתחילת 2024 ביקש ברקת לכנס את ועדת המינויים בטענה ל"חילוקי דעות מהותיים וממושכים" ולחוסר התאמה לתפקיד, אך הרשקוביץ דחה את הבקשה בשל היעדר "תשתית עובדתית לכאורה". פסק הדין שניתן ביולי 2025 קבע בדעת רוב כי הנציב לא היה רשאי לדחות את הבקשה לבדו, וכי הוועדה היא הגוף שצריך לבחון את המחלוקות המקצועיות ואת טענת משבר האמון.
להכרעת בג"ץ יש משמעות רחבה עבור עצמאות רשות התחרות ועבור כלל מנגנוני המינויים וההדחה בשירות הציבורי. החלטה שתצמצם את שיקול-הדעת של הנציבות עשויה להקל על שרים לקדם הליכי הדחה של רגולטורים, בעוד החלטה שתאמץ את עמדת היועצת המשפטית לממשלה עשויה לחזק את ההגנה המוסדית על עצמאות גורמי אכיפה כלכליים.
בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה על שירות ציבורי ממלכתי ומקצועי, שעליו דיווחנו בעבר, נמצא שרוב הישראלים מעדיפים פקידות שפועלת לטובת כלל הציבור, בשקיפות ובהתאם לחוק — ולא לפי שיקולים פוליטיים בלבד. לצד זאת, רבים מהמשיבים סבורים שבפועל הדרג המקצועי כבר מושפע מפוליטיזציה, והמחקר המליץ לעגן בחקיקה עקרונות של עצמאות שירות המדינה ולחזק מנגנוני מינוי והגנה על שומרי סף.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto