ישראלי הציבורי תומך בשירות מדינה עצמאי, אך מזהה פוליטיזציה בפועל

ישראלי הציבורי תומך בשירות מדינה עצמאי, אך מזהה פוליטיזציה בפועל
הציבור בעד שירות עצמאי

על רקע העימות המתמשך בישראל סביב סמכויות הדרג המקצועי, מחקר חדש מצביע על תמיכה רחבה בשירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא־פוליטי. לצד ההסכמה על האידיאל, הסקר מראה שרבים מהישראלים סבורים כי בפועל הדרג המקצועי כבר מושפע משיקולים פוליטיים.

היילייטס

  • סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה בינואר 2026 מצא כי 55% מהישראלים מעדיפים שירות מדינה הפועל לטובת כלל הציבור ולא לפי החלטות פוליטיות בלבד.
  • רק 42% מהמשיבים סבורים שהדרג המקצועי פועל במקצועיות גבוהה, וכרבע בלבד חושבים שהוא נקי משיקולים פוליטיים.
  • המחקר ממליץ לעגן חוקית עקרונות שירות ציבורי עצמאי ולחזק מנגנונים מקצועיים כדי למנוע העמקת הפוליטיזציה ולשמור על אמון הציבור.

ממצאי הסקר והפער בין אידיאל למציאות

כפי שדווח בגלובס, המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בחן את עמדות הציבור בישראל כלפי חובת הנאמנות של עובדי המדינה ומצא כי רוב המשיבים מעדיפים פקידות שפועלת בראש ובראשונה לטובת כלל הציבור, בשקיפות ובהתאם לחוק, ולא כזו שמצייתת באופן עיוור לדרג המדיני.

בסקר, שנערך בינואר 2026 על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת הקהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, השתתפו 754 משיבים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, בהם 626 יהודים ו־128 ערבים. כאשר התבקשו לבחור את שתי המשמעויות החשובות ביותר של "חובת הנאמנות לציבור", 55% בחרו בטובת כלל הציבור, 49% בשקיפות ובדין וחשבון, 42% בחובה לפעול לפי חוק, 25% במקצועיות, ורק 19% בקיום החלטות הדרג המדיני באופן מיטבי.

הדפוס הזה נשמר גם בחלוקה פוליטית. בקרב מצביעי קואליציה, שקיפות ודין וחשבון מובילים עם 56%, אחריהם טובת כלל הציבור עם 49%, חוקיות עם 41%, קיום החלטות הדרג המדיני עם 30% ומקצועיות עם 25%. בקרב מצביעי אופוזיציה, טובת כלל הציבור מובילה עם 67%, אחריה שקיפות עם 50%, חוקיות עם 48%, מקצועיות עם 27%, ולבסוף קיום החלטות הדרג המדיני עם 10%.

שאלה נוספת העלתה כי 59% מהנשאלים דוחים העדפה של נבחר ציבור יעיל שאינו תמיד פועל ביושר ולפי החוק, בעוד 32% מסכימים עם עמדה כזו. במקביל, 89% עד 91% מהמשיבים סבורים ששירות ציבורי ממלכתי, מקצועי וא־פוליטי חיוני לכלכלה, לרווחת הציבור, להתמודדות עם מצבי חירום ולדמוקרטיה יציבה, אם כי עוצמת ההסכמה משתנה בין המחנות הפוליטיים השונים.

אמון חלקי והמלצות לחיזוק השירות הציבורי

כאשר המחקר עובר מהשאלה הערכית לבחינת התפקוד בפועל, התמונה נעשית ביקורתית יותר. רק 42% סבורים שהדרג המקצועי פועל במקצועיות במידה רבה או רבה מאוד, 38% מייחסים לו ממלכתיות, 30% בלבד חושבים שהוא פועל לטובת כלל הציבור, ורק כרבע מהמשיבים סבורים שהוא נקי משיקולים פוליטיים.

החוקרים זיהו גם פערים פוליטיים לא שגרתיים. בקרב יהודים, מי שמזדהים עם המרכז הם הביקורתיים ביותר כלפי השירות הציבורי, בעוד מצביעי ימין הם השליליים פחות מהם, אף שגם אצלם רק 26% סבורים שהדרג המקצועי נקי משיקולים פוליטיים. עם זאת, רמות האמון בדרג המקצועי דומות יחסית בין מחנות, 39% בקרב מצביעי קואליציה ו־35% בקרב מצביעי אופוזיציה, פער קטן משמעותית מזה שנרשם כלפי הממשלה, הכנסת, בית המשפט העליון או הפרקליטות.

לדברי החוקרים, המחלוקת הציבורית אינה נוגעת לחשיבות העקרונית של שירות ציבורי עצמאי, אלא לשאלה אם הוא אכן פועל כך בפועל. עו"ד עדנה הראל פישר וד"ר נתן מיליקובסקי מציינים כי הציבור עדיין מייחס חשיבות גבוהה לשלטון החוק, למקצועיות ולנאמנות לכלל הציבור, אך חושש מהעמקת הפוליטיזציה ומהשפעתה על יכולת המדינה לספק שירותים חיוניים.

כדי לחזק את השירות הציבורי, המחקר ממליץ על עיגון עקרונות היסוד שלו בחוק יסוד, חיזוק נציבות שירות המדינה, הבטחת הליכי מינוי מקצועיים ושוויוניים, הגבלת מינויים פוליטיים, הגנה על שומרי סף וחושפי שחיתויות, וכן הרחבת זכויות האזרח מול המינהל והטמעת עקרונות השירות הציבורי בהכשרות, בחינוך האזרחי ובשיח הציבורי.

בכתבה קודמת שלנו על הקפאת מעצרי משתמטי גיוס חרדים עמדנו על המהלך שמקדמת הממשלה להשהות לשלושה חודשים את מעצריהם של תלמידי ישיבה שלא התייצבו לשירות, תוך השארת חובת הגיוס והסנקציות על כנן. שם הדגשנו את התנאים המגבילים של ההצעה ואת ההשלכות הציבוריות והפוליטיות שלה על אמון הציבור ועל אופן האכיפה בפועל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.