נמל אילת ניצב בפני אי ודאות תפעולית ורגולטורית לקראת פקיעת הזיכיון
ועדת הכלכלה דנה היום בעתיד זיכיון נמל אילת, אך הדיון מתרחב במהירות גם להשבתת הפעילות בנמל על רקע סגירת נתיב השיט אליו. לקראת פקיעת הזיכיון בינואר 2028, המדינה נדרשת להכריע גם בסוגיית הסמכויות וגם בשאלת המשך ההפעלה של נמל שכמעט ואינו מתפקד.
היילייטס
- אילת מפרקת במאי 2024 רק 3.8 אלף רכבים לעומת 13 אלף בחיפה ו-10 אלף באשדוד, משקפת שפל מתמשך בעקבות המצור החות'י.
- דיון בכנסת חושף עיכוב בן חודשיים בהעברת סמכויות מהשרה מירי רגב לשר האוצר, יוצר אי-ודאות רגולטורית לפני פקיעת הזיכיון.
- עובדי הנמל טוענים שהמפעיל לא עומד בתנאי האופציה להמשך ההפעלה, דורשים רשת ביטחון ולעדכן על פרסום מכרז או כניסת המדינה.
הדיון על הזיכיון מתנגש במשבר הפעילות בנמל
כפי שפורסם בגלובס, הדיון בוועדת הכלכלה מתמקד תחילה בזיכיון נמל אילת, אך חברי הכנסת והמשתתפים מפנים את עיקר תשומת הלב לכך שהנמל נותר כמעט סגור בצל המצור החות'י על נתיב השיט דרך מצר באב אל-מנדב. ח"כ עודד פורר אומר כי אי אפשר לדון בעתיד הזיכיון בלי לשאול מה עשתה המדינה בשלוש השנים האחרונות כדי לפתוח מחדש את הנמל, ומגדיר את המצב כבעיה אסטרטגית לישראל.לפי הנתונים שהוצגו, גם הפתרונות העוקפים שנמצאים בחודשים האחרונים, ובהם מסלולים דרך ירדן, אינם מחזירים את הפעילות להיקפים משמעותיים. במאי 2026 מיובאים דרך נמל אילת 3.8 אלף כלי רכב בלבד, לעומת 13 אלף בחיפה וכ-10 אלף באשדוד, בעוד שבכל שנת 2023 נפרקים באילת כ-150 אלף כלי רכב.
ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, אומר כי סגירת נתיב השיט הבינלאומי פוגעת בעוגן כלכלי מרכזי של העיר ומערערת תוכניות פיתוח רחבות שנבנות סביב הנמל. לדבריו, הנמל מושבת כמעט לחלוטין כבר שנתיים וחצי, והמצב מחייב טיפול מתמשך מצד המדינה.
מחלוקת על הארכת ההפעלה והעברת הסמכויות
במהלך הדיון אומר נציג משרד התחבורה, עו"ד בני שאולי, כי שרת התחבורה מירי רגב מנועה מלעסוק בנושא בשל ניגוד עניינים, וכי מתבצעת עבודה להעברת הסמכות לשר האוצר. עם זאת, בוועדה מציינים כי המניעות נמשכת כבר כחודשיים, ולכן נותרת אי בהירות באשר לעיכוב בהשלמת המהלך.נציג ועד עובדי נמל אילת, יהודה בלולו, טוען כי בידי העובדים מידע שלפיו המפעיל אינו עומד בתנאי האופציה להמשך ההפעלה, ולכן המדינה צריכה להיערך למכרז חדש או לחלופה אחרת שתמנע ואקום ניהולי. הוא מוסיף כי העובדים מצפים למימוש רשת הביטחון שנקבעה בהחלטת ממשלה מ-2012 במקרה של סיום הזיכיון, ומלינים גם על היעדר פיתוח מספק ועל כך שלא נחתם עמם הסכם קיבוצי נמלי.
מנגד, סמנכ"לית הכספים של נמל אילת, בתיה זעפרני, אומרת כי החברה עומדת בשניים מתוך שלושת התנאים שנקבעים להארכת ההפעלה, וכי התנאי השלישי, פיתוח פעילות מכולות, אינו ישים כלכלית. לדבריה, החברה מעוניינת להמשיך להפעיל את הנמל.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, מסכם כי על המדינה להשלים בתוך שבועיים את סוגיית העברת הסמכויות, להבהיר אם נשקל פרסום מכרז ומה יהיו השלכותיו, ולבחון גם אפשרות של כניסת המדינה להפעלה או מתן ארכה חלקית. לדבריו, במצב הנוכחי אין היגיון רב בקיום מכרז, כאשר גם העובדים וגם הזכיין נותרים ללא ודאות.
בכתבה קודמת שלנו על תוכנית החומש הממשלתית לאילת ולחבל אילות בהיקף כ-360 מיליון שקל, סקרנו כיצד המדינה מבקשת לחזק את חוסן האזור באמצעות השקעות בבריאות, תחבורה, תיירות, תעסוקה והשכלה. בין היתר הוצגו תקציבים למסוק רפואי, לחיזוק בית החולים יוספטל ולמהלכים לשדרוג תשתיות תחבורה, על רקע העומס האזרחי והביטחוני בדרום מאז תחילת המלחמה.
חדשות תחבורה האחרונות
- Forex
- Crypto