ישראל מתמודדת עם התרחבות תווי החניה לנכים והפסד הכנסות שנתי של 405 מיליון שקל
התרחבות השימוש בתווי חניה לנכים בישראל הופכת בשנים האחרונות לסוגיה תחבורתית וכלכלית רחבה, עם השלכות על נגישות, אכיפה והכנסות המדינה. בין 2006 ל-2025 מספר התווים גדל בכ-501%, בעוד האוכלוסייה בישראל גדלה ב-43% בלבד, וכ-17% מכלי הרכב במדינה משויכים כיום לתווים אלה.
היילייטס
- מבקר המדינה מציין גידול של כ-60% במספר תווי החניה לנכים עד 2024, בעיקר בשל הגדרות זכאות עמומות והליך מקוון מואץ.
- ההטבות הכלכליות של תו החניה, כולל חניה חינם ואגרת רישוי מופחתת ל-30 שקל בלבד, גורמות לאובדן הכנסות של כ-405 מיליון שקל בשנה למדינה.
- בחסות קריטריונים לא סדורים, הונפקו בין 2021 ל-2024 מעל 30 אלף תווי חניה לצמיתות בשנה (44%-50% מהתווים), ללא עיגון חוקי ברור.
ממצאי המבקר והגורמים לזינוק
כפי שעולה מדוח מבקר המדינה, כך דווח ב-Globes, הגידול החד במספר תווי החניה לנכים נקשר בין היתר להגדרות זכאות רחבות ועמומות בחוק, שלא עודכנו אף שמשרד התחבורה התריע עליהן כבר לפני כשני עשורים. לפי הדוח, בשנת 2022 כ-44% מהבקשות שאושרו סווגו תחת קטגוריה רפואית של "אחר", נתון שממחיש את מרחב הפרשנות הרחב במנגנון האישור.במקביל, המעבר של משרד התחבורה להליך מקוון בשנת 2021 נועד להקל על המבקשים, אך לפי המבקר הוא גם מאיץ את קצב ההנפקה. עד 2024 מספר התווים גדל בכ-60%, ובשנת 2024 אושרו כ-93% מהבקשות באמצעות רופאי אגף הרישוי, אף שהם אמורים לטפל בעיקר באוכלוסיות שיוריות שאינן נבדקות בוועדות של ביטוח לאומי, משרד השיקום וגופים נוספים.
סמי כהונאי, סגנית מנהל האגף לביקורת תחומי התחבורה וכותבת הדוח, אומרת כי ההחלטות מתקבלות לעיתים על בסיס מסמכים רפואיים בלבד, ללא בדיקה פיזית, וכי חוסר הבהירות בקריטריונים מעביר משקל רב מדי לשיקול הדעת של הרופא. לדבריה, נמצאו גם מקרים שבהם בקשות נדחו שוב ושוב על בסיס אותם מסמכים, אך אושרו לבסוף, לצד כ-150 אלף תווים שניתנו לכאורה שלא כדין ונחשפו בעקבות חקירה משטרתית שהפכה לגלויה בשנת 2024.
השלכות תקציביות ועומס על מערך החניה
הדוח מצביע גם על כך שההטבות הכלכליות הנלוות לתו עשויות לעודד את הביקוש. ישראל היא המדינה היחידה מבין 15 מדינות מפותחות שנבדקו, בהן אנגליה וה-U.S., שבה ניתן לשייך שני כלי רכב לאותו תו חניה, אף שצוותי עבודה של משרד התחבורה המליצו בשנים 2022-2024 להגביל את ההטבה לרכב אחד בלבד.לתו החניה נלוות גם חניה ללא תשלום בכחול-לבן והנחה משמעותית באגרת הרישוי, 30 שקל בלבד לעומת כ-1,500 שקל לרכב רגיל. לפי מבקר המדינה, ההטבות הללו גורמות לאובדן הכנסות של כ-405 מיליון שקל בשנה למדינה, נוסף על אובדן הכנסות לא ידוע לרשויות המקומיות.
עוד עולה כי בין 2021 ל-2024 הנפיק משרד התחבורה יותר מ-30 אלף תווי חניה לצמיתות בכל שנה, שהם בין 44% ל-50% מכלל התווים שניתנו באותן שנים, אף שהקריטריונים למתן תווים לצמיתות לא עוגנו בחוק. לצד זאת, אף שהחוק מאפשר קנס של עד 14 אלף שקל על שימוש שלא כדין בתו, המשטרה והרשויות המקומיות מתקשות לבסס תשתית ראייתית לאכיפה אפקטיבית, גם במקרים שבהם שני כלי רכב המשויכים לאותו תו חונים בו-זמנית בחניות נכים שונות.
מבקר המדינה קורא למשרדי הממשלה ולרשויות הרלוונטיות לרכז מאמצים, לקבוע קריטריונים ברורים לזכאות ולתוקף התו, ולהשיב לתווי החניה ולחניות הנכים את ייעודם החברתי. לפי הדוח, היעדר סדר רגולטורי פוגע בסופו של דבר דווקא באנשים עם מוגבלות שנזקקים להטבה בפועל ומתקשים למצוא חניה פנויה.
בכתבה קודמת שלנו על סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא הדרג המקצועי בשירות הציבורי הצגנו תמיכה רחבה בשירות מדינה ממלכתי, מקצועי וא-פוליטי, לצד תפיסה ציבורית שלפיה בפועל הוא מושפע לא פעם משיקולים פוליטיים. עוד ציינו את המלצות המחקר לעיגון עקרונות העצמאות והמקצועיות בחקיקה ולחיזוק מנגנונים מוסדיים כדי לשמר את אמון הציבור ולצמצם פוליטיזציה.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto