חוסכי הפנסיה מגדילים מעבר למסלולי מניות, אך התנודתיות מחדדת את סיכון הבחירה

חוסכי הפנסיה מגדילים מעבר למסלולי מניות, אך התנודתיות מחדדת את סיכון הבחירה
סיכון במסלול מניות

המעבר הגובר של חוסכים למסלולי מניות בפנסיה משקף חיפוש אחר תשואה גבוהה יותר בתקופה של ריבית גבוהה ואינפלציה שוחקת. לצד פוטנציאל לצבירה גדולה יותר לאורך שנים, הבחירה הזו מחייבת הבנה של תנודתיות חריפה יותר ושל ההבדלים בפועל בין המסלולים.

היילייטס

  • היקף הנכסים במסלול המניות הקלאסי בפנסיה נט זינק ביותר מפי 10 מאז הקורונה, לכ-10% מכספי הפנסיה בישראל.
  • מסלול מניות משיג תשואה שנתית ממוצעת של כ-11.5% לעשור, לעומת כ-10.2% במסלול עד גיל 50, אך עם תנודתיות גבוהה יותר (סטיית תקן 8.2 מול 6.3).
  • במסלול עד גיל 50 שיעור גבוה יותר של נכסים אלטרנטיביים ולא סחירים, המפחיתים תנודתיות נמדדת אך מגבירים חוסר שקיפות ועלויות.

נתוני החשיפה והתשואה במסלולי הפנסיה

כפי שפורסם בגלובס, בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, יותר ויותר חוסכים מבצעים מעבר אקטיבי למסלולי מניות בפנסיה במקום להישאר במסלולים תלויי גיל שנקבעים אוטומטית לפי גיל החוסך.

לפי נתוני פנסיה נט, היקף הנכסים במסלול המניות הקלאסי זינק ביותר מפי 10 מאז תקופת הקורונה, בשעה שסך נכסי הפנסיה גדל בקצב מתון יותר. המשמעות היא שכיום בערך אחד מכל עשרה שקלים בכספי הפנסיה מוחזק במסלול מניות קלאסי, עוד לפני שמביאים בחשבון מסלולי S&P ומסלולי מדדים מנייתיים אחרים.

עם זאת, מסלול מניות בקרן פנסיה מקיפה אינו מסלול של 100% מניות. נכון למאי 2026, החשיפה המנייתית הממוצעת במסלול מניות עומדת על כ-71%, לעומת כ-57% במסלול עד גיל 50. הפער בפועל הוא לכן כ-14 נקודות אחוז, בין היתר בשל רכיב מובטח תשואה שמצמצם את החלק שניתן להשקיע באופן חופשי בשוק ההון.

לפי הנתונים שהוצגו בטור, בעשור האחרון מסלול המניות מניב בממוצע תשואה שנתית של כ-11.5%, לעומת כ-10.2% במסלול עד גיל 50. פער של כ-1.3 נקודות אחוז בשנה עשוי להצטבר לסכומים משמעותיים לאורך תקופת חיסכון ארוכה, ובדוגמה שהובאה, חוסך בן 35 עם שכר של 15 אלף שקל עשוי לצבור עוד כ-800 אלף שקל עד הפרישה, או כ-4,000 שקל נוספים בקצבה החודשית.

משמעות הסיכון והבדלים בהרכב הנכסים

הפוטנציאל לתשואה גבוהה יותר מגיע עם תנודתיות גבוהה יותר. סטיית התקן במסלול המניות עומדת על 8.2 לעומת 6.3 במסלול עד גיל 50, נתון שמשקף תנודות חדות יותר לאורך הדרך. בשנת 2022, למשל, מסלול המניות ירד בממוצע בכ-8.7%, לעומת ירידה של כ-5.8% במסלול עד גיל 50. במרץ 2020, במהלך קריסת הקורונה, מסלול המניות איבד כמעט 12%, לעומת כ-8.5% במסלול עד גיל 50.

הטור מציין כי במדד שארפ, הבוחן תשואה ביחס לסיכון, מסלול עד גיל 50 דומה למסלול המנייתי ואף מעט טוב יותר. עם זאת, ההשוואה הזו דורשת זהירות, משום שחלק מהנכסים האלטרנטיביים והלא סחירים במסלול עד גיל 50 אינם מתומחרים מדי יום כמו מניות בבורסה, ולכן התנודתיות הנמדדת שלהם נראית נמוכה יותר גם אם הסיכון לא נעלם.

לפי הניתוח שהוצג, ההבדל המרכזי בין המסלולים אינו רק שיעור המניות אלא גם הרכב הנכסים. במסלול עד גיל 50 יש יותר נכסים אלטרנטיביים ולא סחירים, בהם קרנות השקעה, נדל"ן ופרייבט אקוויטי. נכסים אלה עשויים להוסיף פיזור, אך הם גם פחות שקופים, פחות נזילים ולעיתים יקרים יותר לניהול.

המסקנה המרכזית היא שהבחירה במסלול צריכה להישען על אופק החיסכון ועל יכולת אמיתית לשאת ירידות חדות בלי לשנות אסטרטגיה ברגע של לחץ. עבור חוסכים צעירים ורחוקים מפרישה, מסלול מניות עשוי להיות בחירה הגיונית, אך עבור מי שעלול לנטוש אותו בזמן ירידות, גם מסלול תלוי גיל נותר חלופה סבירה.

ברפורמת האוצר בענף החיסכון וההשקעה, כפי שדיווחנו בעבר, הוצע לאחד מוצרים כמו גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות תחת פלטפורמה אחת שתאפשר מעבר בין מסלולים תוך דחיית מס. לצד זאת הודגש כי צפוי קיצוץ משמעותי בהטבת המס לגמל להשקעה באמצעות תקרת הטבה חדשה ונמוכה יותר, כך שהשינוי עשוי להשפיע על ניהול חסכונות קצר-בינוני בהיקף מאות מיליארדי שקלים, בכפוף לקידום חקיקה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.