שוק הדיור בישראל מציג ירידת מחירי דירות, אך עלויות השכירות ממשיכות לעלות

שוק הדיור בישראל מציג ירידת מחירי דירות, אך עלויות השכירות ממשיכות לעלות
מחירי דירות יורדים, שכירות עולה

הוויכוח על יוקר המחיה בישראל ממקד שוב את תשומת הלב בשוק הדיור, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי מחירי הדירות ירדו לראשונה זה שנים. הנתונים אכן מצביעים על היחלשות במחירי הדירות לרכישה, אך במקביל הם מראים התייקרות מתמשכת בשוק השכירות ופער בין מדדי הצמיחה לבין תחושת רמת החיים.

היילייטס

  • קיים רצף ירידות מחירי דירות בישראל: ירידה של 0.3% במרץ-אפריל 2026 ושינוי כיוון לאחר עליות רמתיות שנמשכו עשורים.
  • ב-2025 החלה בניית כ-80 אלף יחידות דיור—עלייה של 15% לעומת 2024—אך במקביל שוק השכירות התייקר ב-14% בתקופת הממשלה.
  • הריבית הגבוהה דוחקת משקי בית מהשוק לרכישת דירות לשוק השכירות ומצמצמת כדאיות השקעות מוסדיות, מה שמחריף את עליית שכר הדירה.

נתוני הדיור, המגמה והגורמים לשינוי

כפי שדווח בגלובס, טענת נתניהו על ירידת מחירי הדירות נתמכת בנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם בחודשים מרץ-אפריל 2026 נרשמת ירידה חודשית של 0.3% במחירי הדירות. במונחים שנתיים מדובר בהוזלה של 1.3%, ובתקופת הממשלה הנוכחית נרשמות גם שתי תקופות נפרדות של שמונה חודשי ירידה רצופים, בין מרץ לאוקטובר 2025 ובין אפריל לנובמבר 2023.

החריגות של המגמה בולטת על רקע שלושה עשורים שבהם כמעט שלא נרשמו רצפים דומים של ירידות. לצד זאת, מחירי הדירות עדיין גבוהים בכ-6% לעומת הרמה שנרשמה לפני השבעת הממשלה, כך שהירידה הנוכחית משקפת שינוי כיוון יותר מאשר היפוך מלא של רמת המחירים.

לפי בנק ישראל, הריבית הגבוהה פועלת בשני אפיקים מרכזיים. מצד ההיצע, היא מייקרת את החזקת הקרקעות עבור יזמים ודוחפת אותם לקדם בנייה ומכירות; מצד הביקוש, היא מגדילה את החזרי המשכנתה, שוחקת את יכולת הקנייה ומרחיקה חלק מהרוכשים מהשוק.

גם לפעילות הממשלתית יש תרומה מסוימת להרחבת ההיצע. בשנת 2025 החלו להיבנות כ-80 אלף יחידות דיור, עלייה של כ-15% לעומת 2024 וכ-20% לעומת 12 החודשים שקדמו למלחמה, לאחר עיכובים שנרשמו עם פרוץ הלחימה והמחסור בעובדים.

השכירות, הביקוש הדמוגרפי ומדדי הצמיחה

התמונה משתנה כאשר בוחנים את שוק השכירות, שבו לא נרשם בתקופת הממשלה הנוכחית אפילו חודש אחד של ירידת מחירים. לפי נתוני מדד המחירים לצרכן של הלמ"ס, סעיף הדיור והשכירות עולה ב-14% בתקופת כהונת הממשלה, נתון שנתניהו אינו מזכיר כשהוא מציג את מצב הדיור.

בנק ישראל מסביר כי הביקוש לשירותי דיור נגזר בטווח הארוך בעיקר מגורמים דמוגרפיים, ובהם ילודה גבוהה והתארכות תוחלת החיים. לפי הערכות, הביקוש השנתי לדירות עולה מכ-45 אלף בממוצע בשנים 2003-2009 לכ-60 אלף בשנים 2016-2024, והמועצה הלאומית לכלכלה מעריכה כי בשנים 2026-2035 יידרשו כ-65,500 יחידות דיור בשנה.

הריבית הגבוהה מעמיקה גם את הלחץ בשוק השכירות, משום שמשקי בית רבים נדחקים משוק הרכישה ונשארים בשוק ההשכרה. במקביל, עלויות המימון הגבוהות פוגעות בכדאיות של פרויקטים מוסדיים להשכרה ארוכת טווח, מצמצמות היצע חדש ומחזקות את הלחץ לעליית שכר הדירה.

נתניהו התייחס גם לזינוק בתוצר, אך כאן נדרשת הבחנה בין תל"ג לתמ"ג. בשיח הכלכלי המקצועי מקובל להתמקד בתמ"ג, ובפרט בתמ"ג לנפש במונחי שווי כוח קנייה, משום שהוא מספק תמונה מדויקת יותר של רמת החיים.

לפי נתוני הבנק העולמי, התמ"ג לנפש בישראל במונחי דולר PPP עולה מפחות מ-32 אלף ב-2003 ליותר מ-47 אלף ב-2024, עלייה של 49%, לעומת 30% ב-OECD. עם זאת, הרמה בישראל עדיין נמוכה בכמעט 6,000 דולר PPP מממוצע ה-OECD, ובשנים 2023 ו-2024 נרשמת ירידה, כנראה על רקע המלחמה.

בעדכון הקודם שלנו על הירידה האפקטיבית במחירי הדירות בישראל בשל מבצעי מימון והטבות, סקרנו כיצד יזמים מדווחים שההוזלות בפועל לא תמיד משתקפות במלואן במדדי הלמ"ס. עוד ציינו כי סביבת ריבית גבוהה ומכירות איטיות משנה את התנהגות השוק, ודוחפת חברות להפחית מינוף ולהיערך לתקופה ממושכת של תנאי מימון קשיחים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.