ישראל מתקשה ליישם רפורמה בזכויות נפגעי עבירה
יותר משלוש שנים לאחר החלטת ממשלה שנועדה לשפר את הליווי, המידע והפיצוי לנפגעי עבירה, היישום בישראל נותר חלקי בלבד. המעקב מראה כי צעדים מסוימים הושלמו, אך מנגנוני סיוע, תשתיות מידע וכלים להנגשת ההליך האזרחי עדיין אינם פועלים במלואם.
היילייטס
- המעקב אחר החלטת ממשלה 1889 מגלה כי מתוך 40 סעיפים אופרטיביים, רק 10 יושמו במלואם, 12 חלקית ו-18 לא יושמו כלל.
- משרד הרווחה אויש ב-62 עובדים סוציאליים מתוך 95 תקנים שאושרו, אך תוך פיזור ב-54 מחלקות שירותים בארבעה מחוזות בלבד.
- למרות הקמת נציבות חדשה במשרד המשפטים ב-2025 וקידום דיגיטלי, רוב צעדי הפיצוי והסיוע המשפטי עדיין בשלבי בחינה או תקועים עקב חסמים תקציביים ומבניים.
יישום חלקי של החלטת הממשלה
כפי שעולה מהסקירה של גלובס, החלטת ממשלה 1889 מאוקטובר 2022 נועדה לקדם את זכויות נפגעי העבירה בהליכים משפטיים ולשפר את המענה הממשלתי, לאחר שנים של פער בין הזכויות המעוגנות בחוק לבין היכולת לממשן בפועל. הדוח שעליו התבססה ההחלטה הצביע על כך שמתוך 8,237 נפגעי עבירה שתיקיהם הסתיימו בהרשעה, רק כ-3.8% הגישו תביעה אזרחית נגררת.ההחלטה כללה שורה של מהלכים בין-משרדיים, בהם הקמת יחידות סיוע בפרקליטות, שילוב יועצים סוציאליים-ויקטימולוגיים, הנגשת מידע בשפות שונות, חיזוק מעמד הנפגעים בוועדות שחרורים ובחינת מרכזים ייעודיים לנפגעי עבירות מין ואלימות. לפי המעקב אחר 40 סעיפים אופרטיביים, 10 סעיפים יושמו במלואם, 12 יושמו חלקית ו-18 לא יושמו כלל.
בין הצעדים שקודמו, משרד המשפטים הקים צוות בין-משרדי לבחינת המלצות ועדת ברלינר, וביולי 2025 פורסם דוח צוות משנה שעסק בנפגעי עבירה בוועדות שחרורים, ועדות קציבה, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים והליך החנינה. בשנת 2025 אושר גם תיקון חקיקה שמאפשר לנפגעי עבירות מין או אלימות להביע עמדה בפני ועדת השחרורים, לרבות בעל פה.
גם במישור הדיגיטלי דווח על התקדמות מסוימת. מערך הדיגיטל הלאומי מיפה את תהליך נפגע העבירה, ובתוכנית העבודה לשנת 2026 נכלל המשך פיתוח האתר הייעודי לנפגעי עבירה, הוספת מידע והטמעת רכיב מקוון שיכוון נפגעים לפי מאפיינים וצרכים.
חסמים תקציביים ומבניים נשארים בעינם
אחת הדוגמאות המעשיות יותר ליישום מגיעה ממשרד הרווחה, שהקצה תקציב ל-95 תקני עובד סוציאלי לנפגעי עבירה. לפי המעקב, אוישו 62 עובדים, שהם 48.25 תקנים, ב-54 מחלקות לשירותים חברתיים בארבעה מחוזות, לצד בניית מודל עבודה והכשרות ייעודיות.מנגד, חלק מהתשתיות המרכזיות עדיין חסרות. תקנות שאמורות להסדיר את מבנה ותפקוד יחידות הסיוע בפרקליטות לא פורסמו, ושילוב עובדים דוברי ערבית ביחידות אלה עדיין נמצא בבחינה תקציבית. גם בחינת הקמת מרכזים ייעודיים לנפגעות ונפגעי עבירות מין ואלימות בגירים לא הבשילה למהלך ביצועי, אף שפורסם קול קורא בינואר 2024.
פערים נותרו גם בתחום הפיצוי וההליך האזרחי. לפי המעקב, סעיפים שנועדו לשפר את העברת הכספים לנפגעי עבירה, להרחיב את הסיוע המשפטי, לבחון פטור מאגרות הוצאה לפועל ולהנגיש את המסלול האזרחי, נותרו ברובם בשלבי בחינה או ללא תוצר מחייב. המשמעות היא שהמערכת עדיין מתקשה להפוך הכרה פלילית בפגיעה למסלול אפקטיבי של שיקום כלכלי ופיצוי.
הסקירה מצביעה על שלושה חסמים מרכזיים, ניהול תקציב חלקי, היעדר תשתית מידע ממשלתית אחודה והשפעת מלחמת חרבות ברזל על קצב הביצוע. בשנת 2024 התקבלה החלטה נוספת להקים נציבות זכויות נפגעי עבירה במשרד המשפטים, וב-2025 מונתה ד"ר עו"ד בת-עמי ברוט לנציבה הראשונה, אך השפעת הגוף החדש תלויה ביכולתו לדרוש שקיפות, לקבוע לוחות זמנים ולדחוף להשלמת הסעיפים התקועים.
בכתבה קודמת שלנו על מגמות בתובענות ייצוגיות בישראל עסקנו בשאלה כיצד לשמר את התובענה הייצוגית ככלי להגנה על הציבור, תוך חיזוק מנגנוני סינון, בקרה והטלת הוצאות ריאליות על הליכים חלשים. עוד הוסבר כיצד חשיפה משפטית מתמשכת וגבולות לא ברורים עלולים לייצר עלויות עודפות ופגיעה בוודאות, בעיקר עבור גופים פיננסיים, ולבסוף להתגלגל לציבור.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto