ישראל מסבירה את מס רווחי ההון על רקע רפורמת החיסכון הפיננסי

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
הסבר מס רווחי ההון

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אנדראס קריסטו

06.07.2026

ישראל מסבירה את מס רווחי ההון על רקע רפורמת החיסכון הפיננסי — המס על רווחי הון בישראל

לאחר הכרזת משרד האוצר בשבוע שעבר על שינוי רחב במוצרי החיסכון הפיננסיים, הדיון הציבורי מתמקד מחדש במס רווחי הון ובהסדרי הפטור הקשורים אליו. המס חל על רווחים ממכירת ניירות ערך, פדיון, פקיעת אופציות או קבלת דיבידנד, ושיעורו בישראל נע בין 15% ל-25% לפי סוג הנכס.

היילייטס

הרפורמה שמוביל משרד האוצר מתמקדת בהשוואת תנאי מיסוי בין מכשירים פיננסיים, תוך שינוי בהסדר הפטור ממס רווחי הון.
מס רווחי הון בישראל מחושב לרוב על רווח ריאלי ומחויב בשיעור 25%, ובמקרים אחרים (רווח נומינלי) המס עומד על 15%.
שינויים מתוכננים בפטורים ובמיסוי רווחי הון עשויים להשפיע מהותית על האטרקטיביות היחסית של אפיקי החיסכון למשקיעים.

רקע לרפורמה ומבנה המס

כפי שפורסם בגלובס, בלב הרפורמה שמקדם משרד האוצר נמצאת השוואת תנאי המיסוי בין מכשירים פיננסיים שונים, ובמרכזה שינוי בהסדר הפטור ממס.

מס רווחי הון נגבה בעת שנוצר רווח בפועל, ולא במהלך עצם ההחזקה בנייר הערך. אירוע המס נוצר במכירה, בפדיון, בפקיעת אופציות או בעת קבלת תשלומים כמו דיבידנד, בעוד שהבנק או הברוקר הם שמבצעים בפועל את גביית המס.

במרבית המקרים בישראל המס מחושב על הרווח הריאלי, כלומר לאחר ניכוי האינפלציה לפי מדד המחירים לצרכן. עם זאת, בניירות ערך שקליים שאינם צמודים למדד, כמו אג"ח ממשלתי לא צמוד ומק"מ, המס מוטל על הרווח הנומינלי ללא ניכוי אינפלציה.

שיעור המס נע בין 15% ל-25%. על רוב ניירות הערך, שבהם החיוב נעשה על בסיס רווח ריאלי, המס עומד על 25%, ואילו במקרים שבהם החיוב מבוסס על רווח נומינלי, שיעור המס עומד על 15%.

ההתפתחות ההיסטורית וההשפעה על שוק החיסכון

עד תחילת שנות האלפיים, משטר המס בישראל כלל פטורים נרחבים על הכנסות מהון, מצב שממנו נהנו בעיקר בעלי הכנסות גבוהות שריכזו את עיקר ההון. לפי ההסבר בכתבה, התוצאה הייתה הסתמכות גדולה יותר על העלאת מסים על הכנסות מעבודה, מה שעורר חשש לפגיעה ביכולת לשמר בישראל עובדים מיומנים בענפים בעלי ניידות גבוהה, ובהם הייטק.

על הרקע הזה מינה שר האוצר דאז סילבן שלום בשנת 2002 את ועדת רבינוביץ, שהמליצה להטיל מס על רווחי הון ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בתל אביב בעת המימוש בפועל. מאז 2003 הוחל בהדרגה מס על רווחי הון גם על יחידים, תחילה בשיעור של 15%, ולאחר המלצות ועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה החברתית של 2011, עלה בינואר 2012 שיעור המס באפיקים הריאליים ל-25%.

הוויכוח הנוכחי סביב הרפורמה מציב את מס רווחי ההון במרכז שוק החיסכון, משום שכל שינוי בפטורים או בהשוואת תנאי המס בין מוצרים עשוי להשפיע על האטרקטיביות היחסית של אפיקי השקעה שונים לציבור החוסכים.

ברפורמת החיסכון של משרד האוצר, שעליה דיווחנו בעבר, הוצג מתווה להשוואת תנאי המיסוי בין קופות גמל להשקעה, קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון באמצעות חשבון השקעות מאוחד. הכתבה סקרה גם את תקרת הטבת המס המצטברת (200 אלף שקל לחוסך) ואת החששות שהעלו גורמים רגולטוריים מפני פגיעה בתחרות, עלויות תפעוליות וניגודי עניינים בייעוץ.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?