ישראל ניצבת בפני סיכון חוקתי עם 10 עתירות תלויות ועומדות בבג"ץ

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
סיכון חוקתי ועתירות בבג"ץ

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

ישראל ניצבת בפני סיכון חוקתי עם 10 עתירות תלויות ועומדות בבג"ץ — סכנה חוקתית בישראל

העימות בין הממשלה לבג"ץ מתרחב מעבר להחלטה האחרונה על מועצת הרשות השנייה, כאשר שורה של עתירות בנושאים ציבוריים רגישים ממתינות להכרעה. הפסיקות הצפויות בתיקים אלה עשויות לבחון מחדש את יחסי הכוחות בין הרשות המבצעת לרשות השופטת ואת גבולות שלטון החוק בישראל.

היילייטס

בג"ץ הורה לרשות השנייה להמשיך לפעול בהרכב חסר תוך חשד להתפטרות מכוונת של חברי המועצה, והממשלה הודיעה שלא תכבד את הפסיקה.
שש עתירות נוגעות לחוקים מרכזיים כולל שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת אונר"א, וקיצוץ קצבאות למשפחות טרוריסטים, כאשר בג"ץ מאותת על אפשרות להתערבות.
פיזור הכנסת הצפוי בתוך עשרה ימים עלול להחריף את המתח בין הממשלה, בג"ץ והייעוץ המשפטי, כשמחלוקות החלטות מעבר עשויות להגיע להכרעה רק לאחר בחירות.

מוקדי העימות המרכזיים בבג"ץ

כפי שדווח ב-Ynetnews.com, העימות הנוכחי החריף לאחר שבג"ץ הורה למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו להמשיך לפעול בהרכב חסר, אף שהממשלה טוענת כי החוק אינו מאפשר זאת. ההחלטה ניתנה על רקע חשד השופטים כי חברי מועצה התפטרו במכוון כדי לסכל את ההליך המשפטי ולשתק את פעילות הגוף.

הודעת הממשלה כי לא תכבד את הפסיקה מציבה סימן שאלה אם מדובר במהלך חריג חד פעמי או בתחילתה של התעלמות רחבה יותר מהחלטות בג"ץ. במקביל, שש חוקים שאישרה הכנסת עומדים כעת לבחינה שיפוטית בעתירות המבקשות לבטלם.

בין התיקים הבולטים נמצאת העתירה נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במהלך דיון שנערך לאחרונה, רוב השופטים אותתו כי הם שוקלים התערבות בחוק היסוד, ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מתח ביקורת על החוק ואמר כי הוא מחדיר למערכת "וירוס" פוליטי.

עתירות נוספות נוגעות לתיקון לחוק לשכת עורכי הדין, המבטל תשלומי חובה ללשכה ומשנה את סמכויותיה התקציביות, וכן לשורת חוקים בתחום הביטחוני. אלה כוללים את הפסקת פעילות אונר"א בישראל, שלילת קצבאות מהורי קטינים שהוגדרו טרוריסטים, איסור העסקת מורים בעלי תארים ממוסדות הוראה ברשות הפלסטינית וחוק אל ג'זירה, שכבר מיושם לאחר שבג"ץ נמנע מלהוציא נגדו צו ביניים.

השלכות פוליטיות ומשפטיות על המערכת

מלבד חקיקה, בג"ץ דן גם בעתירות נגד החלטות ממשלה והחלטות שרים, ובהן הדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדלי טבח 7 באוקטובר. במהלך הדיון השופטים כבר אותתו כי הם שוקלים התערבות, אך עדיין לא ברור אם יחייבו הקמת ועדה ממלכתית לפי החוק או יאפשרו מסלול חלופי.

תיקים נוספים עוסקים בהחלטות בתחום התקשורת והעיתונות, ובהן סגירת גלי צה"ל והפסקת הפרסום הממשלתי בעיתון "הארץ" בעקבות התבטאויות המו"ל עמוס שוקן. הליך בולט נוסף נוגע לעתירות להדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, המבקשות להרחיב את הלכת דרעי-פנחסי גם למצב של הצטברות הפרות מינהליות או משפטיות שקבעה היועצת המשפטית לממשלה, גם ללא כתב אישום.

האפשרות לפיזור הכנסת בתוך כעשרה ימים עשויה להחריף עוד יותר את המתח בין הממשלה, הייעוץ המשפטי ובג"ץ. עם פיזור הכנסת הופכת הממשלה לממשלת מעבר, ולפי הפסיקה היא רשאית להמשיך מהלכים שהחלו לפני ההליכה לבחירות, אך מנועה מקבלת החלטות חדשות העלולות לכבול את ידי הממשלה הבאה.

במהלך תקופת בחירות, מחלוקות על גבולות הפעולה של ממשלת מעבר כבר הגיעו בעבר לבג"ץ לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה והיועצים המשפטיים במשרדים חסמו צעדי ממשלה ושרים. מאחר שתקופת הבחירות נמשכת שלושה חודשים בלבד, כל עיכוב בהכרעה עלול ליצור מצב שבו פסק הדין יינתן רק לאחר הקמת ממשלה חדשה, ולהפוך גם את הסוגיה הזו למוקד נוסף של עימות חוקתי.

בעדכון הקודם שלנו על החלטת הממשלה שלא לכבד את פסיקת בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה, סקרנו את ההודעה הרשמית שלפיה לא יוכרו החלטות או פעולות של המועצה כל עוד אינה עומדת, לטענת הממשלה, בתנאי הכשירות שבחוק. הדגשנו גם את החשד להתפטרויות מכוונות שנועדו לשבש את ההליך המשפטי ואת ההשלכות האפשריות על שוק התקשורת, כולל היכולת של המועצה לקדם רגולציה ולדון בעסקאות כגון Reshet 13.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?