סקר JPPI מצביע על פערי אמון שמעצבים את תפיסת הכלכלה בישראל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
סקר JPPI: פערי אמון בכלכלה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

לפני 13 שעות

סקר JPPI מצביע על פערי אמון שמעצבים את תפיסת הכלכלה בישראל — פערי אמון בכלכלה הישראלית

תפיסת הציבור את הכלכלה הישראלית נשענת בסקר JPPI לא רק על נתוני משק, אלא גם על רמות אמון, זהות פוליטית וציפיות לגבי כיוון המדינה. הממצאים מציגים חוסן נתפס ברמה הכללית, לצד התרחבות חדה של הפערים בין ימין, מרכז, שמאל והחברה הערבית.

היילייטס

הסקר של JPPI מראה ש-65% מהישראלים תומכים בהשקעה בישראל לטווח הארוך, לעומת 17% בלבד שמתנגדים, עם פערים אידיאולוגיים חדים.
בין ינואר 2024 לינואר 2026, מדד ת"א-35 עלה בכ-140% בעוד תפיסת עוצמת הכלכלה לפי שמאל ירדה ב-47% ולפי ימין עלתה ב-5%.
במאי 2025 רק 18% מהציבור העריכו את הטיפול הכלכלי בישראל כחיובי, לעומת 61% שמבקרים אותו, כאשר האמון בהנהגה חלוק אידיאולוגית אך האמון בפקידות האוצר רחב ומוסכם.

ממצאי הסקר והפערים בין הקבוצות

כפי שפורסם בגלובס, סקר JPPI, המכון למדיניות העם היהודי, מראה כי הישראלים תופסים את הכלכלה המקומית כחזקה יחסית, עם ציון ממוצע של 2.8 בסולם שבין 5- ל-5+, ועם 65% מהמשיבים הסבורים שכדאי להשקיע בישראל לטווח הארוך, מול 17% שחושבים שלא.

עם זאת, מאחורי הממוצע הכללי בולט פער אידיאולוגי רחב. בקרב מזוהים עם הימין עוצמת הכלכלה מקבלת ציון ממוצע של 4.0, במרכז 2.7, בשמאל 1.4, ובחברה הערבית 1.2. גם בשאלת ההשקעה נרשמת חלוקה דומה, כאשר 91% מהימין תומכים בהשקעה בישראל, לעומת 56% מהמרכז וכ-30% בלבד מהשמאל.

הסקר מראה כי גם בקבוצות הביקורתיות יותר אין מעבר חד לתפיסה של כלכלה חלשה ממש, אלא הערכה נמוכה יותר של עוצמתה ומשמעותה. נקודה בולטת במיוחד היא שבשאלת ההשקעה לטווח ארוך, המשיבים המזוהים עם השמאל אופטימיים פחות מן המשיבים בחברה הערבית, כאשר 30% בלבד מן השמאל תומכים בהשקעה לעומת 41% בחברה הערבית.

השוואת המגמות לאורך זמן מחזקת את ההבחנה בין כלכלה נתפסת לבין עמדה פוליטית. בינואר 2026 תפיסת הכלכלה דומה מאוד לרמתה מתחילת 2024, אך באמצע התקופה, באוקטובר 2024 ובינואר 2025, נרשמה ירידה לרמות של 2.2 ו-2.1. בתוך התנועה הזאת, הימין הוא הקבוצה היחידה שבה נרשמת עלייה לאורך התקופה, מ-3.8 בינואר 2024 ל-4.0 בינואר 2026, בעוד שבשמאל נרשמת ירידה מ-2.6 ל-1.4.

השפעה על השיח הכלכלי והאמון במוסדות

הפערים בולטים עוד יותר בהשוואה למדד ת"א-35. בין ינואר 2024 לאוקטובר 2024, בזמן שתפיסת עוצמת הכלכלה יורדת בכ-30%, המדד דווקא עולה בכ-20%, ולאורך התקופה כולה המדד מטפס בכ-140%, בעוד תפיסת הימין את הכלכלה עולה בכ-5% ותפיסת השמאל יורדת בכ-47%. הנתונים אינם מוכיחים ניתוק מלא בין תפיסת הציבור למציאות הכלכלית, אך הם מחזקים את הטענה שלפיה מצב רוח ציבורי, אמון ועמדות פוליטיות משפיעים על הקריאה של אותם נתונים.

גם קצב התרחבות הפער בין ימין לשמאל בולט. בינואר 2024 עמד הפער בתפיסת עוצמת הכלכלה על 1.2 נקודות, ובינואר 2026 הוא כבר מגיע ל-2.6 נקודות, יותר מכפול. מבחינה ציבורית, מדובר באיתות על שחיקה של הקרקע המשותפת שדרכה קבוצות שונות בישראל מפרשות את מצב המשק.

התמונה מתחדדת כשבוחנים את היחס בין אמון בכלכלה לבין אמון במי שמנהלים אותה. בסקר נוסף של JPPI ממאי 2025, רק 18% מהישראלים סבורים שהטיפול בכלכלה טוב, לעומת 61% שסבורים שהוא אינו טוב. הפערים האידיאולוגיים חדים גם כאן, עם 2% בלבד מהשמאל שמעריכים את הטיפול בחיוב, מול 42% מהימין.

מנגד, בשאלת האמון בפקידות הבכירה של האוצר הפערים מצטמצמים מאוד, עם 41% מהשמאל ו-39% מהימין שמביעים אמון גבוה. המשמעות היא שהמחלוקת הציבורית נראית ממוקדת פחות במקצועיות ויותר בשאלות של הנהגה, אחריות וכיוון, מגמה שעשויה להמשיך להשפיע על השיח הכלכלי ועל האופן שבו הציבור בישראל קורא את ביצועי המשק.

בהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל, כפי שדיווחנו בעבר, הבנק הפחית את הריבית ל-3.5% ואותת כי ייתכנו שתי הורדות נוספות בדרך לרמה של 3% עד הרבעון השני של השנה הבאה. בסקירה הדגשנו שהמהלך נשען על התמתנות בלחצי האינפלציה, התחזקות השקל והקלה בחלק ממגבלות ההיצע, אך נותר כפוף לאי-ודאות גיאופוליטית ותנודתיות בשער החליפין.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?