השוק המוסדי מניע את הדולר מול השקל על רקע התערבות בנק ישראל ותנודתיות גלובלית

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
המוסדיים מניעים את הדולר

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

השוק המוסדי מניע את הדולר מול השקל על רקע התערבות בנק ישראל ותנודתיות גלובלית — הדולר חוזר לעלות

לאחר שבחודש האחרון ירד לפחות מ-2.8 שקלים, הדולר משנה כיוון ומתייצב שוב מעל 3 שקלים מול המטבע הישראלי. העלייה, בשיעור של כ-7% מנקודת השפל, משקפת היפוך בגורמים שתמכו קודם לכן בהתחזקות השקל, ובראשם פעילות המוסדיים, רכישות מט"ח של בנק ישראל והתגברות אי-הוודאות האזורית.

היילייטס

גופים מוסדיים ישראליים מכרו במהלך שלושת הרבעונים האחרונים קרוב ל-29 מיליארד דולר בשוק המט"ח, מה שחיזק את השקל.
בנק ישראל רכש ביוני מעט יותר ממיליארד דולר, לאחר רכישת כ-800 מיליון דולר בחודש שקדם, ומגביר את התמיכה בדולר בפעולה ישירה.
התלקחות בזירה איראן-U.S. העלתה את מחיר נפט הברנט ל-76 דולר לחבית, הגדילה את פרמיית הסיכון, וחיזקה את הדולר כמטבע מקלט.

פעילות הגידור המוסדית משנה את כיוון המטבע

כפי שדווח ב-Globes, בשוק המט"ח מסבירים כי הגורם המרכזי המשפיע כעת על שער החליפין הוא הגופים המוסדיים, שמנהלים חשיפה קבועה למט"ח ולכן מגיבים במהירות לתנודות בוול סטריט.

כאשר הבורסה האמריקאית עולה, שווי הנכסים הדולריים של המוסדיים גדל ומייצר חריגה מהחשיפה המתוכננת, ולכן הם מוכרים דולרים בהיקפים גדולים, מה שמחזק את השקל. כאשר השוק משנה כיוון ויורד, התהליך מתהפך, והמוסדיים נאלצים לסגור פוזיציות ולקנות דולרים, צעד שמפעיל לחץ לפיחות בשקל.

היקף הגידורים של המוסדיים, שמוערך ביותר מ-90 מיליארד דולר, מגדיל את עוצמת ההשפעה הזאת. לפי הכתבה, בשלושת הרבעונים האחרונים מכרו המוסדיים קרוב ל-29 מיליארד דולר, לאחר שצמצמו באופן חד את חשיפת הבסיס למט"ח, ובכך סיפקו תמיכה חריגה לשקל.

שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי בבנק דיסקונט, אומר כי במודלים תוך-יומיים נראית רגישות גבוהה במיוחד של השקל לירידות בנאסד"ק, כמעט כפולה מן הרגישות לעליות. לדבריו, מדובר במצב חריג, ופעילי שוק נוספים מציינים כי סוחרים מנסים להקדים את פעולות המוסדיים, מה שמעצים עוד יותר את התנודתיות במסחר.

התערבות בנק ישראל והסלמה אזורית מחזקות את הדולר

לצד פעילות המוסדיים, בנק ישראל מוסיף בשבועות האחרונים גורם נוסף התומך בהיחלשות השקל. הבנק רוכש ביוני מעט יותר ממיליארד דולר, לאחר שבחודש שקדם לכך רכש כ-800 מיליון דולר, ובכך משלים חודש שני ברציפות של התערבות בשוק.

לפי הנתונים שהוצגו, חטיבת המחקר של הבנק צופה כי בעוד שנה הריבית בישראל תרד ל-3%, תחזית שנמוכה מהערכות השוק. ככל שהריבית המקומית צפויה להיות נמוכה יותר, נשחק היתרון היחסי של החזקת נכסים בשקל, והשווקים מתמחרים מחדש את המטבע הישראלי.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, אומר כי בנק ישראל עובר למדיניות מרחיבה יותר, אך מציין שהסלמה ביטחונית עלולה לחייב עצירה של הרכישות עד להתבהרות המצב. יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף ב-Altschuler Shaham Financial Services, מוסיף כי גם אם מדובר בצעד נקודתי, הוא משמש איתות פסיכולוגי לכך שהבנק מוכן לפעול באופן אקטיבי כדי לשמור על תקינות השווקים.

במקביל, ההתלקחות המחודשת בזירה איראן-U.S. דוחפת את מחיר נפט הברנט חזרה לאזור 76 דולר לחבית, מעלה את פרמיית הסיכון הגלובלית ומחזקת את הביקוש לדולר כמטבע מקלט. על רקע זה, המטבע האמריקאי מתקרב לשיא של שנה מול סל המטבעות, ואם הסנטימנט השלילי בוול סטריט נמשך, רכישות נוספות של דולרים מצד המוסדיים עלולות להרחיק עוד יותר את הדולר מרמות השפל האחרונות מול השקל.

בכתבה הקודמת שלנו על זינוק של USD/ILS בעקבות מומנטום טכני וקניות טכניות, תיארנו כיצד הצמד נסחר מעל ממוצעי נע קצרים ובינוניים וקיבל איתותים שוריים ממדדי מומנטום, אך עדיין נתקל במחסום משמעותי סביב ממוצע נע 200 יום. עוד ציינו כי בהיעדר טריגרים חדשותיים בולטים, המהלך עשוי להיות פגיע אם המומנטום ייחלש — נקודת פתיחה שמדגישה מדוע כעת חשוב להתמקד גם בכוחות הפונדמנטליים שמניעים את השוק.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?