מפלגות מובילות משיקות קמפיינים, בדיקת עובדות ממקדת את המסרים בביטחון, משפט וכלכלה

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
מסרים בבחירות ובדיקה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

לפני 16 שעות

מפלגות מובילות משיקות קמפיינים, בדיקת עובדות ממקדת את המסרים בביטחון, משפט וכלכלה — מסרי בחירות בבדיקה

עם פתיחת מערכת הבחירות, ראשי המפלגות המובילות מגבירים את פעילות הקמפיין ומחדדים מסרים בנושאי ביטחון, משפט, גיוס חרדים ויוקר המחיה. בדיקת עובדות של הטענות הבולטות מראה כי חלקן נשענות על סקרים, נתונים היסטוריים והוראות דין, בעוד אחרות דורשות הקשר רחב יותר.

היילייטס

סקרי המרכז הירושלמי ו-INSS מראים שרוב הציבור (70% ו-57% בהתאמה) מתנגד להסכמות ביטחוניות ולנסיגה מלבנון, אך 80% סבורים שישראל לא ניצחה באיראן.
בצד המשפטי, בג"ץ הבהיר כי חוסר ציות להחלטות שיפוטיות מסכן את החסינות האישית של עובדי ציבור מפני תביעות נזיקין.
בשוק האינפלציה, נתוני 2022 מראים עלייה שנתית ל-5.3%—הגבוהה בעשור—אך ישראל דורגה מתונה יחסית בין מדינות ה-OECD.

ממצאי הבדיקה בנושאי הליבה

כפי שפורסם בGlobes, הבדיקה מתמקדת בראשי מפלגות מובילות בקואליציה ובאופוזיציה ובוחנת עד כמה המסרים המרכזיים שלהם תואמים נתונים, סקרים ומסגרת משפטית קיימת.

בסוגיות המדיניות-ביטחוניות, הטענה של בנימין נתניהו שלפיה רוב הציבור מחזיק בעמדות דומות לשלו מקבלת חיזוק חלקי. לפי סקר של המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מספטמבר האחרון, 70% מהישראלים מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בקווי 67', וגם סקר "מדד השלום" של אוניברסיטת תל אביב מלפני שנה מצביע על התנגדות של 60% למדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל. גם בזירה הצפונית נמצא רוב התומך בהישארות ישראל בלבנון, לפי סקר INSS שבו 57% השיבו שעדיף לא לסגת או שאסור לסגת.

מנגד, באשר לאיראן התמונה פחות נוחה לממשלה. מסקר INSS עולה כי 80% מהמשיבים סבורים שישראל לא ניצחה במלחמה, בהם 37% שרואים באיראן את המנצחת ו-43% שסבורים שהמערכה הסתיימה ללא הכרעה. עוד עולה כי 66% סבורים שמזכר ההבנות שסוכם לאחרונה בין U.S. לאיראן רע לישראל.

בתחום המשפט, הטענה של איתמר בן גביר שלפיה עובדי ציבור צריכים לציית לשרים ולא להחלטות בית המשפט במקרה של משבר חוקתי אינה ניתנת להכרעה עובדתית מלאה, אך להשלכות המשפטיות של אי-ציות יש בסיס ברור. שופטי בג"ץ כתבו בשבוע שעבר כי פעולה של עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות עלולה להביא לכך שהחסינות האישית מפני תביעות נזיקין לא תחול. לפי ההסבר שצוטט מפרופ' אורי אהרונסון מאוניברסיטת בר-אילן, אי-קיום פסק דין אינו נחשב בהכרח ל"מילוי תפקידו השלטוני" של עובד הציבור, ולכן ההגנה מפני תביעות עשויה שלא לעמוד לו.

בסוגיית גיוס החרדים, הטענה של גדי איזנקוט שלפיה דוד בן-גוריון תמך בכך שחרדים ילמדו תורה ולא יתגייסו נשענת על עובדה היסטורית, אך גם כאן ההקשר מהותי. בן-גוריון אישר עם קום המדינה פטור ל-400 בני ישיבה, אולם לפי ההסבר שיוחס בעבר לד"ר אלישבע רוסמן-סטולמן, המהלך נבע גם מהצורך לשקם את עולם התורה לאחר השואה, מהקושי של שומרי מצוות בצה"ל באותה תקופה, ומהיקף מצומצם יחסית של הזכאים לפטור.

השלכות ציבוריות וכלכליות של המסרים

בזירת יוקר המחיה, הטענה של נפתלי בנט כי הצליח בעבר להביא לירידות מחירים נבחנת מול נתוני האינפלציה בתקופת כהונתו כראש הממשלה. כאשר עזב את התפקיד ביוני 2022, האינפלציה השנתית עמדה על 4.4%, ובסיכום 2022 היא עמדה על 5.3%, השיעור הגבוה ביותר לשנה קלנדרית בעשור האחרון.

עם זאת, הנתונים מצביעים גם על הקשר בינלאומי רחב יותר. לפי בנק ישראל, התייקרויות 2022 נבעו בין היתר משיבושים בשרשראות האספקה לאחר משבר הקורונה ומהשפעות המלחמה באוקראינה על חומרי גלם ואנרגיה. בתוך מדינות ה-OECD, האינפלציה בישראל באותה שנה הייתה מן המתונות ביותר, כאשר רק בשווייץ וביפן נרשמה אינפלציה נמוכה יותר, בעוד שב-2024 ישראל כבר דורגה במקום ה-14 בגובה האינפלציה.

מבחינה פוליטית, הבדיקה מדגישה כי מסרי הקמפיין של המפלגות נשענים לעיתים על נתונים חלקיים או על פרשנות סלקטיבית של מציאות מורכבת. עבור בוחרים ומשקיפים בשוק, המשמעות היא שמוקדי המחלוקת המרכזיים של מערכת הבחירות, מביטחון ומשפט ועד גיוס וכלכלה, ממשיכים לעצב גם את הערכת הסיכון הציבורית וגם את הדיון על מדיניות הממשלה והכנסת לאחר הבחירות.

בחוק לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, שעליו דיווחנו בעבר, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית הסדר שמצמצם את כוחן המחייב של חוות הדעת של היועצת המשפטית ומאפשר לממשלה לקבוע שאינן משקפות את הדין ואף לבחור ייצוג משפטי עצמאי (למעט בתחום הפלילי). בכתבה הובהר כי המהלך כבר הוביל לעתירות לבג"ץ ולביקורת ציבורית חריפה בטענה להחלשת שלטון החוק והעמקת המחלוקת סביב עצמאות שומרי הסף.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?