מודי’ס מזהירה משחיקת מוסדות, אך חוק היועמ"שית לבדו אינו צפוי לשנות את דירוג ישראל

מודי’ס מזהירה משחיקת מוסדות, אך חוק היועמ"שית לבדו אינו צפוי לשנות את דירוג ישראל
מודי’ס מזהירה: דירוג בסיכון

סקירת מודי’ס על הכלכלה הישראלית מתפרסמת בעיתוי רגיש, זמן קצר לפני אישור החוק שמחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ובצל בחירות מתקרבות. החברה מותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של Baa1 עם תחזית יציבה, אך מציינת כי פגיעה נוספת בעצמאות מערכת המשפט עלולה להגביר את סיכון הדירוג.

היילייטס

  • מודי’ס השאירה את דירוג האשראי של ישראל על Baa1 עם תחזית יציבה, וההחלטה הבאה צפויה בנובמבר לאחר הבחירות.
  • מוסדות המדינה קיבלו במודי’ס דירוג A3 בלבד על רקע גירעון גבוה, חוב עולה וסיכונים ביטחוניים, ומוסבר כי פגיעה נוספת בעצמאות מערכת המשפט עלולה להוביל להורדת דירוג.
  • חוק היועמ"שית לבדו אינו צפוי לגרום להורדת דירוג מיידית, אך צעד נוסף הפוגע במוסדות יגדיל את הסיכון לשינוי שלילי במדרוג.

אזהרת הדירוג והשלכות החקיקה

כפי שדווח בגלובס, מודי’ס פרסמה השבוע סקירה על הכלכלה הישראלית שבה הודגשו במקביל עמידות המשק מול זעזועים ביטחוניים והסיכון שמכרסום נוסף במוסדות המדינה יפגע בדירוג האשראי. ההודעה אינה מהווה פעולת דירוג, וההחלטה הבאה של החברה צפויה להתקבל בנובמבר, לאחר הבחירות לכנסת.

בדירוג הנוכחי ישראל נותרת ברמה של Baa1 עם תחזית יציבה. מודי’ס מציינת כי החוזק הכלכלי של ישראל זוכה לציון A1, איכות המוסדות לציון A3, והחוסן הפיסקלי לציון Baa3, על רקע גירעונות גבוהים, עלייה בחוב והוצאות ביטחון גדלות, לצד יכולת גיוס גבוהה בשוק ההון.

לפי הסקירה, העלאת דירוג עשויה להגיע אם הסיכונים הגיאופוליטיים יפחתו והממשלה תבצע התאמות תקציביות, בעוד שהורדה עלולה לנבוע מהסלמה ביטחונית, היחלשות התחזית הכלכלית או שחיקה נוספת במוסדות המדינה. מודי’ס מדגישה במיוחד תרחיש שבו עצמאות מערכת המשפט נפגעת בעקבות רפורמות מבניות.

החוק שאישרה הכנסת מעגן לראשונה בחוק את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אך גם מאפשר לממשלה לקבוע שחוות דעתו לא תשקף בהכרח את הדין הקיים ולהימנע מייצוגו אם לא תקבל את עמדתו. לפי הנוסח הסופי, הממשלה תידרש עד סוף ינואר 2027 לקבל החלטה מחודשת גם לגבי הליך המינוי וההעברה מכהונה של היועמ"ש.

למה הורדת דירוג מיידית עדיין אינה ודאית

כלכלנים הבקיאים במתודולוגיה של מודי’ס מעריכים כי החברה תתקשה להוריד את דירוג האשראי של ישראל על בסיס החוק הזה לבדו. בין הסיבות שמוזכרות, חוזקו של בנק ישראל, מבנה המתודולוגיה של החברה והקושי להציב את ישראל באותה קבוצת סיכון עם מדינות בעלות חולשה מוסדית חריפה יותר.

מודי’ס נחשבת בשנים האחרונות לביקורתית במיוחד כלפי המדיניות הממשלתית בישראל. היא לא מעלה את הדירוג מאז 2008, העלתה את תחזית הדירוג לחיובית במרץ 2022, ולאחר הצגת הרפורמה המשפטית במרץ 2023 החזירה את התחזית ליציבה, תוך שמירה על קו ביקורתי דומה גם לאחר חילופי צוות הבדיקה.

הערכת השוק היא שחברות הדירוג בוחנות את מערכת המשפט בעיקר דרך השפעתה על היכולת לעשות עסקים, לאכוף חוזים ולספק ודאות רגולטורית. לכן, גם אם החוק האחרון אינו מביא לבדו להורדת דירוג מיידית, המשך צעדים שנתפסים כפגיעה במוסדות המדינה עלול להגדיל את הסיכון לשינוי שלילי בהמשך, במיוחד אם לא יחול שינוי במדיניות הממשלה או בהרכבה.

בכתבה קודמת שלנו סיקרנו את אישור החוק בכנסת שמסדיר את מעמד היועץ המשפטי לממשלה ומאפשר לממשלה לדחות חוות דעת משפטיות ולקבוע בעצמה את עמדת המדינה בבתי המשפט, כולל אפשרות למנות ייצוג משפטי חלופי. עוד ציינו שהחקיקה, שנכנסת לתוקף בינואר 2027, כבר הובילה להגשת עתירות לבג"ץ ועוררה מחלוקת חריפה סביב החשש מפגיעה בשלטון החוק ובאיזונים בין הרשות המבצעת לשומרי הסף.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.