רפאל דוחפת להנפקה חלקית על רקע תחרות שכר גוברת וחוב מדינה של מיליארדי שקלים
על רקע גידול חד בתקציבי הביטחון בעולם והחרפת התחרות על מהנדסים ומדענים בישראל, יו"ר רפאל פרופ' יובל שטייניץ קורא להפוך את החברה לציבורית עם גרעין שליטה ממשלתי. לדבריו, בלי יכולת להציע תגמול הוני ושכר תחרותי, החברה מתקשה לשמור על כוח האדם שלה בזמן שמשרד הביטחון חייב לה מיליארדי שקלים.
היילייטס
- רפאל שוקלת הנפקה חלקית של 30%-40% מהמניות לגופים מוסדיים כדי להתמודד עם תחרות שכר מהותית וחוב של 6.5-7 מיליארד שקל ממשרד הביטחון.
- עובדים מצטיינים ברפאל מקבלים הצעות שכר מחברות כמו אנבידיה ואנדוריל שמגיעות ל-200 אלף שקל בחודש, לעומת 40-50 אלף ברפאל.
- ב-2023 חתמה רפאל על חוזה 'קלע דוד' לפינלנד ב-317 מיליון אירו ועל עסקת 'ספיידר' לרומניה ביותר מ-2 מיליארד אירו.
לחצי מימון וכוח אדם דוחפים לשינוי מבני
כפי שדווח בגלובס, שטייניץ אמר בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" כי הנפקה חלקית של רפאל היא כעת צורך אסטרטגי ולא רק אפשרות, משום שהחברה הממשלתית אינה יכולה להתחרות בהצעות שכר ומניות מצד ענקיות טכנולוגיה וביטחון הפועלות בישראל.לדבריו, עובדים מצטיינים ברפאל, המשתכרים 40 עד 50 אלף שקל בחודש, מקבלים הצעות של 150 אלף ואף 200 אלף שקל מחברות אחרות, בהן אנבידיה ואנדוריל. הוא טוען כי הפיכת רפאל לחברה ציבורית תאפשר לה להעניק תגמול הוני, להעלות שכר לטאלנטים ולשמור על יתרונה המדעי והטכנולוגי.
שטייניץ מצביע גם על לחץ פיננסי כבד מצד המדינה. לדבריו, חוב משרד הביטחון לרפאל עומד כיום על כ-6.5 עד 7 מיליארד שקל, מתוך חוב של יותר מ-10 מיליארד שקל לכלל החברות הביטחוניות המקומיות, מצב שמאלץ את החברה לממן פעילות שוטפת באמצעות הלוואות ולשאת בעלויות ריבית משמעותיות.
הוא אומר כי רפאל ממשיכה לספק לצה"ל ולמערכת הביטחון מערכות קריטיות ללחימה, אך העיכוב בתשלומים מכביד על התזרים ועל שרשרת הייצור. במקביל, החברה כבר עצרה חלוקת דיבידנדים למדינה יחד עם חברות ביטחוניות נוספות.
עסקאות בחו"ל והשלכות על התעשייה הישראלית
בזמן הוויכוח על מבנה הבעלות, רפאל ממשיכה לקדם עסקאות גדולות בשווקים זרים. בנובמבר 2023 נחתם חוזה למכירת מערכת "קלע דוד" לפינלנד בכ-317 מיליון אירו, ולאחרונה נוספה עסקת "ספיידר" לרומניה ביותר מ-2 מיליארד אירו, לצד עסקאות המשך למכירת טילי "ספייק" ל-47 מדינות.שטייניץ אומר כי יתרונה של רפאל נשען על עומק מדעי יוצא דופן, עם יותר מ-600 דוקטורים ופרופסורים מתוך 11 אלף עובדים בישראל, וכי החברה מחזיקה בעמדת הובלה עולמית במערכות כמו "מעיל רוח", "כיפת ברזל" וטילי "פיתון 5". לטענתו, בלי גמישות עסקית דומה לזו של אלביט, בואינג או לוקהיד מרטין, רפאל עלולה לאבד קרקע במרוץ הגיוס והחדשנות.
בהתייחסות לאפשרות הנפקה, שטייניץ אומר כי רשות החברות הממשלתיות תומכת במהלך וכי ראש הממשלה בנימין נתניהו נתן לו אור ירוק עקרוני. המתווה שנדון כולל הנפקת 30% עד 40% מהמניות, תחילה לגופים מוסדיים, תוך שמירה על שליטה ממשלתית ועל מנגנוני סודיות ביטחונית.
הוא מוסיף כי שינוי מבנה הסיוע הביטחוני מארה"ב לאחר 2028 עשוי להשפיע על התעשייה המקומית, אך סבור שהכיוון הכללי נכון לנוכח הירידה המתמשכת ביכולת להמיר את כספי הסיוע לשקלים. לדבריו, ישראל כבר אינה במצב הכלכלי שבו הייתה כאשר עוצב מודל הסיוע המקורי, ולכן נדרשת בחינה מחודשת של היחסים הביטחוניים עם U.S..
בכתבה קודמת שלנו על המו״מ של רפאל לרכישת מפעל פולקסווגן באוסנבריק סקרנו כיצד המהלך עשוי לאפשר לרפאל להרחיב ייצור משאיות ורכיבים למערכת כיפת ברזל באירופה, לצד אתגרי תעסוקה מקומיים בגרמניה. הצגנו גם את הרגישות הפוליטית והביטחונית סביב מבנה הבעלות בפולקסווגן, כולל התנגדויות של בעלי מניות והשפעתן האפשרית על קידום העסקה.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto