ישראל מעכבת הכרעה במדיניות יצוא הגז בזמן שעסקאות עם מצרים מתקדמות

ישראל מעכבת הכרעה במדיניות יצוא הגז בזמן שעסקאות עם מצרים מתקדמות
עיכוב בהחלטת יצוא הגז

יותר משנה לאחר פרסום מסקנות הביניים של ועדת דיין באפריל 2025, הממשלה עדיין אינה מכריעה בשאלת היקף הגז שיש לשמור למשק המקומי לעומת היצוא. העיכוב נמשך בזמן שעסקאות גדולות ממאגרי לווייתן ותמר מול מצרים מתקדמות במסגרת המגבלות הקיימות של מדיניות 2018.

היילייטס

  • מחלוקת בין משרד האנרגיה המבקש לשמור על 440 BCM גז למשק המקומי לבין האוצר שדורש 515 BCM מעכבת את הדוח הסופי.
  • עסקת לווייתן למצרים בהיקף 35 מיליארד דולר נחתמת ועסקה ממאגר תמר עד 20 מיליארד דולר מתקדמת, ממתינות להכרעת יצוא.
  • אי הוודאות הרגולטורית פוגעת בתמריץ לחיפושי גז חדשים ובתכנון המשק, למרות קידום תשתיות ליבוא ולאחסון גז.

מחלוקת רגולטורית סביב היקף היצוא

כפי שפורסם בגלובס, המחלוקת המרכזית בין משרד האנרגיה למשרד האוצר מתמקדת בכמות הגז שתישמר לשוק המקומי לשנים הבאות, סוגיה שמעכבת את הדוח הסופי של ועדת דיין ואת החלטת הממשלה שאמורה להיגזר ממנו.

רוב חברי הוועדה, ובהם משרד האנרגיה, תומכים בהותרת חובת השמירה למשק המקומי על 440 BCM, בהתאם למדיניות שנקבעה ב-2018. מנגד, משרד האוצר מבקש להעלות את הרף ל-515 BCM, מהלך שעשוי לצמצם משמעותית את היקף יצוא הגז אך להבטיח אספקה מקומית ליותר מ-20 שנה.

לפי הכתבה, עמדת האוצר אינה מתקבלת בוועדה וצפויה להופיע בדוח הסופי כדעת מיעוט בלבד. עם זאת, ההכרעה הסופית נשארת בידי הממשלה, וכל עוד הדוח הסופי אינו מוגש, גם החלטה רשמית על מדיניות הגז העתידית אינה מתקבלת.

השפעה על עסקאות, חיפושים ותכנון המשק

בינתיים, עסקאות יצוא גדולות כבר מתקדמות. עסקת לווייתן למצרים, בהיקף של 35 מיליארד דולר, כבר נסגרת, ובמקביל מתגבשת עסקה נוספת ממאגר תמר שעשויה להגיע עד 20 מיליארד דולר, לפחות החל מ-2031, באמצעות שותפות ובהן ישראמקו ומובאדלה מאיחוד האמירויות.

היעדר הכרעה יוצר אי ודאות גם לגבי תנאי היתרי היצוא. בעסקת לווייתן דרש שר האנרגיה אלי כהן ברגע האחרון התחייבות לאספקת גז זולה למשק המקומי לפני מתן היתר היצוא הסופי, אך לא ברור אם מדובר בכלל קבוע או בצעד נקודתי.

לובי 99 טוען כי החלטות אסטרטגיות, ובהן היתרי יצוא, יעדי אנרגיות מתחדשות, הקמת תחנות כוח מונעות גז וחוות שרתים, מתקבלות על בסיס תמונת מצב לא מעודכנת. במקביל, בענף מזהירים כי חוסר הוודאות הרגולטורית פוגע גם בתמריץ לחיפושי גז חדשים בים התיכון, אף שהממשלה כבר מתחילה לקדם תכנון של תשתיות ליבוא ולאחסון גז, אחת ההמלצות המרכזיות שאין עליה מחלוקת בדוח הביניים.

בעדכון קודם שלנו על הקפאת בקשות החיבור לחוות שרתים בישראל, הסברנו שרשות החשמל עצרה זמנית את הטיפול בחיבורים חדשים ל-140 ימים לאחר זינוק חריג בהיקף הבקשות. צעד זה הדגיש את הפער בין קצב ההתרחבות של הדאטה סנטרים לבין מגבלות רשת החשמל, ואת התלות של ענפים עתירי אנרגיה בתכנון ובהשקעות מהירות בתשתיות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.