אנבידיה מעצימה את תרומתה לצמיחת המשק הישראלי, לצד חשיפת ריכוזיות בהייטק

אנבידיה מעצימה את תרומתה לצמיחת המשק הישראלי, לצד חשיפת ריכוזיות בהייטק
הייטק: תרומה מול ריכוזיות

שש שנים לאחר רכישת מלאנוקס, הפעילות הישראלית של אנבידיה הופכת לגורם בולט במיוחד בנתוני הצמיחה, היצוא והמסים של ישראל. במקביל, ההשפעה החשבונאית של הכנסות המיוחסות לישראל אף שהייצור מתבצע בחו"ל מחדדת את התלות של המשק בחברת טכנולוגיה אחת.

היילייטס

  • אינבידיה תרמה להאצת הצמיחה המשקית בישראל ל-15.4% ברבעון השני, בעוד בלעדיה הצמיחה הגיעה ל-14.4% בלבד.
  • ההכנסות הרבעוניות של מלאנוקס זינקו ב-2025 מ-5 מיליארד דולר ל-11 מיליארד דולר, וחלקה בהכנסות אינבידיה עלה ל-18%.
  • אנבידיה שילמה בישראל מס בהיקף 1.28 מיליארד דולר ב-2025, שווי נכסיה בארץ גדל ל-1.47 מיליארד דולר, ומצפה לרכישות מדינה ב-13 מיליארד דולר.

השפעת פעילות מלאנוקס על נתוני הצמיחה

כפי שדווח בגלובס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתון נפרד המנטרל את "היצוא שלא עבר את גבולות המדינה", בעיקר כדי לבודד את השפעת הפעילות המיוחסת לאנבידיה. לפי נתוני הלמ"ס, המשק צומח ברבעון השני ב-15.4% בחישוב שנתי, לעומת 14.4% בנטרול רכיב זה.

הפער נובע מכך שאנבידיה הותירה את פעילות מלאנוקס מיוקנעם כיחידה חשבונאית נפרדת לאחר רכישתה ב-6.9 מיליארד דולר, ולכן חלק ניכר מההכנסות מיוחס לישראל אף שהייצור בפועל מתבצע במפעלי TSMC בטייוואן ומוצרים נוספים משתלבים בשרתים של חברות אמריקאיות כמו דל ו-HP. לפי הכתבה, "היצוא שלא עבר בגבולות המדינה" עמד במשך שנים על כ-2 מיליארד דולר לרבעון, אך בשנה שעברה זינק ב-74% לעומת 2024, וברבעון הראשון של השנה הנוכחית כבר הגיע ל-8 מיליארד דולר.

הניתוח המצוטט בכתבה מצביע על כך שללא פעילות אנבידיה ודומותיה, הכלכלה הייתה מתכווצת ברבעון הראשון ב-5.8%. על פני השנה שעברה כולה, התוצר הישראלי צמח ב-3.5%, אך ללא אנבידיה הצמיחה הייתה מסתכמת ב-2.1% בלבד. פרופ' בנימין בנטל, יועץ בכיר למכון אהרן, אומר כי בהשוואה שנתית, הצמיחה עומדת על 5.5% ללא שקלול אנבידיה, לעומת 7.2% בצירוף החברה.

יונתן כץ, אסטרטג מאקרו-כלכלי בלידר שוקי הון, מוסיף כי לפי בחינתו, הצמיחה הרשמית המצטברת בשנתיים האחרונות עומדת על 10%, אך ללא אנבידיה ודומותיה הייתה מגיעה ל-6.6% בלבד. לדבריו, ההשפעה הזאת אינה משקפת בהכרח את הפעילות המקומית הבסיסית, ואף מצמצמת לכאורה את יחס החוב לתוצר שמוצג כיום סביב 70%, בעוד שבפועל הוא קרוב יותר ל-74%.

הזדמנות למשק, לצד סיכון ריכוזיות

ההאצה בתרומת אנבידיה קשורה גם לזינוק בהיקף הפעילות של חטיבת התקשורת המבוססת על מלאנוקס. לפי הנתונים המובאים בכתבה, עד סוף 2024 ההכנסות הרבעוניות של מלאנוקס עומדות סביב ממוצע של 3 מיליארד דולר, אך מראשית 2025 הן מזנקות מ-5 מיליארד דולר ברבעון הראשון ל-11 מיליארד דולר ברבעון האחרון, ובדוחות שהגישה אנבידיה במאי נחשף כי בשלושת החודשים הראשונים של השנה מכרה מלאנוקס בכמעט 15 מיליארד דולר.

חלקה של מלאנוקס בהכנסות אנבידיה עולה מ-11% בתחילת 2025 ל-18% כיום. הכתבה קושרת זאת לעלייה בביקוש לתשתיות בינה מלאכותית, המחייבות תקשורת מהירה ומדויקת בין מעבדים, שרתים וחוות שרתים, וכן למגבלות זיכרון במעבדים הגרפיים של אנבידיה, שמגדילות את החשיבות של טכנולוגיות התקשורת של מלאנוקס.

לצד זאת, הכתבה מדגישה כי הישענות מופרזת על חברה אחת יוצרת סיכון למשק, ומזכירה את המקרה של אינטל, שהייתה בעבר גורם דומיננטי בתעשייה הישראלית. בשנים האחרונות אינטל מפטרת כרבע מ-12 אלף עובדיה בישראל, מקפיאה את בנייתם של שני מפעלים חדשים בקריית גת, והמדינה גם מבטלת מענק של 1.8 מיליארד שקל מתוך התחייבויות רחבות יותר.

גיל אפשטיין, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וראש תחום שוק העבודה במרכז טאוב, מעריך כי עצירה בפעילות החוץ של מלאנוקס תשפיע על התוצר, אך פחות על הכלכלה הריאלית בישראל מאשר החלטות ייצור של אינטל. כץ מציין כי יצוא ההייטק ללא אנבידיה מגיע ל-11% במונחי תוצר, וכי כ-400 אלף עובדים פועלים בענף רחב ומגוון דיו כדי לשמור על יציבות גם ללא החברה.

למרות שאנבידיה אינה מפעילה מפעל ייצור בישראל, יחסיה עם המדינה נשארים משמעותיים. בדיווחיה לבורסה היא טוענת כי המס ששילמה בישראל הגיע ל-1.28 מיליארד דולר ב-2025, שווי נכסיה בארץ גדל מ-840 מיליון דולר ב-2024 ל-1.47 מיליארד דולר אשתקד, והיא מצפה להמשך הטבות מס וכן לרכישות ישירות ועקיפות של 100 אלף מעבדים גרפיים בידי המדינה בשנים הקרובות, בתקציב כולל של 13 מיליארד דולר.

בכתבה קודמת שלנו על אומדן הצמיחה של הלמ"ס ברבעון השני סקרנו את הזינוק בתמ"ג ל-15.4% בחישוב שנתי ואת רכיבי הסחר שהובילו את ההתאוששות. בנוסף הדגשנו כי חלק גדול מהשיפור בייצוא נשען על פעילות של Nvidia ומלאנוקס ועל ייצור שמתבצע בפועל מחוץ לישראל, כך שבניכוי תרומתן מתקבלת תמונה מתונה יותר של הכלכלה המקומית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.