בסוף 1956 בריטניה מגלה כי היכולת להחזיק את שער הליש"ט הקבוע מול הדולר הופכת למגבלה אסטרטגית בזמן מלחמת סיני. הירידה ברזרבות והצורך בגיבוי אמריקאי מצמצמים את מרחב הפעולה של לונדון ומאיצים את ההחלטה להוציא כוחות ממצרים.
היילייטס
- בריטניה ירדה מרמות רזרבות זהב ודולרים של כ-2.4 מיליארד דולר ל-1.96 מיליארד דולר עד סוף נובמבר 1956 בשל לחץ על הליש"ט.
- קרן המטבע מאשרת ב-10 בדצמבר 1956 חבילת סיוע של 1.3 מיליארד דולר לבריטניה, מתוך זה 561 מיליון דולר נמשכים מיד.
- הצורך הדחוף של בריטניה בדולרים ובאספקת נפט איפשר לארה"ב להתנות סיוע פיננסי והסרת סנקציות בנסיגה בריטית מסואץ.
משבר המטבע שליווה את מלחמת סיני
כפי שפורסם בגלובס, נקודת הלחץ המרכזית על לונדון אינה רק בשדה הקרב אלא גם בשוק המט"ח, שם בריטניה מנסה להגן על שער קבוע של 2.80 דולרים לליש"ט במסגרת הסדרי ברטון וודס. תחת המשטר הזה, כל גידול במכירות ליש"ט מחייב את בנק אנגליה להשתמש בדולרים וברזרבות זהב, משאב מוגבל בהרבה מהיכולת להנפיק מטבע מקומי.בסוף יוני 1956 מחזיקה בריטניה רזרבות זהב ודולרים של כ-2.4 מיליארד דולר, מול יתרות ליש"ט של כ-9.9 מיליארד דולר בידי ממשלות, בנקים וחברות מחוץ למדינה. הפער הזה יוצר פגיעות חריפה לאובדן אמון, משום שגם אם רק חלק ממחזיקי הליש"ט מבקשים להמירו לדולרים, האוצר הבריטי מתקשה לעמוד בביקוש בלי לשחוק במהירות את קופת המט"ח שלו.
הלחץ מתחיל עוד לפני הלאמת תעלת סואץ ביולי ומחריף לאחר הכניסה הישראלית לסיני ב-29 באוקטובר. שער הליש"ט כמעט אינו זז ונשאר קרוב לגבול התחתון של הטווח, אך היציבות הזו נקנית במכירת דולרים מהרזרבות. בסוף נובמבר מדווחת לונדון על ירידה ל-1.96 מיליארד דולר, מתחת לרף הפנימי של שני מיליארד דולר, בעוד שחוקרים ששחזרו את העסקאות מארכיוני בנק אנגליה מעריכים כי השחיקה בפועל עמוקה יותר.
למרות שלבריטניה יש באותה שנה עודף בחשבון השוטף, הדולרים ממשיכים לצאת. חברות נפט זקוקות למטבע האמריקאי כדי לרכוש נפט חלופי לאחר חסימת התעלה, יבואנים מקדימים רכישות דולרים מחשש לפיחות, ויצואנים דוחים גבייה במטבע חוץ. כך נוצר לחץ מצטבר שאינו דורש מתקפה ישירה על הליש"ט, אלא רק התנהגות זהירה של שחקנים פיננסיים וחברות.
פיחות היה יכול להקל על הלחץ, אך בלונדון רואים בו מחיר פוליטי וכלכלי כבד. מהלך כזה היה שוחק את ערך יתרות השטרלינג של מדינות בגוש השטרלינג, פוגע באמון במערכת כולה ומייקר יבוא, ובמיוחד נפט הנקוב בדולרים. לכן בריטניה בוחרת להגן על השער הרשמי, גם במחיר של תלות גוברת בתמיכה חיצונית.
המנוף האמריקאי והשלכותיו האזוריות
במקביל להידרדרות ברזרבות, וושינגטון מבינה כי הצורך הבריטי בדולרים ובאספקת נפט מעניק לה מנוף מדיני. לפי התיאור בטקסט, בבית הלבן מתגבשת עסקה שלפיה סיוע פיננסי ותמיכה באספקת נפט יגיעו רק עם תחילת נסיגה בריטית וצרפתית ממצרים, בעוד הנשיא דווייט אייזנהאואר מבקש שהמהלך יוצג כהחלטה של לונדון עצמה.קרן המטבע אינה פועלת באופן מנותק מהעמדה האמריקאית. אף שלארה"ב אין וטו רשמי, חלקה בהצבעה גדול דיו כדי להפוך את עמדתה למכרעת מבחינה פוליטית ושיווקית, משום שחבילת חילוץ שניתנת בניגוד לרצון וושינגטון עלולה דווקא לערער את אמון השוק. לאחר שבריטניה מודיעה ב-3 בדצמבר על הוצאת כוחותיה, קרן המטבע מאשרת ב-10 בדצמבר חבילה של 1.3 מיליארד דולר, מתוכה 561 מיליון דולר נמשכים מיד והיתרה עומדת כמסגרת אשראי. עצם קיומה של המסגרת מסייע לייצב את הליש"ט, והבריטים אינם משתמשים בה במלואה.
הפרשה מדגישה כי כוחו של מטבע רזרבה עלול להפוך גם לנקודת תורפה. בריטניה, אף שהייתה חזקה ועשירה מישראל, הייתה חשופה ליציאת דולרים מיידית משום שממשלות וגופים זרים החזיקו כמויות גדולות של ליש"ט עם אפשרות להמרה. ישראל של 1956, לעומתה, הייתה תלויה מאוד במימון חיצוני, אך לא ניהלה מטבע רזרבה בינלאומי, ולכן לחצי נזילות פעלו עליה באיטיות יחסית ובערוצים אחרים.
וושינגטון אכן מפעילה גם על ישראל לחץ מדיני וכלכלי, אך לפי הטקסט הערכות אמריקאיות ומודיעיניות מצביעות על כך שסנקציות מלאות היו דורשות חודשים ואף עד שנה כדי להכריע את ירושלים. בבריטניה, לעומת זאת, לוח הזמנים קצר בהרבה משום שהגנת שער החליפין והשאיפה לשמור על 2.80 דולרים לליש"ט מצמצמות במהירות את אפשרויות הפעולה. התוצאה היא שהאילוץ המוניטרי מסייע להכתיב את קצב הנסיגה הבריטית מסואץ.
בכתבה קודמת שלנו ניתחנו את הלחץ הגובר על השקל והתחזקות הדולר לרמות של כ-3.10 שקלים, על רקע אינפלציה גבוהה מהצפוי בארה"ב, ירידות בשוקי המניות ושינוי בתמונת היסוד של הכלכלה הישראלית. הסברנו כיצד רכישות מט"ח של גופים מוסדיים והמעבר מעודף לגירעון בחשבון השוטף מגבירים תנודתיות, ומשפיעים בפועל על עסקים וסקטורים שונים במשק.
-
אוגנדה
-
אוזבקיסטן
-
אוסטריה
-
אוסטרליה
-
אוקראינה
-
אורוגוואי
-
אזרבייג'ן
-
איחוד
-
איחוד האמירויות הערביות
-
איטליה
-
אינדונזיה
-
איראן, רפובליקה אסלאמית
-
אירלנד
-
אל סלבדור
-
אלבניה
-
אלג'יריה
-
אנגולה
-
אסוואטיני
-
אסטוניה
-
אפגניסטן
-
אקוודור
-
ארגנטינה
-
ארה״ב
-
ארמניה
-
אתיופיה
-
בהאמה
-
בולגריה
-
בוליביה
-
בוצואנה
-
בחריין
-
בלארוס
-
בלגיה
-
בנגלדש
-
ברוניי דארוסלם
-
ברזיל
-
בריטניה
-
ג'ורג'יה
-
ג'מייקה
-
גאנה
-
גרמניה
-
דנמרק
-
דרום אפריקה
-
האיטי
-
הודו
-
הולנד
-
הונג קונג
-
הונגריה
-
הרפובליקה הדומיניקנית
-
וייטנאם
-
ונצואלה
-
זימבבואה
-
זמביה
-
חוף השנהב
-
טג'יקיסטן
-
טורקיה
-
טייוואן, מחוז סין
-
טנזניה
-
טרינידד וטובגו
-
יוון
-
יפן
-
ירדן
-
ישראל
-
כווית
-
לאוס
-
לבנון
-
לוב
-
לוקסמבורג
-
לטביה
-
ליטא
-
לסוטו
-
מאוריציוס
-
מדגסקר
-
מוזמביק
-
מולדובה
-
מונגוליה
-
מונטנגרו
-
מיאנמר
-
מלזיה
-
מלטה
-
מצרים
-
מקדוניה הצפונית
-
מקסיקו
-
מרוקו
-
נורבגיה
-
ניגריה
-
ניו זילנד
-
נמיביה
-
נפאל
-
סומליה
-
סוריה
-
סין
-
סינגפור
-
סלובניה
-
סלובקיה
-
ספרד
-
סרביה
-
סרי לנקה
-
עומאן
-
עיראק
-
ערב הסעודית
-
פולין
-
פורטו ריקו
-
פורטוגל
-
פיליפינים
-
פינלנד
-
פלסטין
-
פנמה
-
פפואה גינאה החדשה
-
פקיסטן
-
פרגוואי
-
פרו
-
צ'ילה
-
צרפת
-
צ׳כיה
-
קובה
-
קולומביה
-
קונגו
-
קונגו ד׳
-
קוסטה ריקה
-
קוריאה
-
קזחסטן
-
קטאר
-
קירגיזסטן
-
קמבודיה
-
קמרון
-
קנדה
-
קניה
-
קפריסין
-
קרואטיה
-
רואנדה
-
רומניה
-
שוודיה
-
שוויץ
-
תאילנד
-
תוניסיה
-
תימן
- Forex
- Crypto
