משרד האוצר ורשות שוק ההון מקדמים אסדרה להנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל

משרד האוצר ורשות שוק ההון מקדמים אסדרה להנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל
רגולציה למטבעות דיגיטליים

ישראל מקדמת מסגרת רגולטורית ייעודית למטבעות דיגיטליים יציבים, במסגרת מהלך שנועד להסדיר תחום שצובר משקל במערכת הפיננסית הדיגיטלית. תזכיר החוק נפתח להערות הציבור וצפוי לקבוע לראשונה רישוי ופיקוח ייעודיים למנפיקי Stable coins שערכם מוצמד לנכסי ייחוס כמו שקל או דולר.

היילייטס

  • משרד האוצר ורשות שוק ההון פרסמו תזכיר חוק לאסדרת הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים בישראל, בהתאמה לסטנדרטים בינלאומיים כמו Genius Act ו-MICA.
  • בישראל פועלים כיום 9 בעלי רישיונות בשירותים פיננסיים בדיגיטל, מהם 5 קיבלו רישיון מתחילת 2024, לצד פעילות עולמית חודשית של כ-2 טריליון דולר במטבעות יציבים.
  • המסגרת הרגולטורית החדשה צפויה להפחית חסמי כניסה, לעודד השקעות ולחזק את מיצובה של ישראל כמרכז לחדשנות פיננסית מבוססת בלוקצ'יין.

מתווה הרישוי והליך גיבוש החוק

לפי Gov.il, כפי שנמסר על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ומשרד האוצר, תזכיר החוק פורסם להערות הציבור לאחר תהליך מקצועי שנמשך כשנה וכלל ליווי של אגף הכלכלן הראשי והתייעצות עם בנק ישראל. המהלך מגיע בהמשך להחלטת שר האוצר להטיל על רשות שוק ההון את סמכויות הרישוי, הפיקוח והאסדרה בתחום.

לפי התזכיר, המסגרת המוצעת מתאימה סטנדרטים בינלאומיים מתקדמים למאפייני השוק המקומי, ובהם החקיקה האמריקאית Genius Act והוראות MICA באיחוד האירופי. פרסום התזכיר מהווה חלק ממימוש החלטת ממשלה 204 לקידום האסדרה והפעילות בנכסים דיגיטליים בישראל.

לצד הליך הערות הציבור, הרשות צפויה לקיים בשבועות הקרובים סדרת שולחנות עגולים ודיונים מקצועיים עם גורמים במערכת הפיננסית, חברות טכנולוגיה, גופי פינטק, מומחי אקדמיה ונציגי ממשלה. המטרה היא לבחון את הסוגיות המרכזיות בתזכיר ולהבטיח שההסדר הסופי יהיה מקצועי, מאוזן ומותאם להתפתחויות הטכנולוגיות והעסקיות בתחום.

השלכות על שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל

במשרד האוצר וברשות שוק ההון מציגים את המטבעות הדיגיטליים היציבים כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בעולם הנכסים הדיגיטליים, עם שימושים בהעברות כספים, מסחר בנכסים דיגיטליים ויישומים פיננסיים מתקדמים. לפי הנתונים שנמסרו, בעולם פועלים יותר מ-200 מטבעות דיגיטליים יציבים, בשווי מצרפי של יותר מ-300 מיליארד דולר ובהיקף פעילות חודשי של כ-2 טריליון דולר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אומר כי הממשלה מבקשת לייצר מסגרת רגולטורית מתקדמת שתאפשר חדשנות, תחרות וצמיחה לצד שמירה על יציבות פיננסית והגנה על הציבור. הממונה על שוק ההון, עמית גל, מוסיף כי ודאות רגולטורית עשויה לעודד יזמות והשקעות ולחזק את מיצובה של ישראל בתחום החדשנות הפיננסית.

לדברי גל, המסגרת המוצעת מצטרפת לצעדים נוספים של רשות שוק ההון בתחום הרישוי והאסדרה של שירותים פיננסיים במטבעות דיגיטליים, כאשר בישראל פועלים כיום 9 בעלי רישיונות, מהם 5 שקיבלו רישיון מתחילת השנה. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין כי המהלך עשוי לסייע בפיתוח מודלים עסקיים מבוססי בלוקצ'יין, להפחית חסמי כניסה ולעודד השקעות ופעילות כלכלית בישראל.

בעדכון קודם שלנו על יוזמות חקיקה כלכליות בכנסת, סקרנו כיצד האפשרות לפיזור הכנסת והליכה לבחירות עלולה לתקוע רפורמות מרכזיות בשלבים מתקדמים. בין המהלכים שהוזכרו היו הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים, הסדרת איגוח, קרנות גידור בנאמנות וחוק הברוקר־דילר—כשחלון האישור שלהם מצטמצם ככל שהאי־ודאות הפוליטית גוברת.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.