ישראל חושפת התחייבויות רכש ביטחוני של 31 מיליארד דולר מול הסיוע האמריקאי
אי הוודאות סביב הסכם הסיוע הביטחוני של ישראל מול ארה"ב מעמידה כעת במוקד התחייבויות רכש שכבר נלקחו בהיקף של 31 מיליארד דולר. הסכום כולל התחייבויות קיימות עד סוף ההסכם הנוכחי והתקשרויות ארוכות טווח שנבנו על בסיס ציפייה להסכם המשך, אף שתנאיו עדיין אינם ידועים.
היילייטס
- מערכת הביטחון התחייבה על רכש ב-31 מיליארד דולר מול הסכם הסיוע מארה"ב, כולל 24 מיליארד דולר לעסקאות לאחר 2029.
- נציגי האוצר מציינים כי הפסקה מיידית של הסיוע שקולה לכחצי אחוז תוצר, ודורשת העלאת מסים, קיצוצים או הגדלת חוב ממשלתי.
- תקציב הביטחון הגיע לכ-161 מיליארד שקל ותפח לכ-8% תוצר, החוב הממשלתי צמח כמעט ל-70%, והוצאות הריבית גדלו ב-17 מיליארד שקל ב-2024.
התחייבויות הרכש והחשיפה בוועדת הכספים
כפי שדווח בגלובס, נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר חשפו בדיון בוועדת הכספים של הכנסת כי מערכת הביטחון כבר התחייבה על רכש ביטחוני בהיקף של 31 מיליארד דולר, על בסיס הסכם הסיוע מול ארה"ב והמשך צפוי שלו.לפי הנתונים שהוצגו, מתוך הסכום הכולל 7.6 מיליארד דולר הם התחייבויות שנלקחו כאילו ההסכם הנוכחי נשאר בתוקף עד סיומו, ועוד 24 מיליארד דולר הם חוזי רכש ארוך טווח משנת 2029 ואילך, על חשבון ההסכם הבא שאמור להיחתם מול הממשל האמריקאי. זאת, אף שעדיין לא ידוע מה יהיה תוכנו של ההסכם הבא והאם ההסכם הקיים יופסק כבר השנה או יימשך עד 2028.
הסכם הסיוע האמריקאי, ה-MOU, נחתם בשנת 2018 מול ממשל אובמה וכולל 3.8 מיליארד דולר בשנה. לפי דברי נציגי האוצר, הודעת נשיא U.S. דונלד טראמפ ביום הבחירות בארה"ב על הפסקה מיידית של ההסכם התקבלה אצלם בהפתעה, ללא עבודת מטה מוקדמת שהייתה מוכרת להם.
שירה עמיאל, סגנית הממונה על התקציבים לתחום הביטחון, אמרה בדיון כי גם כעת נעשה ניסיון להבין את משמעות ההודעה, וכי אין בידי האוצר ודאות אם הסיוע נפסק כבר השנה או רק ב-2028. לדבריה, לקראת ההסכם הבא שמיועד להיחתם החל מ-2029, מתנהלת עבודת מטה בהובלת משרד הביטחון לבחינת האיזון בין פרויקטים משותפים בישראל ובארה"ב לבין מימון כספי ישיר.
השלכות תקציביות על הממשלה והמשק
החשיפה מציבה בפני הממשלה צורך להחליט כיצד לממן כבר בשנה הבאה פער תקציבי אפשרי של מיליארדי דולרים, בתקופה שבה התקציב צפוי להתנהל במסגרת תקציב המשכי המגביל את ההוצאה ל-1/12 מהתקציב הקודם בכל חודש. הפער הזה מצטרף לדרישת מערכת הביטחון להגדיל את התקציב ב-25 מיליארד שקל נוספים כבר השנה.עמיאל אמרה כי תקציב הביטחון כבר עומד על כ-161 מיליארד שקל, נוסף על תוכנית התעצמות בהיקף של 350 מיליארד שקל ל-13 שנה שסיכם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר חלקים ממנה כבר יוצאים לדרך. אם כספי הסיוע לא יגיעו כבר בשנה הבאה, לפי נציגי האוצר האפשרויות כוללות העלאת מסים, קיצוץ במשרדי הממשלה האזרחיים, שינוי סדרי עדיפויות בתוך מערכת הביטחון או הגדלת החוב הממשלתי.
באוצר מציינים כי בטווח הארוך ייתכן שלהיעדר הסכם סיוע יהיו גם יתרונות מסוימים, משום שההסכם מחייב רכישות בארה"ב ובדולרים, בעוד שללא ההסכם ניתן אולי להשיג תנאים ומחירים טובים יותר. עם זאת, הפסקה מיידית של ההסכם מוערכת כשוות ערך לכחצי אחוז תוצר, סדר גודל שלדברי עמיאל שקול למשל לתוספת של אחוז וחצי במע"מ, גם אם בפועל המימון יגיע מתמהיל אחר של מקורות.
תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים למאקרו, הציגה בדיון כי תקציב הביטחון תפח מ-4.5% תוצר ערב המלחמה לכ-8% כיום, בעוד שהחוב הממשלתי עלה מ-60% לכמעט 70%. לדבריה, העלייה בהוצאות הביטחון כבר הובילה להכבדה משמעותית בנטל המס ולהתרחבות הוצאות הריבית, כאשר הגידול השנה בלבד ביחס לתחזית מגיע ל-17 מיליארד שקל.
כפי שציינו במאמר מוקדם יותר, מיפוי דיוני ועדת הכספים הצביע על חפיפה רחבה לתחומי לקוחות משרד בן חורין.
חדשות עסקאות מסחר האחרונות
- Forex
- Crypto