השקל החזק מגביר לחץ על היצואנים, התערבות בנק ישראל צפויה להיות זמנית

Traders Union
כל החדשות
מניות
השקל החזק והיצוא

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

קולות השוק

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

11.05.2026

השקל החזק מגביר לחץ על היצואנים, התערבות בנק ישראל צפויה להיות זמנית — השקל לוחץ על יצואנים

התחזקות השקל לרמה של כ-2.9 שקלים לדולר מחריפה את הלחץ על מגזרי היצוא ומציבה מחדש את שאלת יכולת ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח. ברקע, שילוב של מכירות דולרים מצד הגופים המוסדיים, גאות בוול סטריט והתרחבות יצוא ההייטק ממשיך לתמוך במטבע המקומי.

היילייטס

המוסדיים בישראל מכרו בשלושת הרבעונים האחרונים קרוב ל-29 מיליארד דולר, בעיקר בעקבות עליות בשוקי המניות בארה"ב וצמצום חשיפה למט"ח.
יצוא סקטור ההייטק עלה ב-5% בדצמבר-פברואר לעומת הרבעון הקודם וב-15% לעומת התקופה המקבילה, מה שמגביר את העודף בחשבון השוטף ומחזק את השקל.
בלידר שוקי הון מעריכים כי התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח סבירה אך צפויה להיות בעלת השפעה קצרת טווח בשל המשך מכירות המוסדיים.

המוסדיים, וול סטריט ושינויי החיסכון

כפי שדווח בגלובס, הגופים המוסדיים עומדים במרכז המהלך האחרון בשוק המט"ח לאחר שמכרו בשלושת הרבעונים האחרונים קרוב ל-29 מיליארד דולר, בין היתר כחלק מצמצום החשיפה למט"ח ופעילות גידור. המנגנון נשען על מדיניות חשיפה קבועה למטבע זר, כך שכאשר שווי הנכסים הדולריים עולה בעקבות עליות בשוקי המניות בארה"ב, המוסדיים נדרשים למכור דולרים כדי לחזור למשקל היעד בתיק.

השפעת המנגנון מתעצמת על רקע גידול חד בנכסי הציבור המנוהלים, שזינקו מאז 2020 בכ-80% ליותר מ-7 טריליון שקל. לפי הנתונים המובאים בכתבה, החשיפה למט"ח במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות ירדה מכ-23% בשנת 2024 לכ-17%-18% כיום, כך שכל שינוי הקצאה מייצר כעת היקפי זרימה גדולים בהרבה מבעבר.

לצד זאת, העליות בוול סטריט מוסיפות לחץ על הדולר בישראל. בשוק מעריכים כי כל עלייה של 1% במדד נאסד"ק מחייבת את המוסדיים למכור כ-1.5 מיליארד דולר לצורכי גידור, ובזמן שהמדד עלה מתחילת השנה בכ-13%, המשמעות היא מכירות מצטברות של יותר מ-20 מיליארד דולר לפי חישוב זה.

גם העדפות החוסכים משתנות ותומכות בשקל. ב-12 החודשים שנבדקו, מאפריל 2025 עד מרץ 2026, הופנו כ-35 מיליארד שקל למסלולי מניות בפנסיה, בעוד שהמסלול הכללי ומסלולי S&P 500 רשמו יציאות כספים, לצד עלייה בפופולריות של מסלולים עוקבי ישראל החשופים לשקל בלבד.

ההייטק מגבה את השקל, אפשרויות הבנק מוגבלות

לצד פעילות המוסדיים, גם ההייטק המקומי ממשיך לחזק את המטבע הישראלי. יצוא הסקטור, המהווה כ-11% מהתוצר של ישראל, עלה ב-5% בחודשים דצמבר-פברואר לעומת שלושת החודשים הקודמים, וב-15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נתון שמגדיל את העודף בחשבון השוטף ותומך בייסוף.

למגמה הזו מצטרפים גם ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל מאז הפסקת האש עם איראן, חולשה גלובלית של הדולר וריבית ריאלית של כ-2% בישראל, הגבוהה יחסית לשווקים אחרים. מנגד, נתוני בנק ישראל לרבעון הראשון מראים כי בעוד שהמוסדיים מכרו מעל 5 מיליארד דולר, המשקיעים הזרים היו דווקא בצד הקונה עם רכישות נטו של יותר מ-6.5 מיליארד דולר.

בנק ישראל ניצב כעת תחת לחץ גובר מצד ענפים שנפגעים מהייסוף, אך בשוק מעריכים כי גם הפחתת ריבית של 25 נקודות בסיס בסוף החודש לא צפויה לשנות מהותית את הכיוון. בין האפשרויות שנדונות נמצאות רכישת אג"ח ממשלתיות לצד הורדת ריבית, הפחתת ריבית חריגה או רכישה ישירה של מט"ח, אך האפשרות האחרונה נחשבת רגישה יותר בשל החשש מביקורת אמריקאית על מניפולציית מטבע ולחצים אינפלציוניים.

בלידר שוקי הון סבורים כי הסבירות להתערבות בשוק המט"ח עלתה, ומזכירים את תוכניות הרכישה של 2020 ו-2021. עם זאת, גם אם בנק ישראל יחזור לרכוש דולרים, בשוק מעריכים כי השפעת המהלך עשויה להישאר קצרת טווח, משום שהיקפי הגידור הנדרשים של הגופים המוסדיים ממשיכים להיות הכוח המרכזי שמעצב את המסחר.

בכתבה קודמת שלנו על המשך התחזקות השקל מול הדולר סקרנו כיצד ירידת הדולר לרמות שפל של עשרות שנים נתמכת בשילוב של השקעות ישירות בישראל, המרות מט"ח מאקזיטים בהייטק, ירידה בחשיפת המוסדיים ועליות בשווקים בחו"ל. ציינו אז שבנק ישראל אינו מתערב לפי שעה, אך הסלמה גיאופוליטית, זעזוע בשווקים הגלובליים או תוכנית רכישות מט"ח משמעותית עשויים להפוך את המגמה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?