מאזן החוץ של ישראל נשחק ברביע הראשון, עודף הנכסים ירד ל-250 מיליארד דולר
ברביע הראשון של 2026 נרשמה היחלשות במצב הנכסים נטו של המשק הישראלי מול חו"ל, לאחר עלייה בהתחייבויות לצד ירידה בנכסים. התנועה משקפת גם עסקאות גדולות ושינויים בין אפיקי השקעה, שהגדילו השקעות ישירות של תושבי חוץ בישראל וצמצמו חלק מההשקעות של תושבי ישראל מעבר לים.
היילייטס
- במהלך הרביע הראשון 2024 יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה ב-6 מיליארד דולר ל-658 מיליארד דולר, ויתרת הנכסים של ישראל בחו"ל ירדה ב-5 מיליארד ל-909 מיליארד דולר.
- עודף הנכסים על ההתחייבויות של ישראל ירד ב-11 מיליארד דולר, כ-4%, ל-250 מיליארד דולר בסוף מרץ, ואילו החוב החיצוני נטו ירד ב-5 מיליארד ל-325 מיליארד דולר.
- השינוי במבנה הזרמים הפיננסיים מתבטא בעלייה בהשקעות הישירות של זרים בישראל וירידה בהשקעות הפיננסיות, בעוד יחס החוב החיצוני לתמ"ג עלה ל-27%.
שינויים במאזן החוץ ברביע הראשון
כפי שדיווח בנק ישראל, יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עולה במהלך הרביע הראשון בכ-6 מיליארדי דולרים, כ-0.8%, ומגיעה בסופו לכ-658 מיליארדי דולרים. במקביל, יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל יורדת בכ-5 מיליארדי דולרים, כ-0.5%, ועומדת בסוף מרץ על כ-909 מיליארדים.בבנק ישראל מציינים כי העלייה בהתחייבויות מלווה בגידול בהשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל, כולל ברכיב הון המניות ביחס לארבעת הרביעים הקודמים. לצד זאת נרשמת גם עלייה במחירי ניירות הערך הישראליים המוחזקים בידי תושבי חוץ.
מן העבר השני, הירידה בנכסי תושבי ישראל בחו"ל נובעת בעיקר מירידה במחירי ניירות הערך הזרים המוחזקים בידיהם וממימושים נטו בניירות ערך זרים. במהלך הרביע נרשמות גם כמה עסקאות גדולות שמשפיעות הן על הנכסים והן על ההתחייבויות, לרבות מעבר בין אפיקי השקעה שונים, כמו מעבר מהשקעה פיננסית להשקעה ישירה.
השלכות על החוב החיצוני ומבנה ההשקעות
העסקאות הגדולות במהלך התקופה מובילות לירידה בהשקעות הפיננסיות ולעלייה בהשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק. במקביל, הן תורמות גם לירידה בהשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל, ומדגישות שינוי בהרכב הזרמים הפיננסיים יותר מאשר שינוי כמותי בלבד.עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל יורד במהלך הרביע הראשון בכ-11 מיליארדי דולרים, כ-4%, ועומד בסופו על כ-250 מיליארדים. עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד, החוב החיצוני השלילי נטו, יורד בכ-5 מיליארדי דולרים, כ-1.5%, ומגיע בסוף מרץ לכ-325 מיליארדי דולר.
יחס החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג במונחים דולריים עולה במהלך הרביע הראשון בכ-0.3 נקודות אחוז ועומד בסוף מרץ על כ-27%. הנתונים מצביעים על שחיקה מסוימת בכרית הפיננסית החיצונית של המשק, אף שישראל ממשיכה להחזיק עודף נכסים משמעותי מול חו"ל.
בעדכון אומדן התמ"ג לרבעון הראשון של 2026 פרסמנו בעבר כי הכלכלה הישראלית התכווצה בחדות יותר מההערכה הראשונית, עם ירידה שנתית של 3.8% לעומת סוף 2025. בדיווח הודגשו הפגיעה בצריכה הפרטית, בתוצר העסקי וביצוא, לצד השפעה ניכרת של מבצע "שאגת הארי" מול איראן על נתוני הפעילות.
חדשות בנק ישראל האחרונות
-
אוגנדה
-
אוזבקיסטן
-
אוסטריה
-
אוסטרליה
-
אוקראינה
-
אורוגוואי
-
אזרבייג'ן
-
איחוד
-
איחוד האמירויות הערביות
-
איטליה
-
אינדונזיה
-
איראן, רפובליקה אסלאמית
-
אירלנד
-
אל סלבדור
-
אלבניה
-
אלג'יריה
-
אנגולה
-
אסוואטיני
-
אסטוניה
-
אפגניסטן
-
אקוודור
-
ארגנטינה
-
ארה״ב
-
ארמניה
-
אתיופיה
-
בהאמה
-
בולגריה
-
בוליביה
-
בוצואנה
-
בחריין
-
בלארוס
-
בלגיה
-
בנגלדש
-
ברוניי דארוסלם
-
ברזיל
-
בריטניה
-
ג'ורג'יה
-
ג'מייקה
-
גאנה
-
גרמניה
-
דנמרק
-
דרום אפריקה
-
האיטי
-
הודו
-
הולנד
-
הונג קונג
-
הונגריה
-
הרפובליקה הדומיניקנית
-
וייטנאם
-
ונצואלה
-
זימבבואה
-
זמביה
-
חוף השנהב
-
טג'יקיסטן
-
טורקיה
-
טייוואן, מחוז סין
-
טנזניה
-
טרינידד וטובגו
-
יוון
-
יפן
-
ירדן
-
ישראל
-
כווית
-
לאוס
-
לבנון
-
לוב
-
לוקסמבורג
-
לטביה
-
ליטא
-
לסוטו
-
מאוריציוס
-
מדגסקר
-
מוזמביק
-
מולדובה
-
מונגוליה
-
מונטנגרו
-
מיאנמר
-
מלזיה
-
מלטה
-
מצרים
-
מקדוניה הצפונית
-
מקסיקו
-
מרוקו
-
נורבגיה
-
ניגריה
-
ניו זילנד
-
נמיביה
-
נפאל
-
סומליה
-
סוריה
-
סין
-
סינגפור
-
סלובניה
-
סלובקיה
-
ספרד
-
סרביה
-
סרי לנקה
-
עומאן
-
עיראק
-
ערב הסעודית
-
פולין
-
פורטו ריקו
-
פורטוגל
-
פיליפינים
-
פינלנד
-
פלסטין
-
פנמה
-
פפואה גינאה החדשה
-
פקיסטן
-
פרגוואי
-
פרו
-
צ'ילה
-
צרפת
-
צ׳כיה
-
קובה
-
קולומביה
-
קונגו
-
קונגו ד׳
-
קוסטה ריקה
-
קוריאה
-
קזחסטן
-
קטאר
-
קירגיזסטן
-
קמבודיה
-
קמרון
-
קנדה
-
קניה
-
קפריסין
-
קרואטיה
-
רואנדה
-
רומניה
-
שוודיה
-
שוויץ
-
תאילנד
-
תוניסיה
-
תימן
- Forex
- Crypto
