שיקום מגדל עלית ברמת גן צפוי לעלות מעל 100 מיליון שקל, הדיירים מתריעים על עיכובים מול מס רכוש

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
עיכובים בשיקום מגדל עלית

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

12.03.2026

שיקום מגדל עלית ברמת גן צפוי לעלות מעל 100 מיליון שקל, הדיירים מתריעים על עיכובים מול מס רכוש — שיקום מגדל עלית מתעכב

כמעט תשעה חודשים לאחר פגיעת טיל איראני סמוך למגדל עלית ברמת גן ביוני אשתקד, דיירים שפונו עדיין מתמודדים עם אי ודאות תפעולית ומימונית סביב השיקום. בריאיון שפורסם בגלובס מתארת רננה ירדני, לשעבר מתכננת מחוז מרכז וכיום משנה למנכ"ל קבוצת הנדל"ן ELG, את הקשיים בהתנהלות מול מס רכוש ואת העלויות החריגות הצפויות בפרויקט.

היילייטס

אומדן עלויות שיקום מגדל עלית ברמת גן צפוי לעלות מעל 100 מיליון שקל, עם ודאות של כ-75% לגבי הנזק והעלות.
משך השיקום הציבורי מוערך בלפחות שנתיים ורק לאחר מכן יתחיל טיפול פרטני בדירות, כך שהחזרה לשגרה עשויה להימשך כשלוש שנים.
תגבור הפיצוי והשכירות תלוי בהחלטת מס רכוש, בעוד הדיירים מתמודדים עם סרבול ביורוקרטי, פריצות וחוסר ודאות מתמשך בנוגע למימון וסיוע.

אומדן נזקים, תקציב ולוחות זמנים

ירדני מתארת כי על פי Globes, הפגיעה לא מחייבת הריסה מלאה של הבניין, אך כן דורשת חיזוק קונסטרוקטיבי כדי לעמוד מחדש בתקנים. לדבריה, שמונה הקומות הראשונות נהרסו לחלוטין, ובכל זאת גם דירות בקומות העליונות אינן ניתנות לאכלוס בשל פגיעה במערכות תשתית מרכזיות. בין היתר, הגנרטור נפגע ויצא מכלל שימוש, מה שמשפיע על מים וחשמל בכל המבנה. היא מעריכה כי עלויות השיפוץ הכוללות יגיעו ליותר מ-100 מיליון שקל, וכי נדרשות כמה חלופות תכנון ושיקום לדיירים.

לדבריה, הדיירים הקימו מינהלת בהתנדבות ועובדים עם עורכי דין מול מס רכוש לצורך קידום ההליך והכרה בנזקים. היא מציינת כי בשלב הראשון ניתן לאמוד נזקים באופן חלקי בלבד, משום שתשתיות מסוימות חבויות בקירות ולא תמיד ניתן לדעת את מצבם המלא. עם זאת, היא מעריכה שניתן להגיע לרמת ודאות של כ-75% לגבי היקף הנזק והעלויות. אחד הסעיפים המורכבים והיקרים הוא קיר מסך מזכוכית מיוחדת, שבדרך כלל מיובאת, עם זמני מדידה, תכנון, הזמנה ואספקה ארוכים.

לוחות הזמנים, לפי ירדני, מתארכים משמעותית מעבר לציפייה של מפונים. היא מעריכה כי לאחר תחילת העבודות יידרשו לפחות כשנתיים לשיקום שטחי הציבור בלבד, עוד לפני כניסה לעבודות פרטניות בדירות. לאחר מכן, לדבריה, מתחיל טיפול נפרד לכל דירה מול מס רכוש, תהליך שאינו מתרחש באותה נקודת זמן לכל הדיירים. בסך הכול היא מתארת את הסאגה ככזו שעלולה להימשך כשלוש שנים עד לחזרה לשגרה מלאה.

פיצוי, סיוע עירוני ותלות במגזר השלישי

ירדני מספרת כי כיום היא מתגוררת בשכירות בדירה קטנה יותר, ומעלה חשש מהמשך המימון לאחר תקופת הכיסוי הנוכחית. לדבריה, מס רכוש משלם לה שכירות לתקופה של שנה מראש, אך אין לה ודאות מה יקרה בהמשך, כולל סביב חודש ספטמבר שאליו היא מתייחסת כנקודת זמן קריטית. היא מוסיפה כי תהליך הרישום וההתנהלות במערכות המקוונות נתפס בעיניה כמסורבל, ולא נגיש לכל האוכלוסיות. לטענתה, חסר גורם מתכלל שמלווה כל משפחה שנפגעה, מה שמוביל לכך שאנשים “הולכים לאיבוד” בין המערכות.

במקביל, ירדני מציינת לחיוב את מעורבות עיריית רמת גן, שלדבריה סייעה כבר מהימים הראשונים והפנתה אותה לשהות במלון לתקופה של כחודשיים וחצי. היא טוענת כי ברמה העירונית השירות לאזרח יעיל יותר, בעוד שמס רכוש ברמה הארצית “כורע תחת הנטל”, כלשונה, גם בשל היקף הטיפול הנדרש. לצד זאת היא מדגישה את תרומת ארגוני החברה האזרחית, ובפרט עמותת “חזית הבית”, שסייעה לה בריהוט וציוד בסיסי באמצעות מערך תרומות המאוחסן בהאנגר בעמק חפר. לדבריה, לאחר שקיבלה סיוע היא החלה להתנדב בעצמה במסגרת הפעילות.

ירדני טוענת כי הממשלה לא הפיקה לקחים מאירועים קודמים בכל הנוגע לטיפול בתושבים שנפגעו במלחמה, וכי אותן בעיות חוזרות על עצמן. לדבריה, נדרש מודל ליווי ברור ומתמשך, ולא רק טיפול נקודתי בתחילת הדרך. היא מציינת שאף שמס רכוש “רוצה לעזור”, הוא גם נזהר מפתיחת התקציב, מה שמקשה על קבלת החלטות מהירה בשטח. מבחינתה, הבעיה המרכזית למפונים היא אי הוודאות המתמשכת יותר מאשר עצם ההבטחה לשדרוג עתידי של הנכס.

סיכוני אבטחה בבניינים סגורים והיבטים הנדסיים

נושא נוסף שמעלה ירדני הוא תופעת פריצות וביזה בדירות שננטשו עקב הפינוי. היא מספרת שבחודשים האחרונים פרצו לדירתה פעמיים וגנבו רכוש, גם לאחר שהחליפה מנעולים. לטענתה, התגובה המשטרתית אינה מספקת, והיא סבורה שיש צורך ביחידה ייעודית לטיפול בביזה באזורים שנפגעו. היא מתארת את החוויה כפגיעה חריפה בתחושת הביטחון ובכבוד לרכוש הפרטי של מפונים.

בהיבט ההנדסי, ירדני נשאלת על הבחירה להשתמש בקירות מסך במגדלי מגורים, ומבהירה שלדבריה מדובר בפתרון מקובל בעולם שיכול לעבוד גם בישראל. היא טוענת כי החיסרון העיקרי במגורים הוא תחזוקה, בעיקר היכולת לנקות את החזית החיצונית ותלות בהחלטת רוב הדיירים לגבי תדירות הניקיון. לטענתה, נזקים חמורים נגרמו גם למגדלים סמוכים שלא כללו קירות מסך, ולכן היא אינה רואה בחומר החיפוי גורם מכריע בהיקף הפגיעה. במקביל, היא מעריכה שבטווח הארוך הבניין עשוי לחזור לשוק במצב משודרג, אך מדגישה שהתקופה עד אז היא העלות האמיתית עבור הדיירים.

בעבר דיווחנו על התנודתיות החדה במחיר הכסף והעלייה בביקוש לנכסי מקלט, על רקע הסלמה במתיחות הגיאו-פוליטית במערב אסיה ושיבושים בשרשראות אספקה. בכתבה הוצגו גם האותות הטכניים המעורבים והטווחים המרכזיים למסחר בטווח הקצר, לצד ההערכה שהסיכון הגיאו-פוליטי ממשיך להזין אי־ודאות בשווקים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?