משרד התחבורה דורש מתווה פיצוי לנוסעים שנתקעו בחו"ל

משרד התחבורה דורש מתווה פיצוי לנוסעים שנתקעו בחו"ל
פיצוי לנוסעים בחו"ל

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, אומר בריאיון לגלובס כי המשרד מתכוון לדרוש מחדש מתווה פיצוי לנוסעים שטיסותיהם בוטלו במהלך מצב החירום, לאחר שניסיון דומה נבלם בעבר מול משרד האוצר. לדבריו, המהלך נבחן במקביל להמשך הפעלת טיסות החילוץ ולמאמצים לשמור על רציפות תחבורתית תחת מגבלות ביטחוניות, כאשר הוויכוח המרכזי נוגע לחלוקת העלויות בין המדינה, חברות התעופה והציבור.

היילייטס

  • במשרד התחבורה מציגים מודל פיצוי לפיו חברות התעופה יממנו יומיים סיוע והמדינה שלושה ימים נוספים, למרות התנגדות האוצר.
  • חמשה ימים מתחילת הלחימה הוחלו טיסות חילוץ בהן שבו לישראל כ-130 אלף נוסעים, תוך התמודדות עם עלויות תפעול ולחץ בענף.
  • נתקיימו מגעים עם חברות זרות והן מעוניינות להחזיר ולפתח פעילות בישראל לאחר הסרת מגבלות בטיחות, כאשר וויזאייר הקפיאה הקמת בסיס פעילות.

מתווה הפיצוי והעימות מול האוצר

בן זקן מציג מודל שלפיו חברות התעופה יישאו ביומיים הראשונים של מימון הסיוע לנוסעים בחו"ל, ואילו המדינה תממן שלושה ימים נוספים. לדבריו, זהו פתרון מאוזן שנועד למנוע מצב שבו הנוסעים נותרים ללא מענה מעשי, בעוד החברות מסרבות לשאת בהוצאות בלתי מוגבלות. הוא מוסיף כי המשרד מתכוון להציף מחדש את ההצעה, אף שהאוצר התנגד לה בעבר.

ברקע המחלוקת עומד החוק המאפשר לשרת התחבורה לקצר בצו את תקופת האחריות של חברות התעופה לביטולים שלא באשמתן למינימום של יומיים. בן זקן טוען כי ללא הסדרה ישימה, הנוסעים נאלצים להיאבק על זכויותיהם ולעיתים לפנות לבתי המשפט. מנגד, משרד האוצר מסר כי האחריות במקרים כאלה אינה אמורה ליפול על החברות, וכי פיצוי נוסף מצד המדינה אינו מוצדק ואינו בר יישום לשיטתו.

פעילות החילוץ והתפקוד של חברות התעופה

לפי בן זקן, פתיחת השמיים בתקופת הלחימה מורכבת יותר מהפעלת התחבורה הציבורית, בין היתר בשל סגירת נתב"ג בתחילת המבצע והפיכתו ליעד רגיש. חמישה ימים לאחר תחילת המבצע החלו טיסות חילוץ של החברות הישראליות, ועד כה שבו לישראל כ-130 אלף נוסעים, כולל דרך נתיבים עוקפים במדינות שכנות ובים. הוא מציין כי חלק מהחברות סייעו במיוחד דרך טאבה ועקבה, אך גם מודה כי לא כל תוכניות המשרד יצאו לפועל, ובהן מהלך חילוץ ימי שלא הצליח.

בן זקן אומר כי החשבון מול החברות בנושאי תפקוד, מחירים ושירות ייעשה רק לאחר סיום המערכה. לדבריו, העלייה החדה במחירי הדלק, השבתת המטוסים והוצאות התפעול תחת אש יוצרות לחץ משמעותי על הענף, אך חברות התעופה הן חלק מהמערכת העסקית ועליהן לשאת גם בתקופות קשות. לצד זאת, הוא מציע לבחון מנגנון סיוע שיתבסס על יחס הכנסות והוצאות, בדומה למודלים מתקופת הקורונה, אך לא כצ'ק פתוח.

חזרת החברות הזרות והמדיניות בענף התעופה

בן זקן אומר כי משרד התחבורה נמצא בקשר שוטף עם הנהלות החברות הזרות באמצעות רת"א, רש"ת ושרת התחבורה, וכי המסר מהשוק הבינלאומי הוא רצון לחזור לפעילות בישראל ברגע שמגבלות הבטיחות יוסרו. לדבריו, ישראל נותרת שוק אטרקטיבי ורווחי עבור מפעילים זרים, וחלקם אף מעוניינים להרחיב כאן פעילות ולהשקיע. הוא מוסיף כי עם ביטול הודעת הבטיחות לתעופה, החזרה לשגרה עשויה להיות מהירה יחסית.

בהתייחס לתוכנית להקמת בסיס פעילות של וויזאייר בישראל, בן זקן אומר שהמהלך אינו מבוטל אלא מוקפא בשל המלחמה, לאחר שהושגה לפני כן התקדמות ואף כונסה ועדה להסדרת סלוטים. במקביל, הוא דוחה אפשרות להעלאת מסי נמל בנתב"ג כדי לפצות על אובדן הכנסות של רש"ת. לדבריו, המדיניות המשרדית היא דווקא לצמצם עלויות לציבור ולהפוך את הטיסות לנגישות וזולות יותר.

בעבר דיווחנו על הבנות עקרוניות בין משרד האוצר להסתדרות לגבי מנגנון פיצוי לעובדי המגזר הציבורי שנפגעו מהגבלות פיקוד העורף, כולל שיעורי השתתפות משתנים לפי סיבת ההיעדרות ותקופת הזמן. בדיווח הובהר כי המתווה מעורר מחלוקת מול המגזר העסקי, שטוען לאפליה בין עובדים במגזר הציבורי לעובדים במגזר הפרטי, ובמקביל הוצגו גם קווי המתאר לפיצוי לעסקים שנפגעו במחזור.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.