העליון מעלה את מס הדיבידנד לעובדים עם מניות בנאמנות

העליון מעלה את מס הדיבידנד לעובדים עם מניות בנאמנות
העליון מעלה מס דיבידנד

פסק דין של בית המשפט העליון, שקיבל את עמדת רשות המסים, קובע כי עובדים שקיבלו מניות המוחזקות בידי נאמן לפי סעיף 102 במסלול רווח הון אינם נהנים משיעורי המס המופחתים של חוק עידוד השקעות הון על דיבידנד, אלא חייבים במס של 25%. ההכרעה ניתנה בערעורים של פקיד שומה רחובות על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בפרשת קונדויט, והיא מחדדת את ההבחנה בין הטבת המס שניתנת לחברה לבין מיסוי המימוש אצל העובד. המחלוקת נגעה לדיבידנדים שחולקו בשנות המס 2015 ו-2016 מתוך רווחי מפעל מוטב ומפעל מועדף.

היילייטס

  • העליון קובע כי דיבידנד שהועבר לעובדים שמניותיהם בנאמנות ייחשב מימוש החייב במס של 25% לפי פקודת מס הכנסה.
  • ב-2015 חולקו 208.1 מיליון שקל דיבידנד (31.7 מיליון שקל לעובדים), וב-2016 חולקו 311.1 מיליון שקל (40.4 מיליון שקל לעובדים), כשהמס במקור היה 15%-20%.
  • פסק הדין מחייב חברות לבחון מחדש את מבנה חלוקת הדיבידנד לעובדים ומגביל את הטבת המס עד מימוש המניות מהנאמנות.

מסלול סעיף 102 והכרעת העליון

בלב ההליך עמדה השאלה אם דיבידנד שמחולק לעובדים שמניותיהם מוחזקות בידי נאמן צריך להיות ממוסה לפי שיעורי המס המופחתים של חוק העידוד, או להיחשב מימוש החייב במס של 25% לפי פקודת מס הכנסה. קונדויט הקצתה מניות לעובדים באמצעות נאמן במסלול רווח הון, בהתאם לתוכנית שאושרה בידי פקיד השומה. העליון קובע כי כאשר הערך מועבר לעובד בטרם מימוש המניות, מדובר במימוש של הזכות לצורכי מס.

השופט דוד מינץ, בהסכמת השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין, מציין כי גם אם נציבות מס הכנסה אפשרה בעבר להעביר דיבידנדים ישירות לעובדים, אין בכך כדי לגבור על הוראות הפקודה. לפי פסק הדין, הדיבידנד שהיה אמור להיות מוחזק בידי הנאמן והועבר ישירות לעובד נחשב אירוע מס. מכאן ששיעור המס החל הוא השיעור האחיד במסלול רווח הון, ולא ההטבה שניתנת מכוח חוק העידוד.

חלוקות הדיבידנד והמספרים בתיק קונדויט

בשנת 2015 חילקה החברה דיבידנד כולל של 208.1 מיליון שקל, מהם כ-31.7 מיליון שקל לעובדים שמניותיהם הוחזקו בידי נאמן. בשנת 2016 חילקה החברה דיבידנד כולל של 311.1 מיליון שקל, מהם כ-40.4 מיליון שקל לעובדים. החלוקות בוצעו מרווחי מפעל מוטב ומפעל מועדף, שעליהם נוכה במקור מס בשיעורים של 15% ו-20% בהתאם למקור הרווחים.

בית המשפט המחוזי קבע תחילה כי יש להחיל על העובדים את שיעורי המס המופחתים. העליון הפך את ההכרעה וקבע כי הוראות סעיף 102 גוברות בנסיבות אלה לעניין מועד המימוש ושיעור המס החל על העובד. בכך נקבע בפועל כי הטבת המס התאגידית אינה עוברת אוטומטית לעובד כל עוד המניות נותרות בנאמנות לפני מימוש.

השלכות לחברות ולתוכניות תגמול הוני

פסק הדין עשוי להשפיע על אופן חלוקת הדיבידנדים בחברות שמפעילות תוכניות תגמול הוני לעובדים, בעיקר בחברות הנהנות מהטבות לפי חוק עידוד השקעות הון. בפסק הדין מודגש כי תכלית חוק העידוד היא לעודד השקעת הון בחברות בישראל, בעוד שעובד שקיבל מניות ללא השקעה כספית מצדו אינו ממלא את אותה פונקציה כלכלית. העליון מוסיף כי לאחר מימוש המניות בידי הנאמן, עובדים המחזיקים במניות ככל בעלי המניות האחרים יוכלו ליהנות מהטבת המס כמו יתר המחזיקים.

עו"ד דורון מוטעי, שותף וראש קבוצת מיסים במשרד פרל כהן ישראל, אומר כי פרשנות מחמירה של הפסיקה עלולה להעלות שאלות גם לגבי עמידה בתנאי סעיף 102 כאשר דיבידנד אינו עובר דרך הנאמן. לדבריו, חברות יצטרכו לבחון אם לחלק דיבידנד למחזיקי מניות מכוח סעיף 102 באמצעות הנאמן, שיחזיק בכספים לאורך התקופה הנדרשת. המשמעות המעשית היא בחינה מחודשת של מבנה החלוקה, הנהלים מול נאמנים והשלכות המס על עובדים וחברות כאחד.

בעבר דיווחנו על כוונת משרד האוצר לקדם מס מיוחד של 15% על רווחי היתר של הבנקים, בעקבות רווחיות חריגה שדווחה במערכת הבנקאית. בכתבה הובאה ביקורת של גורמים בשוק שטענו כי חלק מהעלות הכלכלית עשוי להתגלגל בעקיפין לציבור החוסכים דרך הגופים המוסדיים, לצד דיון בפתרונות להגברת התחרות בעיקר בשוק הפיקדונות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.