הבנקים בישראל מתמודדים עם ביקורת על מס רווחי היתר

הבנקים בישראל מתמודדים עם ביקורת על מס רווחי היתר
הבנקים במוקד מס חדש

משרד האוצר הודיע באחרונה על כוונתו לקדם מס מיוחד של 15% על רווחי היתר של הבנקים, לאחר שהבנקים הגדולים בישראל דיווחו על רווח מצרפי של כ-32 מיליארד שקל ב-2025, לפי הכתבה. בראיון לגלובס, צבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים וכיום יו"ר מכלול מימון, טוען כי המהלך עלול לפגוע בעקיפין בציבור החוסכים דרך הגופים המוסדיים המחזיקים במניות הבנקים. לדבריו, הבעיה המרכזית בתחרות אינה באשראי הקמעונאי אלא בעיקר בשוק הפיקדונות.

היילייטס

  • ביקורת על מס רווחי היתר לבנקים מצביעה על כך שעלות כלכלית עלולה להתגלגל לחוסכים לפנסיה, במיוחד כשבעלי המניות המרכזיים הם גופים מוסדיים.
  • זיו ממליץ להנהיג ביטוח פיקדונות פורמלי לבנקים קטנים כדי להגביר תחרות ולהגביל ריכוזיות בשוק הפיקדונות הבנקאי.
  • מכלול מימון מחזיקה תיק אשראי של כ-2.4 מיליארד שקל ומתמקדת באשראי ליזמי נדל"ן, תוך הרחבה למשכנתאות ושמירה על כריות ביטחון.

ביקורת על מיסוי הבנקים והרגולציה

זיו אומר כי התערבות ייעודית בשוק הבנקאי אינה מהלך בריא, וכי מס על רווחי היתר של הבנקים הוא בעיניו צעד פופוליסטי. הוא מוסיף כי בעלי המניות המרכזיים בבנקים הגדולים הם הגופים המוסדיים, ולכן חלק מהעלות הכלכלית של המהלך עלול להתגלגל גם לחוסכים לפנסיה. לצד זאת, הוא סבור כי הדימוי הציבורי השלילי של הבנקים מקל על קידום צעדים מסוג זה. זיו מותח ביקורת גם על מגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית, שלדבריו מצמצמת את יכולת הבנקים לגייס מנהלים מבחוץ. להערכתו, בנק הוא ארגון מורכב הדורש הנהלה מגוונת, והגבלת השכר דוחפת את המערכת להעדיף קידום פנימי על פני גיוס כישרונות חיצוניים. הוא טוען כי הדבר פוגע בגיוון החשיבתי בצמרת הניהולית של הבנקים.

פתרונות לתחרות וצמיחת מכלול מימון

לדברי זיו, מוקד החולשה התחרותית במערכת הבנקאית נמצא בתחום הפיקדונות, ולאו דווקא במשכנתאות או באשראי לציבור. הוא מציע להעניק לבנקים קטנים יותר ביטוח פיקדונות פורמלי, כדי לשפר את יכולתם להתחרות בבנקים הגדולים ולחזק את אמון הלקוחות. לדבריו, שילוב של ביטוח כזה עם מודל של בנקים רזים עשוי להגדיל את התחרות על כספי הציבור. במקביל, זיו מתאר את התרחבות פעילות מכלול מימון, הפועלת בעיקר במתן אשראי חוץ בנקאי ליזמי נדל"ן. החברה מחזיקה כיום תיק אשראי של כ-2.4 מיליארד שקל, כאשר עיקרו מופנה לליווי פרויקטי בנייה, ובשנה האחרונה נכנסה גם לתחום המשכנתאות באמצעות הלוואות גישור. הוא אומר כי אף ששוק הנדל"ן נמצא בתקופה מאתגרת, החברה ממשיכה לאשר פרויקטים בקצב התואם את תוכנית העבודה שלה ושומרת, לדבריו, על כריות ביטחון הדוקות.

השפעה על שוק האשראי החוץ בנקאי

זיו אומר כי שוק ההון המקומי מבחין כיום טוב יותר בין חברות אשראי חוץ בנקאי בעלות מודל שמרני לבין חברות שפעלו בתחומים מסוכנים יותר, כמו ניכיון צ'קים. לדבריו, קריסות עבר בענף פגעו בתמחור של כלל הסקטור, אך עם הזמן המשקיעים מבצעים הבחנה מדויקת יותר בין החברות. מגמה זו, לדבריו, באה לידי ביטוי גם בעליית מניית מכלול בשנתיים האחרונות וביכולתה לגייס הון. בהתייחסו לפיקוח על התחום, זיו טוען כי חברה בעלת ממשל תאגידי תקין וניהול סיכונים הדוק אינה בהכרח חשופה לחוסר פיקוח. הוא מציין כי דירקטוריון מכלול משקיע זמן רב ביישום דרישות רשות שוק ההון, מאכיפה פנימית ועד ממשל תאגידי. להערכתו, ההתנהלות הניהולית של החברה שקולה לזו של בנק, גם ללא פיקוח ישיר של בנק ישראל.

בעבר דיווחנו על התרחבות תחום קשרי המשקיעים (IR) בבורסה בתל אביב, על רקע העליות בשוק וגל ההנפקות שמגדילים את הצורך של חברות ציבוריות לשמור על קשר רציף עם מוסדיים ומשקיעים גדולים. בכתבה הוסבר כיצד הענף מאמץ יותר טכנולוגיה, ניטור רשתות ובינה מלאכותית, וכיצד פעילות IR תורמת לסחירות, לנראות וליכולת לבצע גיוסי הון וחוב לאורך זמן.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.