רשות ניירות ערך מקדמת רפורמת דיווח, עם מעבר לדוח הנהלה ובחינת גילוי שכר ממוצע
לאחר שני עשורים ללא שינוי מקיף במבנה הדיווח של חברות ציבוריות, רשות ניירות ערך מפרסמת את ההמלצות הסופיות של ועדת חמדני לשינוי מהותי בתוכן ובאופן הצגת המידע למשקיעים. הרפורמה מיועדת לצמצם כפילויות, למקד את הגילוי בפרטים מהותיים יותר ולהכין את החברות ואת הרשות עצמה ליישום עד סוף 2026.
היילייטס
- רשות ניירות ערך חושפת רפורמה שתחליף את דוח הדירקטוריון בדוח הנהלה, תקצר דיווחים ותבדיל בין מידע עובדתי לניתוח ניהולי.
- הרפורמה ממליצה לדווח על שכר מנכ״ל, יו״ר ושלושת המשתכרים המובילים בלבד, אם עלות שכרם עולה על מיליון שקל בשנה, ושוקלת גילוי שכר ממוצע.
- המלצות נוספות כוללות הארכת מועד דיווח מיידי ב-24 שעות, חובת גילוי נוכחות דירקטורים בישיבות והתאמת פורמט הדיווחים לעיבוד אוטומטי בעידן ה-AI.
עיקרי הרפורמה ולוח הזמנים ליישום
כפי שדווח בגלובס, רשות ניירות ערך פרסמה ביום שלישי את ההמלצות הסופיות של ועדת חמדני, וברשות מציגים אותן כמהלך שנועד לעדכן את מסגרת הדיווח של החברות הציבוריות לאחר כ-20 שנה. לפי עו"ד אמיר הלמר, מנהל מחלקת התאגידים ברשות, היעד המרכזי הוא להעביר את הדגש מדוח דירקטוריון מצטבר ומרובה דרישות לדיווח הנהלה שיציג ניתוח ממוקד יותר של תוצאות השנה, השפעתן על פעילות החברה והסתכלות קדימה.במרכז ההמלצות עומד החלפת דוח הדירקטוריון בדוח הנהלה, לצד קיצור והפרדה בין מידע עובדתי לבין ניתוח ניהולי במסגרת תיאור עסקי התאגיד. הוועדה גם ממליצה להאריך ב-24 שעות את פרק הזמן לדיווחים מיידיים, במטרה להפחית טעויות ולשפר את איכות המידע, וכן לקבוע כי דיווח על עסקאות יידרש רק לאחר חתימת הסכם מחייב ולא בשלב המשא ומתן.
ברשות מבהירים כי הקלה בדיווח על מו"מ אינה חלה כאשר הדלפה לתקשורת משפיעה על מחיר המניה. הוועדה מחליטה שלא לאמץ במלואה את הגישה הנהוגה ב-U.S., שלפיה חברות יכולות לעתים להסתפק ב"אין תגובה", וקובעת כי במקרה של השפעה על המחיר יידרש דיווח; עם זאת, הרשות מכירה בכך שהגדרת השפעה כזו תצריך הבהרות יישומיות בהמשך.
שינוי נוסף נוגע לגילוי על שכר בכירים. במקום חובת דיווח על חמשת נושאי המשרה בעלי התגמול הגבוה ביותר, הוועדה ממליצה להתמקד בשכר המנכ"ל, היו"ר ושלושת המשתכרים המובילים בלבד, בתנאי שעלות שכרם עולה על מיליון שקל בשנה. הלמר אומר כי הרשות שוקלת גם דרישה עתידית לדיווח על השכר הממוצע של כלל נושאי המשרה, כחלק מניסיון להעמיד אמת מידה מהותית יותר למשקיעים.
השפעה על ממשל תאגידי ועל שוק ההון
בתחום הממשל התאגידי, הוועדה מסמנת גם את נוכחות הדירקטורים בישיבות כתחום שיידרש לשקיפות רבה יותר. לפי ההמלצות, חברה תידרש לציין בשמם דירקטורים שנכחו בפחות מ-75% מישיבות הדירקטוריון, צעד שנועד לספק למוסדיים אמת מידה נוספת בהחלטות על מינויי דירקטורים.הרפורמה נוגעת גם להתאמת תשתיות הדיווח לעידן ה-AI. ברשות אומרים כי פורמט הדיווחים הקיים ב-PDF אינו בנוי היטב לעיבוד מכונה, ולכן ההמלצות מבקשות להתאים את המידע כך שיהיה זמין ונוח יותר להעלאה ולניתוח אוטומטי, מבלי לוותר על אחריות אנושית של הנהלת החברה לחתימה, קריאה ואישור התוכן.
בד בבד, מחלקת התאגידים מתמודדת עם פרשת סימד, חברת אג"ח אמריקאית שגייסה 620 מיליון שקל ממוסדיים בישראל ונקלעה למשבר לאחר שנודע כי בעלי השליטה משכו מהקופה כ-34 מיליון דולר. הלמר אומר כי הרשות מפעילה את סמכויותיה כדי למצות את החקירה, לרבות בחינת צעדים פליליים והליכי הסגרה אם יידרשו, ומציג את המקרה כחלק ממאמץ רחב יותר לשפר את הפיקוח מבלי לחסום את שוק החוב לחברות זרות.
ברשות ניירות ערך פרסמנו בעבר על הדוח הסופי לרפורמה בדוחות החברות הציבוריות, שנועדה לצמצם עומס מידע ולהתמקד בגילוי מהותי למשקיעים. במסגרת ההמלצות הוצע מעבר מדוח דירקטוריון מסורתי לדוח הנהלה ממוקד, לצד הקלות בדיווחים המיידיים והתקדמות לעבר פורמטי דיווח דיגיטליים נוחים יותר לניתוח. עוד ציינו אז שהמהלך כולל גם התאמות בגילוי על שכר בכירים ובשקיפות בממשל תאגידי, כחלק מהיערכות ליישום הדרגתי עד סוף 2026.
חדשות ישראל האחרונות
- Forex
- Crypto