בנק ישראל מזהיר מפני גירעון מתמשך בתקציב המדינה

בנק ישראל מזהיר מפני גירעון מתמשך בתקציב המדינה
אזהרה על גירעון מתמשך

לפי דוח בנק ישראל שפורסם השבוע, המשק הישראלי נשען בתחילת המלחמה על יחס חוב לתוצר מתון, תעסוקה גבוהה ויתרות מטבע חוץ משמעותיות, אך תנאים אלה נשחקים כאשר תקציב המדינה המתקדם בכנסת שומר על גירעון גבוה ואינו מאמץ את עיקר ההמלצות הפיסקליות של הבנק המרכזי. במקביל, ועדת הכספים מאשרת לקריאה שנייה ושלישית מסגרת תקציבית שלפי הכתבה כוללת צעדים שסותרים את כיוון המדיניות שהבנק ממליץ עליו לצורך התאוששות ארוכת טווח.

היילייטס

  • בנק ישראל מזהיר כי הגירעון יישאר ברמה של 4.9%, שלישית ברציפות מעל היעד הדרוש לייצוב פיסקלי של 3.2% מהתוצר.
  • תקציב הביטחון גדל מ-144 ל-177 מיליארד שקל, ומלווה בקיצוץ רוחבי של 3% בתקציבים האזרחיים ורמת השקעה אזרחית נמוכה.
  • הבנק ממליץ להכין תקציב במועד עם יעדים פיסקליים אמינים, ומבקר הרחבת תחזית הכנסות ממסים כתחליף לפתרון פיסקלי מבני.

פער בין המלצות הבנק למסגרת התקציב

בבנק ישראל מציינים כי עלות המלחמה לתקציב המדינה מגיעה ל-350 מיליארד שקל עד תחילת המלחמה הנוכחית באיראן, וכי הפגיעה במשק נותרת עמוקה גם לאחר סימני התאוששות בשוק המטבע, באינפלציה ובסנטימנט ההשקעות. לפי הדוח, יחס החוב לתוצר עולה ל-68.5%, והורדתו מחייבת גירעון ממשלתי של פחות מ-3.2% תוצר. ואולם, התקציב המוצע משאיר את הגירעון ברמה של 4.9%, שנה שלישית ברציפות מעל היעד שבבנק רואים כנדרש לייצוב פיסקלי.

הכתבה מתארת כי יעד גירעון של 3.2% שהוצג בתחילה עולה ל-3.9% עוד לפני ההתפתחויות הביטחוניות האחרונות, ובהמשך מושפע גם מדרישות מערכת הביטחון. במקביל, הממשלה מאשרת יותר מ-5 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים ושומרת על רפורמת ריווח מדרגות המס, צעד שלפי הכתבה גורע עוד כ-5 מיליארד שקל מהכנסות המדינה. שני הסעיפים הללו יחד מהווים כחצי אחוז תוצר ומרחיבים עוד את הפער מול מסלול ההתכנסות שבנק ישראל ממליץ עליו.

הביטחון מתרחב, התקציבים האזרחיים נלחצים

תקציב הביטחון השנה גדל לכ-144 מיליארד שקל, אך במערכת הביטחון כבר מעריכים כי הוא נפרץ ועלול להגיע לכ-177 מיליארד שקל. כדי לאפשר את ההרחבה, הממשלה מטילה קיצוץ רוחבי של 3%, מה שמצמצם תקציבים אזרחיים בזמן שלפי הדוח רמת ההשקעה בהם כבר נמוכה ביחס לעולם המערבי. בבנק ישראל מזהירים כי השילוב בין הוצאות ביטחון, עלויות ריבית גדלות והיעדר מרחב לקיצוץ אזרחי מחדד את הסיכון להעמקת הלחץ התקציבי.

הבנק ממליץ להתמודד עם העומס באמצעות השקעה בהון אנושי ובתשתיות, לצד הרחבת ההשתתפות בשוק העבודה. הדוח מדגיש את הצורך בהגדלת תעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות, ואף קושר בין גיוס חרדים לבין צמצום נטל המילואים והגדלת התוצר. ואולם, לפי הכתבה, רפורמה שנועדה לקבוע יעדים לתעסוקת ערבים מוסרת מטיוטת התקציב בשלבי החקיקה, בעוד שהממשלה נמנעת מצעדי מס חדשים שיכולים היו לתמוך במימון המסגרת.

הכנסות ממסים ושאלת המשמעת הפיסקלית

בנק ישראל ממליץ על הגדלת הכנסות המדינה באמצעות מסים, ומזהיר כי הפתעות חיוביות בגביית מסים אינן תחליף לפתרון פיסקלי מבני. למרות זאת, לפי הכתבה, האוצר מרחיב את תחזית ההכנסות בעקבות נתוני ינואר-פברואר ונוקט צעדי הקלה כמו ריווח מדרגות המס ופטור מיבוא אישי עד 130 דולר. במקור אמור היה מס רכוש על קרקעות פנויות לשמש מקור תקציבי להטבת המס, אך המס נופל וההטבה נותרת.

ההמלצה המרכזית הנוספת של הבנק היא להכין ולאשר את התקציב במועד, בשקיפות מלאה ועם יעדים פיסקליים אמינים. לפי הדוח, פרוצדורה תקינה מחזקת את המשמעת התקציבית, את אמינות המדיניות ואת יעילות השימוש במשאבים הציבוריים. ואולם, הכתבה מציינת כי גם בשנים האחרונות וגם השנה התקציבים עוברים באיחור, בשקיפות חלקית ותוך פתיחה מחדש של המסגרת, דבר שמקשה על ביסוס ודאות כלכלית.

בעבר דיווחנו על דוח בנק ישראל שהעריך כי העלות התקציבית המצטברת של המלחמה מגיעה ל-350 מיליארד שקל, תוך ציון סימני התאוששות בשקל ובאינפלציה לצד פגיעה עמוקה ומתמשכת במשק. בדיווח הובלטה אזהרת הבנק מפני עלייה ביחס חוב/תוצר והסיכון לסחרור חוב, לצד קריאה להתאמות פיסקליות—כולל העלאת מסים, שיפור שקיפות ותהליכי עבודה תקינים בתקציב—כדי לייצב את המסלול התקציבי ולהגן על השירותים האזרחיים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.