בנק ישראל מזהיר מפגיעה ממושכת בהיצע העבודה בשל גיוסי המילואים

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
בנק ישראל מזהיר ממחסור עובדים

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אנדראס קריסטו

24.03.2026

בנק ישראל מזהיר מפגיעה ממושכת בהיצע העבודה בשל גיוסי המילואים — מחסור עובדים בשל מילואים

לפי דוח בנק ישראל שהוצג השבוע, המחסור בעובדים, ולא מגבלות אשראי או חומרי גלם, עומד במרכז הפער המצטבר בתוצר מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". הבנק מציין כי ב-2025 היו בממוצע כ-30 אלף עובדים מגויסים למילואים בכל רגע נתון, וכי בשנים הקרובות צפוי גיוס גבוה משמעותית לעומת התקופה שקדמה למלחמה. על רקע זה, הבנק ממליץ לממשלה להרחיב את בסיס המשרתים, בין היתר באמצעות גיוס חרדים, כדי לצמצם את העלות למשק.

היילייטס

בשנת 2025 התוצר גדל ב-2.9%, אך הפער המצטבר בתוצר בעקבות המלחמה עומד על יותר מ-8% (כ-177 מיליארד שקל).
גיוסי המילואים הביאו לירידה של 3.6% בהיצע העבודה ב-2025, כאשר 55% מהפגיעה מוסברת בהיעדרות משרתי מילואים ובנות זוגם.
ב-2025 שולמו 21 מיליארד שקל בתגמולי מילואים ו-6 מיליארד שקל במענקים, בעוד הבנק ממליץ להרחיב גיוס חרדים ולהסדיר מנגנוני פיצוי.

השפעת גיוסי המילואים על התוצר ושוק העבודה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אומר במסיבת עיתונאים כי המשק מפגין חוסן, אך עדיין אינו סוגר את פער התוצר שנפתח מאז תחילת הלחימה. לדבריו, בדיקת הבנק מעלה כי מוקד הפגיעה הוא המחסור בעובדים, בעוד שלא נמצאה בעיה מהותית של אשראי או של חומרי גלם. בשנת 2025 התוצר גדל ב-2.9%, ובשנות המלחמה הפער המצטבר בתוצר עומד על יותר מ-8%, שהם כ-177 מיליארד שקל.

בדוח נכתב כי הפגיעה בכושר הייצור משקפת בעיקר ירידה בהיצע העבודה עקב גיוס נרחב למילואים, היעדרויות ממושכות ושיבושים בפעילות ענפית. לפי הנתונים, הפגיעה בהיצע העבודה עמדה על כ-3.6% מכוח העבודה ב-2025. כ-55% מהירידה מוסברים בירידה בשיעור ההשתתפות ובהיעדרות של משרתי מילואים ובנות זוגם, 35% נובעים מהיעדר עובדים זרים, והיתר מהגירה שלילית מישראל.

בבנק ישראל מציינים כי משרתי המילואים נספרים אמנם כמשתתפים בכוח העבודה, אך בפועל אינם זמינים למעסיקיהם האזרחיים. הנעדרים בולטים במיוחד בקרב צעירים בני 20 עד 34, וקיים גם שינוי בהרכב השכר של המגויסים, מבעלי שכר גבוה יותר בתחילת המלחמה לבעלי שכר נמוך יותר בהמשך, אם כי שכרם עדיין מעל הממוצע. בבנק קושרים זאת, בין היתר, לירידה במשקלם של עובדי הייטק בקרב המילואימניקים לעומת תחילת הלחימה.

צעירים, משקי בית ולחצי מחירים במשק

הדוח קובע כי חלק משמעותי מהירידה בהשתתפות בכוח העבודה נובע מצעירים בתחילת שנות ה-20 לחייהם, ככל הנראה בשל דחיית הכניסה לשוק העבודה על רקע שירות המילואים הנרחב. בבנק ישראל מוסיפים כי שירות תדיר עלול לפגוע גם במוטיבציה וביכולת של צעירים לחפש עבודה לטווח ארוך, גם כאשר אינם מגויסים בפועל. הירידה בהשתתפות בולטת בעיקר בקרב יהודים לא חרדים, ובפרט בקרב גברים.

גם משקי הבית של המשרתים מושפעים מהמצב. לפי הנתונים, כ-20% מבנות הזוג של משרתי מילואים עבדו במהלך 2025 פחות מהרגיל, לעומת 10% בלבד בקרב יתר נשות המועסקים. נוסף על כך, כ-13% מהן נעדרו זמנית ממקום עבודתן בממוצע, לעומת כ-8% בקרב שאר נשות המועסקים.

בבנק ישראל מציינים כי השוק ההדוק לא רק פוגע בתוצר אלא גם תורם ללחצים אינפלציוניים. ההתמתנות באינפלציה בשנת 2025 מיוחסת בין היתר לרגיעה בגיוסי המילואים, אך כעת מצוין כי היקף הגיוס שוב עולה על רקע המלחמה מול איראן והמערכה בלבנון. במקביל, הביקוש לעובדים תומך בעליית שכר במגזר העסקי, כאשר השכר הריאלי בו עלה ב-18% מאז 2019, בעוד שבמגזר הציבורי לא נרשמה עלייה.

עלות תקציבית והמלצות להרחבת בסיס השירות

גיוסי המילואים הרחבים ממשיכים להכביד גם על תקציב המדינה. בשנת 2025 שולמו תגמולי מילואים בהיקף של 21 מיליארד שקל, לאחר 26 מיליארד שקל ב-2024, ובנוסף אישרה הממשלה תקציב של 6 מיליארד שקל למענקים למשרתים. בבנק ישראל כותבים כי הירידה בתשלומים הייתה מתונה יותר מהירידה במספר ימי המילואים בפועל, ומסיקים כי הורחב השימוש בתשלום גם בתקופות שבהן לא התקיים שירות בפועל.

הבנק מבקר את מנגנון הפיצוי הקיים ומזהיר כי תשלום בגין ימים ללא שירות בפועל הוא מנגנון לא שקוף שמקשה על תכנון תקציבי אמין. לכן הוא קורא להסדרה שקופה של מנגנוני הפיצוי ולהפחתת הנטל החריג על המשרתים הקיימים באמצעות הרחבת הצבא הסדיר. לפי הדוח, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים ב-7,500 חרדים מדי שנה עשויה להוסיף 20 אלף חיילי חובה ולהפחית את העלות המשקית השנתית בכ-9 מיליארד שקל, שהם 0.4% תוצר.

גם ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ממליצה לממשלה על גיוס חרדים לצד צעדים משלימים, בהם שירות "קבע קצר", בחינת פטורים והסדרת תגמול למשרתי מילואים. הוועדה מתארת את המצב כמשבר כוח אדם רחב בצבא, שמשרתי המילואים הם רק חלק ממנו. בשנת 2026, לפי הכתבה, שירות המילואים אינו צפוי לרדת בהרבה, לאחר שהממשלה אישרה למערכת הביטחון גיוס של 40 אלף חיילי מילואים בכל רגע נתון עוד לפני מבצע "שאגת הארי".

בעבר דיווחנו על דוח בנק ישראל שהעריך כי העלות התקציבית המצטברת של המלחמה מגיעה לכ-350 מיליארד שקל, והזהיר מפני גירעון מתמשך ועלייה ביחס חוב/תוצר. בדיווח הובלט הפער בין המלצות הבנק למדיניות התקציבית, לצד קריאה להתאמות פיסקליות, לשקיפות ולתהליכי תקצוב אמינים כדי לצמצם את הסיכון ללחץ תקציבי מתמשך.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?