חשיפת המט"ח הגבוהה לוחצת על תיקי ההשקעות בישראל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
חשיפת מט"ח בתיקי השקעות

כל החדשות

הסיפורים החמים

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

חדשות רגולטורים

לדברי צבי סטפק, יו"ר מיטב ניירות ערך וכותב המאמר, היחלשות הדולר מול השקל מציבה משקיעים ישראלים רבים בפני דילמה לגבי היקף החשיפה המט"חית שלהם. הוא מתאר מצב שבו החזקות דולריות, הן ישירות והן דרך השקעות בחו"ל, מכבידות על ביצועי התיקים, אף שבתקופות של תנודתיות הדולר עדיין נתפס כמקלט חלקי. המאמר מתמקד בגורמים המבניים שמחזקים את השקל ובאפשרויות המוגבלות יחסית לשינוי המגמה.

היילייטס

חשיפת הציבור והגופים המוסדיים למט"ח בישראל עומדת על כ-750 מיליארד שקל, עם ירידה באחוזי החשיפה של מוסדיים ל-19%-20% שגרמה למכירת כ-25 מיליארד דולר.
בנק ישראל מוגבל בהשפעתו על מגמת התחזקות השקל באמצעות הורדות ריבית או רכישות דולרים, בשל היקף הרזרבות הגבוה והתנגדות אמריקאית להתערבות ישירה בשוק.
ירידות חדות במדד S&P 500 עשויות לגרום לעלייה בביקוש לדולר ולפיחות בשקל, אך כיום הסיכוי לכך נמוך בגלל הנחיית בנק ישראל להחזיק יתרות מט"ח ביחס לחשיפה החוזית.

הגורמים לירידת הדולר מול השקל

סטפק מציג שינוי ארוך טווח במעמדו של הדולר בישראל, מאז תקופת האינפלציה הגבוהה ועד לעידן שבו החזקתו עלולה להסב הפסד ביחס לאלטרנטיבות השקעה אחרות. לדבריו, חשיפה מט"חית גבוהה נובעת לעיתים קרובות מהשקעה במניות זרות, קרנות סל בחו"ל, חשבונות השקעה מעבר לים וגם מחשיפה עקיפה דרך קופות גמל ופנסיה. הוא מציין כי היקף החשיפה של הציבור למט"ח עומד כיום על כ-750 מיליארד שקל, מעט יותר מ-10% מהנכסים הפיננסיים. במקביל, חולשת הדולר אינה ייחודית לשוק המקומי, אלא קשורה גם למגמה רחבה יותר מול מטבעות אחרים.

לפי המאמר, אחד הכוחות המרכזיים שפועלים לטובת השקל הוא זרימת הון לשוק המקומי מצד משקיעים זרים, שממירים דולרים לשקלים לצורך רכישת מניות ואג"ח בישראל. גם אקזיטים של חברות הייטק מוסיפים לחץ דומה. עם זאת, סטפק מייחס את המשקל העיקרי למוסדיים בישראל, שמשקיעים חלק גדול מנכסיהם בחו"ל ומבצעים גידור מטבעי בהיקפים גדולים. לדבריו, הקטנת החשיפה המט"חית של המוסדיים לאחרונה לכיוון 20%-19% הובילה למכירת כ-25 מיליארד דולר והגבירה את חולשת המטבע האמריקאי מול השקל.

מגבלות ההתערבות של בנק ישראל

המאמר קובע כי לבנק ישראל יש יכולת למתן את עוצמת התחזקות השקל, אך לא בהכרח לשנות את הכיוון הבסיסי של השוק. סטפק בוחן אפשרות של הורדת ריבית, אך סבור כי מהלך כזה עשוי להיות לא אפקטיבי, במיוחד לאחר שהפחתות ריבית קודמות לא שינו את מגמת שער החליפין. הוא מוסיף כי הורדה חדה יותר לרמה נמוכה מאוד עלולה להיות מסוכנת ולא ריאלית מבחינה מקרו-כלכלית. אפשרות נוספת היא רכישת דולרים, אך גם כאן הוא מדגיש כי יתרות המט"ח כבר גבוהות מאוד, ולכן מרחב הפעולה שונה מזה שהיה בעבר.

עוד נטען כי קיימת גם מגבלה חיצונית על התערבות אקטיבית, משום ש-U.S. אינה רואה בעין יפה ניסיונות להשפיע על שערי חליפין באמצעות התערבות ישירה בשוק. לכן, גם אם בנק ישראל יפעל, ההשפעה עשויה להיות מוגבלת בעיקר להאטת קצב הייסוף. לפי הניתוח, השוק ממשיך להיות מונע יותר בידי תנועות הון, גידורים מוסדיים ותמחור סיכונים מאשר בידי צעדי מדיניות נקודתיים בלבד.

התרחישים שעשויים לשנות את המגמה

סטפק מונה שלושה מצבים שעשויים להביא לפיחות בשקל מול הדולר. הראשון הוא משבר חריף בכלכלה המקומית, עד כדי מיתון והפחתת ריבית ניכרת, שיכול להפוך את כיוון המטבע. השני הוא אובדן אמון במקבלי ההחלטות הכלכליות, עד כדי כאוס כלכלי, כפי שנראה לדבריו בתחילת שנות ה-2000. התרחיש השלישי, והוא מגדיר אותו כריאלי ביותר, הוא ירידות חדות בבורסה האמריקאית.

הוא מסביר כי קיים מתאם שלילי בין מדד S&P 500 לבין שער השקל-דולר, בין היתר בגלל דפוסי ההשקעה של המוסדיים בישראל בשוקי U.S. כאשר המדדים בארה"ב יורדים, מוסדיים שמחזיקים חוזים נדרשים להעמיד ביטחונות נוספים, מה שמחייב רכישת דולרים והעברתם לברוקרים. מצב כזה יוצר ביקוש למטבע האמריקאי ועלול להביא לפיחות בשקל. עם זאת, המאמר מציין כי כיום הסבירות ללחץ כזה נמוכה יותר, לאחר שבנק ישראל הנחה את המוסדיים להחזיק יתרות מט"ח ביחס לחשיפה החוזית שלהם.

בעבר דיווחנו על המסחר בצמד דולר-שקל (USD/ILS) סביב רמות של כ-3.11–3.12, תוך עלייה קצרת ובינונית טווח מעל ממוצעים נעים מרכזיים אך תחת התנגדות ארוכת טווח באזור ממוצע 200 הימים. באותו ניתוח הודגש מומנטום מעורב וזהירות תוך-יומית, לצד מעקב צמוד אחרי תמיכה סביב 3.10 והתרחיש של לחץ ירידות אם רמה זו תישבר.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?