ועדת הכספים מרחיבה את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי"

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
הרחבת מתווה הפיצויים לשאגת הארי

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

קולות השוק

רגולטורים

בנקים מרכזיים

ועדת הכספים מרחיבה את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע — פיצויים רחבים לעסקים

ועדת הכספים מאשרת הסכמות שמרחיבות את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו בימי הפתיחה של מבצע "שאגת הארי". בין הסעיפים המרכזיים, נכללת אפשרות להכיר בהיעדרות עובדים בחמשת הימים הראשונים כחל"ת, לצד קביעה שהמתווה יופעל אוטומטית במשך חמש שנים במקרי חירום עתידיים.

היילייטס

הוסכם לכלול במתווה הפיצויים חמשת ימי הסגר הראשונים במבצע 'שאגת הארי' כימי חל"ת בפיצוי לעסקים, למרות התנגדות האוצר.
המתווה יישאר בתוקף לחמש שנים, ומאפשר בעתיד הפעלת מנגנון פיצוי בלא צורך בהליך חקיקה מחודש בכנסת.
ועדת הכספים דנה בדרישות להגדלת ההשתתפות בשכר מ-75% ל-90%, הרחבת פיצוי הוצאות קבועות והעלאת תקרת הפיצוי לעסקים, אך טרם התקבלה הכרעה.

הרחבת הזכאות והסעיפים שנוספו למתווה

לפי הודעת ועדת הכספים, יו"ר הוועדה ח"כ חנוך מילביצקי הציג את שורת ההסכמות במתווה הפיצוי לעסקים ואמר כי קיימת הסכמה להכיר בחמשת הימים הראשונים של המלחמה, שבהם העובדים לא יכלו לעבוד משום שהמשק היה סגור בהנחיית פיקוד העורף, כתקופה שניתן לשלם בגינה חל"ת.

עוד הוסכם כי המתווה יישאר בתוקף לחמש שנים, כך שבמקרה חירום עתידי לא יהיה צורך באישור מחודש של הכנסת למתווה ייעודי. בנוסף התקבלה דרישה שעלתה בוועדה בנוגע לתקופות ההשוואה, כאשר לפי הצעת האוצר המקורית מרץ-אפריל השנה מושווים לתקופה המקבילה אשתקד, אך בענף המלונאות שנת ההשוואה תהיה 2023, לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

מילביצקי אמר כי הושגו גם הסכמות לגבי פיצוי לבני ובנות זוג של משרתי מילואים, וכן יתאפשר החזר כספים להורים עבור גנים פרטיים, אם כי מנגנון היישום עדיין אינו ברור. הוא הוסיף כי הטיפול ביישובי הצפון ובעסקים בצפון ייעשה בנפרד.

המחלוקת מול האוצר והשלכות על המעסיקים

חבילת הפיצויים למשק מפוצלת לשני מסלולים נפרדים, מתווה לעובדים ומתווה לעסקים. המתווה לעובדים, שעבר בוועדת העבודה והרווחה, קובע זכאות לחל"ת רק לאחר 10 ימים, צעד שעורר ביקורת מצד מעסיקים וההסתדרות משום שבתחילת הלחימה המשק הושבת לחמישה ימים בלבד, ולכן עובדים שחזרו לעבודה מיד לאחר מכן אינם זכאים לפיצוי.

המתווה לעסקים, שנדון בוועדת הכספים, הפך גם לזירה שבה ניסו המעסיקים לשנות בפועל את מספר ימי הזכאות לחל"ת. מטרת הלחץ הייתה למנוע מצב שבו העובדים והמעסיקים נושאים בעלות ההיעדרות בימים הראשונים, במיוחד לאחר שהמסלול הנוגע לעובדים כבר עבר בכנסת.

בשבוע שעבר נפגש יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובהודעה שהפיצה הנשיאות לאחר מכן נמסר כי סוכם לכלול במתווה את חמשת ימי המבצע הראשונים, למרות התנגדות משרד האוצר. במקביל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את קיצור מספר הימים המזכים בחל"ת מ-14 ל-10, אך לפי הכתבה אינו מסכים להפחית מעבר לכך.

במהלך הדיונים בוועדה עולות דרישות נוספות, ובהן הגדלת ההשתתפות בשכר מ-75% ל-90%, הרחבת הפיצוי על הוצאות קבועות והעלאת תקרת הפיצוי לעסקים. בשלב זה עדיין לא ברור כיצד יוכרעו הסוגיות הללו.

בכתבה קודמת שלנו על העיכוב בחקיקת מתווה הפיצויים לעסקים בעקבות מבצע "שאגת הארי" תיארנו כיצד בעלי עסקים נותרו בחוסר ודאות בזמן שמחלוקת בין משרד האוצר לוועדת הכספים עיכבה הסכמות. סקרנו את המתווה החלופי שקידמה הוועדה, שכלל הגדלת מקדם הוצאות קבועות, השתתפות גבוהה יותר בשכר ופיצויים ענפיים ייעודיים, לצד ניסיון לשנות גם את מנגנון החל"ת. עוד ציינו כי באוצר טענו שהשינויים מהותיים ולכן סיכויי האישור בנוסח שהוצג נמוכים, מה שהאריך את ההמתנה להכרעה ולהעברת הסיוע בפועל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?