ישראל מציגה פער יוקר מחיה חריג מול כלכלות עשירות, מחקר מצביע על מזון ודיור כמנועים מרכזיים

ישראל מציגה פער יוקר מחיה חריג מול כלכלות עשירות, מחקר מצביע על מזון ודיור כמנועים מרכזיים
פער יוקר מחיה קיצוני

פערי המחירים בישראל מול מדינות אירופיות עשירות התרחבו לאורך שני העשורים האחרונים לרמה שפוגעת ישירות בכוח הקנייה של משקי הבית. מחקר של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן קובע כי סל הצריכה של משק בית ממוצע בישראל יקר ב-21% לעומת מדינות עשירות שנבחנו, ומזהיר מפני שחיקה ברמת החיים ואף תמריץ להגירה.

היילייטס

  • מחקר מכון אהרן מצא כי יוקר המחיה בישראל גבוה ב-21% מול כלכלות עשירות וב-68% לעומת יוון, קפריסין, איטליה וספרד.
  • מחירי הדיור בישראל התהפכו מ-31% נמוכים יותר ב-2005 ל-26% גבוהים יותר כיום לעומת מדינות עשירות, כאשר מחירי מזון גבוהים ב-27%.
  • 40% מהמדד מיוחסים לחלב וירקות שפירותיהם התייקרו ב-47% ו-86% בהתאמה, כאשר 70%-80% מהתמיכות בחקלאות ניתנות דרך מחירי שוק גבוהים.

ממצאי המחקר והשוואת המחירים

כפי שדווח בגלובס, המחקר של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן בוחן את ישראל מול אוסטריה, פינלנד, דנמרק, הולנד ושבדיה, ומוצא כי ישראל יקרה מהן ב-21% למרות שמדובר במדינות עם תוצר לנפש גבוה יותר. מול יוון, קפריסין, איטליה וספרד, שישראלים רבים נוהגים לבקר בהן, הפער מגיע ל-68%.

לפי המחקר, יוקר המחיה בישראל שוחק ב-14% את רמת החיים, כאשר מזון ודיור אחראים ליותר ממחצית התופעה. בתחום הדיור נרשם היפוך חד לעומת 2005, אז המחירים בישראל היו נמוכים ב-31% מהמדינות העשירות שנבדקו, בעוד שכיום הם גבוהים ב-26%; מול המדינות שבהן התוצר לנפש נמוך יותר מישראל, מחירי הדיור גבוהים בעד 85%.

גם במזון נרשם שינוי חד: ב-2005 המחירים בישראל היו נמוכים ב-26% לעומת המדינות העשירות, וכיום הם גבוהים ב-27%. המחקר, שנכתב בידי ד"ר שרית מנחם כרמי יחד עם ד"ר עידית קלישר ודור ביתן, טוען כי גם השוואה למדינות אי אחרות ב-OECD אינה מסבירה את הפער, משום שישראל יקרה משמעותית גם ביחס לאיסלנד, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, נורבגיה, UK, יפן וקפריסין.

חסמי יבוא, חקלאות וריכוזיות בשוק המקומי

החוקרים ממקדים חלק ניכר מהניתוח בשוק המזון, שבו 40% מהסל שנמדד מיוחסים למוצרי חלב ולפירות וירקות. לפי הנתונים, מוצרי החלב התייקרו בתוך 20 שנה ב-47%, ומחירי הפירות והירקות זינקו ב-86%, אף שבישראל חל פטור ממע"מ על פירות וירקות.

במחקר נטען כי במדינות אירופה שנבדקו התמיכה בחקלאים ניתנת ישירות, בעוד שבישראל חלק גדול מהתמיכה מגיע דרך מחירי שוק גבוהים, מכסים ומגבלות רגולטוריות על יבוא. שיעור התמיכה העקיפה דרך מחירי השוק מתוך כלל התמיכות בחקלאים מגיע לכ-70%-80%, מהגבוהים ב-OECD. מנחם כרמי אומרת כי מגבלות יבוא, תכנון ענף החלב, ניצול כמעט מלא של הקרקע החקלאית וגידול אוכלוסייה מהיר מעמיקים את הלחץ על המחירים.

המחקר מצביע גם על הבדלי מיסוי, דרישות כשרות, חסמי סחר, ריכוזיות של קונגלומרטים, עלויות ייצור גבוהות, בירוקרטיה, מחירי חומרי גלם ועלויות שינוע כתורמים לפערי המחירים. לפי הניתוח, המע"מ והכשרות מסבירים כ-35% מהפער, והיתר נובע מחסמי תחרות ומבנה שוק. במכון ממליצים לעבור לתמיכות ישירות בחקלאות, לבטל את תכנון ענף החלב, להפחית מכסים ומגבלות יבוא, להרחיב את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם למזון ולתמרוקים, להפחית חסמי הפצה ולעודד כניסת חברות זרות, תוך יישום מקביל של הצעדים כדי לייצר ירידה אפקטיבית ביוקר המחיה.

בכתבה קודמת שלנו על מיזם "הסל של ישראל" בקרפור סקרנו כיצד ההנחות על כ-100 מוצרים בעשרות סניפים הובילו לירידה נקודתית במחיר הסל בקרפור, אך בשלב הראשון לא יצרו תגובת נגד רחבה מצד רוב הרשתות המתחרות. עוד ציינו כי הבדיקות העלו פער בין ביצועי תת־הרשתות והדגישו ביקורת צרכנית סביב היקף הסניפים המשתתפים וההשפעה המוגבלת על המחירים בפועל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.