ישראל מקדמת מתווה פיצויים של 7 מיליארד שקל, עשרות אלפי עסקים צפויים לעיכוב בתשלום המלא

ישראל מקדמת מתווה פיצויים של 7 מיליארד שקל, עשרות אלפי עסקים צפויים לעיכוב בתשלום המלא
פיצויים בלי ודאות

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים בעקבות מבצע "שאגת הארי" מול איראן מגיע לישורת האחרונה בכנסת, לאחר שהורחב בעלות כוללת של כ-7 מיליארד שקל. לצד קיצור תקופת המינימום לחל"ת והרחבת פיצוי מלא ליישובי הצפון, חלק ניכר מהעסקים עדיין עלול להיתקל בעיכוב בקבלת מלוא המענק.

היילייטס

  • ישראל מקדמת מתווה פיצויים בעלות של 7 מיליארד שקל, שגדל ב-650 מיליון שקל בעקבות שינויים בוועדת הכספים, כולל מקדמות שיחלו כבר בשבוע הבא.
  • קיצור תקופת המינימום לזכאות לחל"ת ל-5 ימים יעלה כחצי מיליארד שקל, ועשרות אלפי עסקים צפויים לעיכוב בקבלת התשלום המלא לאחר 15 במאי.
  • עסקים שמחזורם מעל 400 מיליון שקל לא זכאים לפיצוי, והרחבה צפונית בסך 150 מיליון שקל תחול על יישובים עד כ-25 ק"מ מהגבול עם לבנון.

הרחבות המתווה ולוח הזמנים לתשלומים

כפי שדווח ב-Globes, השינוי התקציבי המרכזי שנוסף בוועדת הכספים הוא קיצור תקופת המינימום לזכאות לחל"ת מ-10 ימים ל-5 ימים, בניגוד לעמדת משרד האוצר. העלות של המהלך מוערכת בכחצי מיליארד שקל, והוא נועד לתת מענה לעובדים שלא הגיעו למקום העבודה רק במהלך השבוע הראשון ללחימה, כאשר המשק היה סגור למעט מקומות עבודה חיוניים לפי הנחיות פיקוד העורף.

הרחבה נוספת היא מתן פיצוי מלא של 100% לעסקים ביישובי הצפון, צעד שהאוצר מעריך בעלות נוספת של כ-150 מיליון שקל. בסך הכול, עלות המתווה עלתה בוועדת הכספים בכ-650 מיליון שקל, כמעט 10% מעל המסגרת המקורית.

ברשות המסים נערכים להעביר מקדמות כבר מהשבוע הבא, לאחר האישור הסופי במליאת הכנסת. לפי התכנון, האפשרות להגשת בקשה למקדמה לעסקים ולעצמאים תיפתח כבר ביום א' הקרוב, והמקדמה תעמוד על כ-80% מסכום הפיצוי שקיבל העסק במתווים הקודמים של "חרבות ברזל" או "עם כלביא", לפי הגבוה מביניהם.

את התביעה הסופית ניתן יהיה להגיש רק לאחר 15 במאי, על בסיס דיווחי המע"מ המשמשים לחישוב הפיצוי. ברשות המסים מציינים כי בסבבים קודמים 85% מהעסקים קיבלו את התשלום המלא בתוך 11 ימים בממוצע, אך יתר התיקים עברו בדיקות מעמיקות יותר ועוכבו לעיתים למשך חודשים.

המחלוקת על החל"ת וההשפעה על המגזר העסקי

מבנה הפיצוי נותר דומה מאוד למודל "עם כלביא" וכולל שני מסלולים. במסלול הראשון, המעסיק מוציא עובדים לחל"ת, גם רטרואקטיבית, והמדינה משלמת לעובד דמי אבטלה בשיעור של 60% עד 70% מהשכר; במסלול השני, העובד נשאר מועסק כרגיל והמדינה משתתפת ב-75% מהשכר, בכפוף לירידת המחזורים של העסק.

המחלוקת המרכזית נוגעת ליחס בין שני המסלולים. ארגוני העסקים דורשים שמעסיק שהוציא עובד לחל"ת בחמשת הימים הראשונים של סגירת המשק יוכל לקבל בגינו גם השתתפות בשכר לאחר חזרתו לעבודה, בעוד שבאוצר מתנגדים לכך וטוענים כי מדובר ב"כפל מבצעים" שעלול לעודד הוצאה רטרואקטיבית של עובדים לחל"ת ולפגוע במאות אלפי עובדים חלשים.

ברשות המסים מפנים לנתוני מתווה "עם כלביא", שלפיהם הוגשו אז כ-35 אלף בקשות בלבד במסלול החל"ת מתוך כ-300 אלף תביעות בסך הכול. לפי הרשות, הנתון מלמד שרוב הפיצוי בפועל משולם דרך מסלול ההשתתפות בשכר ולא דרך חל"ת.

תקופות ההשוואה לחישוב הפיצוי הן מרץ-אפריל 2026 מול אותם חודשים אשתקד, למעט ענף המלונאות שבו ההשוואה תיעשה מול 2023, לפני פרוץ "חרבות ברזל". עסקים עם מחזור שנתי של יותר מ-400 מיליון שקל אינם זכאים לפיצוי, ואילו ההרחבה הצפונית תחול על עסקים עד כ-25 ק"מ מהגבול עם לבנון, לרבות בכרמיאל, עכו, צפת וראש פינה.

במקביל, המדינה מקדמת מנגנון שיאפשר להפעיל את המתווה המעודכן למשך חמש שנים ב"לחיצת כפתור" במקרה של אירוע חירום נוסף, ללא צורך באישור חקיקה חדש בכל פעם. לצד זאת, נושאים נוספים שעלו בדיוני הוועדה כוללים פיצויים לבני זוג של משרתי מילואים והחזרים בגין שכר לימוד בגנים פרטיים, אך מנגנון היישום של החזרי הגנים עדיין אינו סופי.

בכתבה קודמת שלנו על הרחבת מתווה הפיצויים לעסקים בעקבות מבצע "שאגת הארי" סקרנו את ההסכמות בוועדת הכספים להכיר בהיעדרות עובדים בחמשת הימים הראשונים כחל"ת, למרות התנגדות משרד האוצר. עוד ציינו כי הוועדה דנה בהפעלה אוטומטית של המתווה למשך חמש שנים באירועי חירום עתידיים, לצד מחלוקות סביב שיעור ההשתתפות בשכר, פיצוי הוצאות קבועות ותקרות הפיצוי שטרם הוכרעו.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.