ישראל מתמודדת עם התחזקות השקל כשקריאות גוברות להפחתת ריבית

ישראל מתמודדת עם התחזקות השקל כשקריאות גוברות להפחתת ריבית
השקל בשיא של שנים

השקל ממשיך להתחזק מול המטבעות המרכזיים, כשהדולר יורד הבוקר לרמה של 2.92 שקלים והאירו נסחר סביב 3.42 שקלים, שפל של ארבע שנים. המהלך מעמיק את הלחץ על בנק ישראל מצד גורמים במשק, הטוענים כי הייסוף פוגע ביצוא, בתעשייה ובכושר התחרות של הכלכלה הישראלית.

היילייטס

  • ביקורת גוברת על בנק ישראל בעקבות המשך התחזקות השקל וקריאות להפחתת ריבית מיידית של לפחות חצי אחוז כדי למנוע פגיעה ביצוא ובצמיחה.
  • בנק ישראל שביקף יתרות מט"ח של 228 מיליארד דולר אינו מתערב בשוק ואינו צופה לבצע מכירות דולרים או הפחתת ריבית נוספת לטווח הקצר.
  • נתוני הרבעון הראשון מצביעים על מכירות מט"ח בהיקף 5.2 מיליארד דולר על ידי מוסדיים לעומת רכישות של 6.6 מיליארד דולר בידי תושבי חוץ, המשפיעות על שער השקל.

לחץ גובר על בנק ישראל

כפי שדווח בגלובס, יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעלי קבוצת הנדל"ן אאורה, מותח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל בעקבות המשך היחלשות הדולר וקורא להפחתת ריבית מיידית של לפחות חצי אחוז. לדבריו, המתנה עד 25 במאי עלולה להעמיק את הפגיעה במשק ואף לדחוף את שער הדולר לרמה של 2.80 שקלים.

אטרקצ'י טוען כי הימנעות הבנק המרכזי מפעולה הפכה בפועל למדיניות, וכי העיכוב בקבלת החלטות מסב נזק כבד לכלכלת המדינה. הוא אומר שהמצב הנוכחי פוגע ביצואנים, בתעשייה ובצמיחה, ומחליש את התחרותיות של המשק הישראלי.

בבנק ישראל אינם מתערבים בינתיים בשוק המט"ח, ומכירת דולרים מיתרות המט"ח, העומדות על 228 מיליארד דולר, אינה נראית על הפרק. גם מהלך הפחתות הריבית נעצר לאחר שתי הורדות בדצמבר ובינואר, כאשר בבנק מסבירים זאת בסיכונים גאו-פוליטיים ובאי-ודאות ביטחונית.

המוסדיים מגבירים את תנודת המטבע

גם התאחדות התעשיינים קוראת להפחתת ריבית, אך בבנק המרכזי סבורים כי הכלים שנותרו מוגבלים וכי הייסוף עצמו מסייע לבלימת האינפלציה. לפי עמדה זו, התחזקות השקל תורמת לחלק מהמשק, גם אם היא מכבידה על מגזרי היצוא.

נתונים שפרסם בנק ישראל השבוע מראים כי הגופים המוסדיים ממשיכים למלא תפקיד מרכזי במגמת התחזקות השקל. ברבעון הראשון קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל מוכרות מט"ח בהיקף של 5.2 מיליארד דולר, לאחר שמכרו 13.2 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

מנגד, תושבי חוץ מגדילים את רכישות המט"ח ל-6.6 מיליארד דולר, לעומת כ-1.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם. הנתונים הללו מדגישים כי שוק המטבע המקומי מושפע לא רק ממדיניות הריבית, אלא גם מהיקפי הפעילות של משקיעים מוסדיים ומשקיעים זרים.

בכתבה קודמת שלנו על נתוני המט"ח והתחזקות השקל, סקרנו כיצד מכירות מט"ח בהיקפים גדולים מצד הגופים המוסדיים לצד רכישות של תושבי חוץ משפיעות על שער החליפין ומחדדות את הוויכוח סביב מדיניות הריבית. ציינו כי למרות הלחץ מהמגזר היצרני להפחתת ריבית, בבנק ישראל שוקלים גם את תרומת הייסוף לריסון האינפלציה, לצד מגבלות פיסקליות ועלויות המלחמה וסיכונים גיאו-פוליטיים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.