נכסי המקלט של U.S. מאבדים מעמדם כעוגן למשקיעים

נכסי המקלט של U.S. מאבדים מעמדם כעוגן למשקיעים
משבר בנכסי ההגנה

בעיצומה של תקופה שבה שוקי המניות נסחרים ברמות גבוהות ומרווחי האג"ח הקונצרניות נותרו נמוכים, עולה הטענה כי שני נכסי ההגנה המרכזיים של משקיעים, אג"ח ממשלת U.S. והדולר, מספקים כיום פחות יציבות מבעבר. השינוי הזה מתרחש על רקע סיכונים אינפלציוניים, גירעונות פיסקליים כבדים ותמורות במבנה שוק האג"ח האמריקאי, שלדברי הכותבים מחייבים בחינה מחדש של אסטרטגיות הגידור בתיקים.

היילייטס

  • אג"ח ממשלת U.S. והדולר מאבדים מתפקודם כנכסי מקלט בשל מעבר לסביבה אינפלציונית, גירעונות גבוהים וצמצום מאזן הפד.
  • מבנה שוק האג"ח בארה"ב נעשה פחות יציב בשל עלייה בהשפעת משקיעים פרטיים ומוסדיים רגישים לנזילות ותשואה, דווקא בזמני לחץ.
  • המאמר ממליץ להקטין חשיפה לאג"ח ממשלת U.S. ארוכות, לגוון מטבעות ולהשקיע באג"ח מדינות אחרות, קונצרניות קצרות, ונכסים ריאליים.

שחיקת מעמד האג"ח והדולר

כפי שפורסם בגלובס, הכותבים, מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex, טוענים כי אג"ח ממשלת U.S. והדולר כבר אינם מתפקדים באותה מידה כגידור טבעי בעתות משבר. לדבריהם, בעוד שבעבר ירידות חדות בשווקים לוו בירידת ריבית, בעליות באג"ח הממשלתיות ובהתחזקות הדולר, בשנים האחרונות שני הנכסים נעשים תנודתיים יותר ולעתים נעים בקורלציה גבוהה יותר עם נכסי סיכון.

לפי הניתוח, אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא המעבר מסביבת משברים דפלציונית לסביבה שבה בולטים סיכונים אינפלציוניים, בין השאר בשל עליית מחירי אנרגיה ומחסור בסחורות. במקביל, ארה"ב נושאת חוב ממשלתי עצום וגירעון מבני מתמשך, מצב שלדברי הכותבים שוחק את "פרמיית היציבות" של האג"ח האמריקאיות ופוגע במעמדן כנכס מקלט.

הכותבים מצביעים גם על שינוי במבנה השוק, לאחר שהפד מצמצם את מאזנו והבנקים בארה"ב מוגבלים יותר בהחזקת אג"ח ממשלתיות. במקומם פועלים יותר משקיעים פרטיים, מוסדיים ושחקנים ממונפים הרגישים יותר לתשואה ולנזילות, שינוי שלדבריהם הופך את שוק האג"ח האמריקאי לפחות יציב דווקא ברגעי לחץ.

השלכות על גידור ותיקי השקעות

ביחס לדולר, המאמר טוען כי מעמדו כמטבע רזרבה עולמי נשחק בהדרגה בשל שילוב של גירעונות גבוהים ב-U.S., מדיניות מוצהרת להחלשת המטבע לצורך שיפור תחרותיות היצוא, ושימוש גובר בדולר ככלי סנקציות במערכת הפיננסית. להערכת הכותבים, העולם עדיין אינו מציג חלופה מלאה לדולר, אך מחפש יותר ויותר דרכים להפחתת התלות בו.

המאמר מדגיש כי מול השקל ניכרת חולשה חריגה במיוחד של הדולר, על רקע שיפור בתפיסת הסיכון של ישראל וגם בשל גורמים מבניים במשק, בהם היקפי גידור גבוהים של גופים מוסדיים והמרת הכנסות דולריות של תעשיית ההייטק לשקלים. להערכת הכותבים, היפוך בכיוון הדולר-שקל ידרוש שינוי מהותי בפרמיית הסיכון של ישראל, בפערי הריביות, בפעילות ההייטק או במדיניות הגידור של המוסדיים.

בהיבט ההשקעתי, הכותבים סבורים כי משקיעים צריכים להגדיר מחדש איזה תרחיש הם מבקשים לגדר, מיתון, אינפלציה או שילוב ביניהם, ולא להסתמך רק על דפוסי עבר. בהתאם לכך, הם מציעים לשקול הקטנת חשיפה לאג"ח ממשלת U.S., בעיקר במח"מ בינוני וארוך, לצד מעבר לאג"ח ממשלתיות אחרות בדירוג גבוה, אג"ח קונצרניות קצרות בדירוג גבוה, פיזור מטבעי והשקעה רחבה יותר בנכסים ריאליים ואלטרנטיביים איכותיים.

בכתבה קודמת שלנו על התחזקות השקל והיחלשות הדולר מולו, סקרנו כיצד שער הדולר ירד לרמות נמוכות והגביר את הלחץ על בנק ישראל מצד גורמים במשק. תיארנו את הוויכוח סביב הצורך בהפחתת ריבית או התערבות בשוק המט"ח, לצד נתונים שהציגו את תפקיד מכירות המט"ח של הגופים המוסדיים ורכישות של תושבי חוץ בהשפעה על שער החליפין.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.