ועדת השרים דוחה את קידום חוק סבסוד המשכנתאות על רקע התנגדות מקצועית

ועדת השרים דוחה את קידום חוק סבסוד המשכנתאות על רקע התנגדות מקצועית
דחיית חוק סבסוד משכנתאות

הצעת החוק לסבסוד החזרי משכנתאות אינה עולה היום לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, לאחר ביטול מפתיע סמוך למועד הכינוס. הדחייה משקפת, לפי הערכות בממשלה, מחלוקת פנימית רחבה סביב העלות התקציבית והשלכות המהלך על שוק הדיור והמדיניות הפיסקלית.

היילייטס

  • הממשלה דחתה את קידום חוק סבסוד המשכנתאות בשל התנגדות מקצועית רחבה וחוסר הסכמות בוועדת השרים.
  • ההצעה כוללת מענקים חודשיים ללווים שרכשו דירה יחידה עד סוף 2022, בהיקף של עד 75% מהעלייה בהחזר, לתקופה של חמש שנים.
  • הכלכלן הראשי שמואל אברמזון ובנק ישראל מזהירים שהצעדים יפגעו באמינות הפיסקלית, יגדילו סיכון אשראי ויערערו את יציבות שוק המשכנתאות והריבית.

מנגנון הסיוע והסיבות לדחייה

כפי שפורסם בגלובס, הדיון שתוכנן להתקיים היום בוטל זמן קצר לפני כינוס הוועדה, כאשר בממשלה מעריכים כי הסיבה המרכזית היא היעדר הסכמות לנוכח התנגדותם של כלל גורמי המקצוע להצעה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אינו מתבטא בנושא, אך במשרדו סבורים כי גם הוא מתנגד למהלך.

ההצעה כוללת מנגנון למתן מענקים חודשיים ללווים שלקחו משכנתאות לדיור עד סוף 2022 לצורך רכישת דירת מגורים יחידה, בתנאי ששווי הדירה בעת הרכישה לא עלה על פי שניים ממחיר דירה ממוצע באותה תקופה, ושההלוואה טרם נפרעה במלואה. המענקים אמורים להינתן במשך חמש שנים, במטרה להקל על משקי בית שנפגעו מהעלייה החדה בהחזרים החודשיים בעקבות העלאות הריבית.

הסיוע אמור להיקבע לפי הפער בין ההחזר הנוכחי לבין ההחזר הראשון, להיות צמוד למדד, ולהגיע עד 75% מהעלייה בהחזר החודשי, בהתאם לשווי הדירה ביחס למחיר דירה ממוצע. הסיוע המרבי מיועד ללווים שרכשו דירה שמחירה שווה למחיר דירה ממוצע או נמוך ממנו, ואילו עבור דירות יקרות יותר הסכום מופחת באופן ליניארי עד לאפס בדירות שמחירן עולה על פי שניים ממחיר דירה ממוצע.

חששות תקציביים והשפעה על שוק האשראי

ההתנגדות להצעה מגיעה מכל גורמי המקצוע בממשלה. הכלכלן הראשי, שמואל אברמזון, כותב השבוע לוועדה כי המהלך עלול לפגוע באמינותה הכלכלית של הממשלה, להעלות את פרמיית הסיכון של ישראל, לייקר את החוב הממשלתי ולהגדיל גם את עלויות הגיוס של המגזר העסקי.

לדבריו, הסיכון בולט במיוחד משום שרק לפני חודש הממשלה מאשרת את התקציב ומגדילה במסגרתו את יעד הגירעון על רקע המלחמה. אברמזון מזהיר כי פריצת מסגרות תקציב או הסטת מקורות לטובת סבסוד קבוצה מובחנת, שאינו תורם למאמץ המלחמתי או ליציבות המשק, עלולה לשדר מסר של חולשה פיסקלית בזמן שהמשק זקוק לאיתות ברור של אחריות תקציבית.

הוא מוסיף כי הסבסוד המוצע עלול לסתור את המאמצים להורדת מחירי הדיור, משום שהוא מפחית את התמריץ למכירת דירות, ואף לפגוע משמעותית בשוק המשכנתאות. לפי עמדתו, התערבות ממשלתית בדיעבד בתוצאות של הסכמי הלוואה פרטיים היא צעד חריג מאוד, שעשוי גם לעודד מינוף יתר של משקי הבית.

אברמזון מצטרף גם לעמדת בנק ישראל, שלפיה אין הצדקה כלכלית להטבה המיועדת לאוכלוסייה המחזיקה בנכס, ולעיתים חזקה יותר ממשקי בית שאינם יכולים לרכוש דירה כלל. בנוסף, הוא טוען כי מדובר בהתערבות חריגה ברמת הריבית במשק, צעד שעלול לפגוע במעמדו של בנק ישראל כגוף עצמאי לקביעת מדיניות הריבית ולהכביד עוד יותר על תפיסת הסיכון כלפי ישראל וחברות ישראליות.

בכתבה קודמת שלנו על אישור דירוג האשראי של ישראל על ידי S&P ברמת A עם תחזית יציבה, הסברנו שההחלטה נשענת על הערכה שהסיכונים הביטחוניים המיידיים נותרו מוגבלים יחסית, לצד חוזקות יסוד של הכלכלה. במקביל הודגש כי הוצאות ביטחון גבוהות וגירעונות מתמשכים ממשיכים להפעיל לחץ על יחס החוב לתוצר—רקע שמחדד מדוע מהלכים בעלי עלות תקציבית עלולים להשפיע על תפיסת הסיכון של המשק.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.