הלחץ על בנק ישראל גובר לאחר שבמשרד האוצר מציגים את הפחתת הריבית ככלי המרכזי לשינוי מגמת השקל מול הדולר. במשרד סבורים כי אינפלציה של 1.9% וגירעון של 3.8% תוצר מעניקים לנגיד מרחב נוח יותר לשקול הורדה נוספת.
היילייטס
- משרד האוצר מדגיש כי נפחי המסחר היומיים בשוק השקל-דולר חוצים 20 מיליארד דולר, מה שמגביל את יכולת ההתערבות במטבע.
- ערב פגישת סמוטריץ' עם הנגיד, הדרג המקצועי מצטרף לדרישת שר האוצר להפחתת ריבית חדה, בעקבות פגיעה ביצואנים והיחלשות הדולר.
- בנק ישראל הותיר את הריבית על 4% לאחר הפחתות קודמות ומתחזית להפחתה נוספת ל-3.5%-3.75% עד הרבעון הראשון של 2027.
עמדת האוצר והמרחב המוגבל בשוק המט"ח
כפי שדווח בגלובס, הדרג המקצועי במשרד האוצר מבהיר כי יכולת ההתערבות של המדינה בשוק המט"ח מוגבלת, גם אם הממשלה או בנק ישראל ירכשו דולרים בהיקף משמעותי. בישיבה שנערכה במשרד הוצג נתון שלפיו מחזורי המסחר היומיים בשוק השקל-דולר חוצים את רף 20 מיליארד הדולר, ולכן מהלכים כאלה נספגים במהירות בשוק.מסקנת הגורמים המקצועיים היא שהריבית היא הכלי המרכזי שיכול לשנות את המגמה בשער החליפין. באוצר מקווים כי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שהותיר את הריבית ברמה של 4% בהחלטתו האחרונה, ישתכנע כי המשבר הנוכחי מחייב פעולה.
מדובר במהלך חריג יחסית, משום שעד כה הקריאות להפחתת ריבית נשמעו בעיקר מצד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שספג בעבר ביקורת על התערבות במדיניות המוניטרית העצמאית. כעת נשמעות אמירות דומות גם מצד הדרג המקצועי, הקורא להפחתה חדה יותר על רקע הפגיעה ביצואנים והיחלשות הדולר.
החלטת הריבית הבאה והשלכות למשק
בשלב הבא צפוי סמוטריץ' להיפגש בקרוב עם הנגיד, בין היתר כדי לדון בסוגיית הריבית ובהשפעת שער החליפין על היצואנים. בתחילת יוני צפוי אגף התקציבים לפרסם נומרטור מעודכן, ולצדו אגף הכלכלן הראשי יעדכן את תחזית הכנסות המדינה.אם תחזית ההכנסות תעודכן כלפי מעלה, כפי שמשתמע מהמגמה האחרונה, הלחץ על הממשלה להעניק סיוע למשק עשוי להתגבר, ובמקביל עשוי לעלות גם הלחץ על בנק ישראל להפחית את הריבית. באוצר מעריכים כי השילוב בין אינפלציה שנמצאת בתוך טווח היעד לבין נתוני גירעון טובים מהצפוי מחזק את הטיעון לצעד כזה.
ירון הפחית את הריבית פעמיים ברציפות, בנובמבר 2025 ובינואר 2026, מרמה של 4.5% ל-4%, אך נמנע מהפחתה שלישית בהחלטות בפברואר ובמרץ. בבנק ישראל נימקו אז את ההחלטה באי-ודאות גיאופוליטית, בעוד תחזית הבנק עצמה צופה שהריבית תרד לרמה של 3.5%-3.75% עד הרבעון הראשון של 2027.
בכתבה קודמת שלנו על התחזקות השקל לרמות שפל מול הדולר תיארנו כיצד הירידה החדה בשער הדולר מגבירה את הלחץ על היצואנים, בעיקר בהייטק ובתעשייה הקטנה-בינונית, בשל הכנסות דולריות מול עלויות שקליות. סקרנו גם את בחינת משרד האוצר לחבילת סיוע אפשרית (מענקים, ערבויות, פחת מואץ ודחיית מסים), לצד המגבלות התקציביות וההערכה שהתערבות ישירה בשוק המט"ח עשויה להיות מוגבלת כל עוד זרמי ההמרות והגידור ממשיכים לתמוך בייסוף.
חדשות בנקים מרכזיים האחרונות
- Forex
- Crypto