האוצר בוחן חבילת סיוע ליצואנים על רקע שחיקת הדולר

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
סיוע ליצואנים על רקע שחיקת הדולר

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

אנדראס קריסטו

12.05.2026

האוצר בוחן חבילת סיוע ליצואנים על רקע שחיקת הדולר — סיוע ליצואנים בשחיקת הדולר

הדיונים במשרד האוצר מואצים כאשר הדולר נסחר סביב 2.90 שקלים, רמה נמוכה שלא נראתה זה כשלושה עשורים, והלחץ על היצואנים גובר. ברקע, הדרג המקצועי מזהה פגיעה ממשית בחברות תעשייה והייטק שתלויות בהכנסות דולריות מול בסיס עלויות שקלי.

היילייטס

האוצר שוקל חבילת סיוע ליצואנים בעקבות ירידת הדולר בכ-8% מתחילת השנה וב-18% ב-12 החודשים האחרונים.
הצעדים בבדיקה כוללים מענקים בהיקף 350 מיליון שקל, ערבויות מדינה ל-150 מיליון שקל, פחת מואץ ודחיית מסים ב-2 מיליארד שקל בשנה.
ענפי ההייטק והמפעלים הקטנים-בינוניים נפגעים בעיקר, אך מגבלות תקציביות ודרישות מערכת הביטחון מצמצמות את יכולת התמיכה הממשלתית.

מרכיבי החבילה והדיונים באוצר

כפי שפורסם בגלובס, במשרד האוצר מקדמים בימים אלה בחינה של חבילת סיוע אפשרית ליצואנים, לאחר שבישיבת הנהלה שנערכה השבוע בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוסכם בדרג המקצועי כי הירידה המהירה בדולר והתחזיות להישארותו ברמה נמוכה לאורך זמן יוצרות בעיה משקית המחייבת מענה.

בין הצעדים שנבחנים או נדרשים על ידי התאחדות התעשיינים נמצאים הגדלת מענקי חוק עידוד השקעות הון ל-350 מיליון שקל בשנה, ערבויות מדינה להלוואות תעשייתיות בעלות של 150 מיליון שקל בשנה, ותוספת של 100 מיליון שקל בשנה לתוכנית Invest in Israel. נוסף לכך, מבוקשת הגדלה של מענקי ייצור מתקדם ב-250 מיליון שקל בשנה ואפשרות להחיל פחת מואץ, מהלך שיאפשר דחיית תשלומי מס בהיקף של כ-2 מיליארד שקל בשנה.

לפי מיפוי שמבצע האוצר, ענף ההייטק הוא החשוף ביותר בשל מבנה הכנסות והוצאות שבו ההכנסות נקובות בעיקר בדולרים בעוד שהוצאות השכר והתפעול הן בשקלים. לצד זאת, הפגיעה החריפה ביותר מתמקדת בחברות תעשייה קטנות ובינוניות בעלות פריון נמוך, משום ששולי הרווח המצומצמים שלהן אינם מאפשרים לספוג את שחיקת המטבע.

לחץ תקציבי והשפעה על התעשייה וההייטק

מתחילת השנה מאבד הדולר כ-8% מערכו מול השקל, ובשנה האחרונה הירידה המצטברת עולה על 18%. היחלשות המטבע מיוחסת להתחזקות השקל על רקע הרגיעה הביטחונית, זרמי מט"ח נכנסים, עסקאות גידור של הגופים המוסדיים ופערי הריבית בין ישראל לארה"ב.

למרות ההכרה בחומרת הפגיעה, בתקציב המדינה שאושר לפני כחודש אין מקורות פנויים לסיוע, והדבר מגביל את יכולת הממשלה להעמיד תמיכה מיידית. הכנסות המדינה ממסים ממשיכות לעלות על התחזיות, אך מגבלת ההוצאה הקבועה בחוק והלחצים מצד מערכת הביטחון מצמצמים את מרחב הפעולה התקציבי.

ביום רביעי צפויים סמוטריץ' ויו"ר התאחדות התעשיינים החדש, אברהם נובוגרוצקי, לדון בחבילת הסיוע. נובוגרוצקי אומר כי יש להיערך לאפשרות שהדולר החלש יישאר שנים, ולכן נדרש מענה מבני רחב ולא סיוע נקודתי וזמני; לדבריו, ההתאחדות מבקשת תוכנית בהיקף של מיליארדים לאורך זמן, בעוד שבאוצר מסתייגים בשלב זה במיוחד ממהלך הפחת המואץ בשל השפעתו על הכנסות המדינה.

בכתבה קודמת שלנו על התחזקות השקל לרמות שפל מול הדולר סקרנו כיצד מכירות דולרים מצד הגופים המוסדיים, העליות בשווקים בחו"ל והתרחבות יצוא ההייטק ממשיכים לתמוך בייסוף המטבע המקומי ולהכביד על היצואנים. ציינו גם כי האפשרות להתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח עולה מעת לעת, אך גם אם תתבצע — השפעתה עשויה להיות מוגבלת וקצרת טווח כל עוד זרמי הגידור וההמרות ממשיכים להוביל את המגמה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?