ישראל ניצבת בפני עימות רגולטורי שמאיים על שוק המדיה המסחרית

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
עימות רגולטורי בשוק המדיה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

ישראל ניצבת בפני עימות רגולטורי שמאיים על שוק המדיה המסחרית — עימות רגולטורי במדיה

העימות המתמשך בין הממשלה לבג"ץ מתרחב כעת אל מועצת הרשות השנייה, גוף פיקוח מרכזי לטלוויזיה ולרדיו המסחריים בישראל. המחלוקת כבר משפיעה על ודאות רגולטורית בשוק המדיה, לרבות על אישור העברת השליטה בערוץ 13 ועל תוקף החלטות שמתקבלות תחת צו בית משפט.

היילייטס

בג"ץ התיר למועצת הרשות השנייה להמשיך לפעול בהרכב חסר, אך הממשלה הודיעה שלא תכבד את החלטותיה, מה שמחריף עימות חוקתי.
מכירת ערוץ 13 לקרן Merit בהובלת אסף רפפורט תלויה כיום באישור מועצה שהרכבה וסמכותה נתונים במחלוקת, מה שמגביר אי־ודאות למשקיעים.
היעדר ודאות רגולטורית ופיצול בין עמדות הממשלה ובית המשפט יוצרים אי־בהירות בהחלטות קריטיות בשוק המדיה, לרבות בהשקעות ובהעברות בעלות.

המאבק על סמכויות המועצה והרכב החברים

כפי שדווח ב-Ynetnews, הממשלה הודיעה בתחילת השבוע כי לא תכיר בהחלטות של מועצת הרשות השנייה בהרכבה הנוכחי, אף שבג"ץ הורה לאפשר לה להמשיך לפעול לאחר שמספר חבריה ירד מתחת לרף הקבוע בחוק. בכך הופך סכסוך שנראה תחילה כוויכוח רגולטורי פנימי לעימות ישיר בין הממשלה לבית המשפט העליון, עם השלכות מעשיות על שוק השידורים המסחריים ועל שאלת שלטון החוק.

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הוקמה ב-1990, עם פתיחת שוק הטלוויזיה והרדיו בישראל לשידור מסחרי. המועצה נועדה לפקח על גופי שידור מסחריים, לאכוף כללים כמו היקף פרסום מותר, טיפול בתלונות על תכנים, הבטחת היקף מספק של הפקות מקור ישראליות, וכן לאשר או לדחות העברות בעלות בכלי תקשורת.

שר התקשורת שלמה קרעי מקדם במקביל רפורמה רחבה בשוק המדיה והחלפת מועצת הרשות השנייה. לאחר שבג"ץ הקפיא את כניסתם לתפקיד של חלק מהמינויים שקידם, הגיעה שורת התפטרויות שהותירה את המועצה עם פחות מ-10 חברים, בעוד שלפי החוק רק מועצה עם לפחות 10 חברים מוסמכת לקבל החלטות.

קרעי טוען כי בשל כך איבדה המועצה את סמכותה, אך בג"ץ התיר לה לאחרונה להתכנס, לדון ולקבל החלטות גם בהרכב החסר עד להכרעה בעתירות. תגובת הממשלה, שלפיה לא תכבד פסיקה שלדבריה עומדת בניגוד לחוק, מחדדת את המשבר החוקתי סביב עצמאות הרגולטור ואופן מינוי חבריו.

מבקרי המהלך טוענים כי הממשלה מנסה להשתלט פוליטית על גוף שאמור להישאר עצמאי. לפי הטענות, חלק מהמינויים שקודמו מזוהים פוליטית, הועברו בהליך מזורז, ובחלק מהמקרים עלו גם ספקות לגבי הכשירות והניסיון הנדרשים לתפקיד.

השלכות על ערוץ 13 ועל שוק ההשקעות במדיה

אחת הסוגיות הדחופות שממתינות לאישור הרשות השנייה היא מכירת השליטה בערוץ 13 לקרן Merit, הנתמכת בידי קבוצת יזמי היי-טק ובהם מייסד Wiz, אסף רפפורט. העסקה נועדה לייצב את הערוץ, שהתמודד בשנים האחרונות עם קשיים פיננסיים ואי ודאות לגבי עתידו, אך העברת המניות עדיין מחייבת את אישור המועצה.

לזהות חברי המועצה יש לכן משמעות ישירה לשוק. בידיהם הכוח לאשר או לעכב את שינוי הבעלות בערוץ, ובמקביל ממתינים גם נושאים רגולטוריים נוספים, בהם אישורי רישיונות שידור, פיקוח על תחנות רדיו אזוריות ובחינת דוחות כספיים, לרבות של ערוץ 14.

אי ההכרה הממשלתית בהחלטות המועצה חורגת בהרבה ממחלוקת נקודתית בין הממשלה לרגולטור. בפועל נוצר מצב שבו המועצה עשויה לקבל החלטות מכוח צו ביניים של בג"ץ, בעוד שהממשלה מודיעה מראש שלא תכיר בהן, מצב שמקשה על עובדי ציבור, על גופים מפוקחים ועל משקיעים לדעת כיצד לפעול.

כאשר החלטות הנוגעות להעברות בעלות, רישיונות והשקעות עלולות להידחות גם לאחר שאושרו בידי רגולטור שפועל תחת הגנת בית המשפט, הוודאות הרגולטורית בשוק המדיה נפגעת. המשמעות הרחבה יותר היא החרפת העימות בין הממשלה לבית המשפט העליון, תוך יצירת תקדים אפשרי שבו הממשלה קובעת באילו פסיקות תציית ובאילו לא.

בעדכון קודם שלנו על העימות סביב סמכויות מועצת הרשות השנייה, הסברנו כיצד פסיקת בג"ץ אפשרה למועצה להמשיך לפעול גם בהרכב חסר, בעוד שהממשלה הצהירה שלא תכיר בהחלטותיה בטענה לסתירה לחוק. הדגשנו כי חוסר הוודאות סביב אכיפת פסיקת בג"ץ עלול ליצור שיתוק רגולטורי ולהכביד על החלטות קריטיות בשוק השידורים, ובראשן אישור עסקת מכירת רשת 13.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?