מערכת הבנקאות בישראל מציגה רווחי שיא ב-2025, בעוד סיכוני הנדל"ן והסייבר מתגברים

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
רווחי שיא במערכת הבנקאות 2025

כל החדשות

חדשות קריפטו

חדשות פיננסיות

קולות השוק

מיליארדרים

חדשות רגולטורים

Sholanke Dele

18.05.2026

מערכת הבנקאות בישראל מציגה רווחי שיא ב-2025, בעוד סיכוני הנדל — רווחי שיא וסיכונים

מערכת הבנקאות הישראלית מסיימת את 2025 עם רווחיות גבוהה, שיפור חד ביעילות ותשתית הון ונזילות שהפיקוח מתאר כאיתנה. לצד זאת, הדוח מצביע על ריכוזיות כמעט ללא שינוי, על לחץ גובר בענף הבינוי והנדל"ן ועל סביבת סייבר שנשארת מאיימת ומתוחכמת יותר.

היילייטס

הרווח הנקי של המערכת הבנקאית בישראל עלה ב-2025 ל-32 מיליארד שקל, גידול של 8.7%, והתשואה על ההון הסתכמה ב-15.5%.
מתן האשראי לבינוי ונדל"ן בחמשת הבנקים הגדולים בישראל צמח ל-366 מיליארד שקל, עלייה שנתית של 14%, על רקע ירידה במכירת דירות.
סיכוני הסייבר מתגברים: הונאות פישינג במערכת הבנקאית עלו ב-35% בשנה, תוך עליית תחכום המתקפות ושימוש גובר בבינה מלאכותית.

ממצאי דוח הפיקוח לשנת 2025

כפי שעולה מדוח המפקח על הבנקים של בנק ישראל, הבנקים ממשיכים להציג רווחי שיא, כאשר הרווח הנקי המצטבר של המערכת בשנה שעברה מסתכם ב-32 מיליארד שקל, עלייה של 8.7% לעומת השנה הקודמת. התשואה על ההון עומדת על 15.5%, רמה היסטורית גבוהה, גם אם נמוכה מזו שנרשמת בשנים 2022 עד 2024.

לפי הדוח, יחסי ההון והנזילות נשארים מעל הדרישות הרגולטוריות המינימליות, נתון שמעיד על יכולת המערכת לתמוך במשק גם בתקופת התאוששות ממלחמה ובתנאי אי-ודאות. סך נכסי המערכת הבנקאית בישראל, כולל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, עומד אשתקד על 3 טריליון שקל.

הריכוזיות בענף כמעט אינה משתנה בעשור האחרון. שלושת הבנקים הגדולים, לאומי, הפועלים ומזרחי-טפחות, מחזיקים ב-72% מנכסי המערכת, בעוד מדד הרפינדל נשאר ברמה של 0.22, לאחר שעלה מ-0.21 ב-2016. נתחם של לאומי והפועלים עומד על 54%, ובידיהם מעט יותר ממחצית מפיקדונות הציבור.

במקביל, יחס היעילות של הבנקים משתפר בחדות ויורד מ-67% ב-2016 ל-37% אשתקד, בין היתר בזכות עליית הריבית, שיפור בהכנסות וקיצוצים בסניפים ובכוח האדם. גם היחס בין שווי השוק לערך בספרים של מניות הבנקים עולה מ-0.8 ל-1.51.

בתחום כרטיסי האשראי נמשכת צמיחה מהירה יותר בהנפקת כרטיסים חוץ-בנקאיים, שעלתה ב-300% מאז 2017, לעומת 177% בכרטיסים בנקאיים. עם זאת, עיקר השימוש של הציבור עדיין נשאר בכרטיסים בנקאיים, עם עסקאות בהיקף של 427 מיליארד שקל לעומת 187 מיליארד שקל בכרטיסים חוץ-בנקאיים.

השימוש בשירותים בנקאיים ממשיך לעבור לערוצים דיגיטליים. ב-2025, 90% מהפעולות מתבצעות באפליקציה, באתר או בערוצי תקשורת אחרים, לעומת 66% ב-2019. שיעור השימוש בערוצים אלה נמוך יותר בגילים מבוגרים, ועומד על 45% בקרב בני 50 עד 71 ועל 30% בלבד בקרב בני יותר מ-71.

החשיפה לנדל"ן והתגברות איום הסייבר

האשראי שהעמידה המערכת הבנקאית צומח אשתקד ב-12.2%, כאשר עיקר הגידול מגיע מהלוואות לקבלנים ולתחום הנדל"ן. בדוח מזוהה עלייה של 40% בתוך שנה בהלוואות לקבלנים למימון פרויקטים, מ-49 מיליארד שקל ל-69 מיליארד שקל, על רקע ירידה של 12% במכירת דירות במשק.

בבנק ישראל מסבירים כי הגידול בצורכי המימון נובע מהאטה בעסקאות לרכישת דירות חדשות, מהתייקרות עלויות הבנייה ומהצעות מימון מצד יזמים שכוללות במקרים מסוימים דחייה משמעותית בתשלומים. סך האשראי לבינוי ונדל"ן בחמשת הבנקים הגדולים מגיע ל-366 מיליארד שקל, עלייה של 14% בתוך שנה.

שיעור ההפרשה להפסדי אשראי מסך האשראי לציבור יורד ל-1.26%, לעומת 1.38% בשנה הקודמת ו-1.5% ב-2023, אך שיעור הכיסוי של ההפרשות להפסדים צפויים נשחק ב-0.2%. בפיקוח על הבנקים מציינים כי ב-2025 חלה עלייה מסוימת במדדי סיכון האשראי בענף הבינוי והנדל"ן, והם ממשיכים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.

גם בתחום הסייבר נשארת רמת הסיכון גבוהה בישראל ובעולם. מחברי הדוח מציינים עלייה בפעילות עוינת במרחב הסייבר על רקע מתיחות גיאו-פוליטית, ולפי סקר שערך הפיקוח בקרב מנהלי הגנת הסייבר במערכת הבנקאית, רמת התחכום של ההאקרים ממשיכה לעלות, לצד גידול בהיקף הנזקים מהונאות.

למרות שלא נרשמים אירועי סייבר ואבטחת מידע מהותיים במערכת הבנקאית אשתקד, ההערכה שמובאת בדוח היא שגם ב-2026 רמת סיכון הסייבר נשארת גבוהה. הדוח מצביע על המשך עלייה בהיקף ובתחכום המתקפות, על ניצול חולשות מוכרות ושאינן מוכרות, על מיקוד בשרשרת האספקה ועל שימוש מתרחב בבינה מלאכותית להונאות ולתקיפות סייבר. עוד נמסר כי הונאות פישינג עולות ב-35% בשנה שעברה לעומת השנה שקדמה לה.

בסיקור הקודם שלנו על הריכוזיות של המשק הישראלי סביב ענף הנדל"ן, הצגנו כיצד חלק ניכר מהחיסכון, האשראי ושוק ההון ממשיכים להישען על פעילות בנייה ודיור גם בתקופה של קיפאון במכירות וריבית גבוהה. הדגשנו את העלייה החדה באשראי ליזמי נדל"ן ואת היקף החוב בענף, לצד ההשלכות האפשריות של קורלציה גבוהה בין נכסי משקי הבית, מימון בנקאי והשקעות פיננסיות על פיזור הסיכונים ויציבות המערכת.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?