רפורמת "חשבוניות ישראל" מגיעה לשלב נוסף, כאשר מ-1 ביוני 2026 ירד סף העסקאות המחייבות דיווח מיידי וקבלת מספר הקצאה מרשות המסים ל-5,000 שקל. המהלך צפוי להכניס עשרות אלפי עסקים נוספים למשטר הדיווח בזמן אמת ולהגביר את הפיקוח על קיזוז מע"מ והכרה בהוצאות.
היילייטס
- הסף לעסקאות המחייבות אישור מקוון לחשבוניות ירד ל-5,000 שקל החל ממאי 2024 במסגרת רפורמת 'חשבוניות ישראל'.
- לפי רשות המסים, ב-2024 נבלמו ונחשפו עסקאות פיקטיביות בכ-34 מיליארד שקל ומע"מ שנעצר הסתכם ב-6.1 מיליארד שקל.
- הפחתת הסף זוכה לביקורת מצד עסקים קטנים בגין עומס תפעולי, אך נתוני הרשות מצביעים על חסימת אלפי חשבוניות חשודות בשבוע.
הרחבת הרפורמה והיקף האכיפה
כפי שפורסם בגלובס, התקרה לעסקאות המחייבות אישור מקוון נקבעה במסגרת רפורמת "חשבוניות ישראל", שנועדה להיאבק בחשבוניות פיקטיביות, ולאחר שלבי ביניים שירדו מ-25 אלף שקל ל-10,000 שקל, היא יורדת כעת ל-5,000 שקל. לפי המנגנון, עסקה שלא תקבל מספר הקצאה בזמן אמת לא תאפשר לקונה לקזז את מס התשומות, ובנוסף עלולה לחשוף את בעל העסק לחשד פלילי בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות.הרפורמה נכנסה לתוקף במאי 2024 לאחר פיילוט קצר, ומטרתה לבלום חשבוניות שאין מאחוריהן עסקה אמיתית או שפרטיהן זויפו או נופחו. עוסק שלא יקבל מספר הקצאה אינו יכול לקזז מע"מ ואף לא להכיר בחשבונית כהוצאה מוכרת במס הכנסה, ובהמשך רשות המסים פועלת גם בהליכים פליליים ומינהליים נגד עסקים שבמסגרת חסימת החשבוניות שלהם נחשף כי הנפיקו חשבוניות פיקטיביות.
לפי נתוני רשות המסים, היקף העסקאות הפיקטיביות שנבלם ונחשף עד כה נאמד בכ-34 מיליארד שקל. שווי המע"מ של החשבוניות שנעצרו מתחילת 2025 ועד היום עומד על 6.1 מיליארד שקל, ובכל שבוע נחסמות כ-1,000 חשבוניות חשודות של כ-150 עוסקים שונים, תוך פתיחת עשרות תיקים ביחידות החקירה והשומה.
השלכות על עסקים והוויכוח בשוק
הורדת הסף מעוררת ביקורת מצד מומחי מס ואנשי מקצוע, הטוענים כי היא מטילה נטל תפעולי רחב על עסקים קטנים, פרילנסרים ובעלי מקצוע שפועלים בהיקפי עסקאות נמוכים יחסית. רו"ח יורם שיפר, שותף בפירמת זיו, שיפר ושות', אומר כי המהלך מסרבל את עבודת העסקים ומנהלי החשבונות, ומזהיר כי לקוחות עלולים שלא להצליח בפועל להזדכות על מע"מ אם לא יקבלו חשבונית עם מספר הקצאה לאחר התשלום.שיפר מוסיף כי אף שהמהלך מיושם עד כה בצורה סבירה, קיימים מקרים שבהם עסקים לגיטימיים אינם מקבלים הקצאה ונכנסים להליך בירוקרטי מורכב. גם עו"ד עופר רחמני, ראש תחום צווארון לבן במשרד אהוד ברזלי, מזהיר מפני טעויות במערכת ומהשלכות של הליכי שימוע על פעילות העסק, וטוען כי רף של 5,000 שקל נמוך מדי ומכביד על ניהול שוטף במדינה הסובלת ממילא מעומס בירוקרטי.
מנגד, רו"ח עופר אלקלעי, מומחה בביקורת חקירתית, סבור כי הורדת הסף סוגרת פרצה ששימשה עובדים ומנהלי רכש להזרמת חשבוניות מזויפות דרך חברות קש בסכומים שאינם עולים על 5,000 שקל. לדבריו, המהלך מחזק גם את מנגנוני הבקרה הפנימיים בארגונים ומקשה על מעילות עובדים.
מרשות המסים נמסר כי מערכת "חשבוניות ישראל" חסכה עד כה מיליארדי שקלים ופגעה בתשתית הכלכלית של ארגוני פשיעה וטרור. הרשות מוסיפה כי ביותר מ-90% מהמקרים שבהם עסקה נדחית, מפיץ החשבונית נוטש את הבקשה ואינו מערער, וטוענת כי נתון זה מלמד שהטענות על פגיעה רחבה בעסקים לגיטימיים מוגזמות.
בסיקור הקודם שלנו על ריכוזיות החשיפה של השוק הישראלי לענף הנדל"ן, הראינו כיצד חלק גדול מהחיסכון והאשראי במשק נשען בפועל על מגזר אחד, דווקא בתקופה של קיפאון במכירות, ריבית גבוהה והיצע דירות בשיא. ניתחנו גם את העלייה באשראי ליזמי נדל"ן ואת התלות ההדדית בין בנקים, שוק ההון ומשקי הבית, שמצמצמת את יכולת הפיזור ומגבירה את הרגישות של המערכת לזעזועים בענף.
חדשות חקיקה האחרונות
- Forex
- Crypto