משרד המשפטים מרחיב ייצוג פרטי לממשלה, העלות המצטברת מגיעה ל-3.5 מיליון שקל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
ייצוג פרטי לממשלה בעלות גבוהה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

Sholanke Dele

19.05.2026

משרד המשפטים מרחיב ייצוג פרטי לממשלה, העלות המצטברת מגיעה ל-3.5 מיליון שקל — הוצאות שיא לייצוג ממשלתי

מאז הקמת הממשלה הנוכחית מאושרות כ-30 בקשות לייצוג משפטי נפרד בהליכים שבהם היועצת המשפטית לממשלה מסרבת לייצג את עמדת הממשלה. לצד החריגות במספר המקרים, הוועדה לאישור העסקת יועצים משפטיים חיצוניים מאשרת עבורם שכר טרחה מצטבר של כ-3.5 מיליון שקל, מה שמחדד את העלות הציבורית של העימות המתמשך בין הממשלה לבין מערך הייעוץ המשפטי.

היילייטס

משרד המשפטים אישר בשנה האחרונה תשלומים מצטברים בגובה 3.5 מיליון שקל לייצוג פרטי של הממשלה ושרים בעתירות בג״ץ שונות.
שכר הטרחה לעורכי דין פרטיים נע בין 50 אלף ל-150 אלף שקל לתיק, בהתאם להיקף העבודה ואישור ועדה יהודית במשרד המשפטים.
התרחבות הייצוג הפרטי משקפת מחלוקת חריפה ביחסי ממשלה-יועצת משפטית ועשויה לערער את סמכות חוות הדעת המשפטית המחייבת.

מנגנון הייצוג הנפרד והעלויות שאושרו

כפי שפורסם בגלובס, משרד המשפטים מאשר בתקופה האחרונה שורת התקשרויות עם עורכי דין פרטיים לצורך ייצוג הממשלה ושרים בעתירות שבהן היועצת המשפטית לממשלה אינה מייצגת את עמדתם. בין האישורים האחרונים, לפני ימים אחדים אושר תשלום של 100 אלף שקל לעו"ד יצחק בם בעניין עתירות בנושא מינוי חברי מועצת הרשות השנייה, ובתחילת החודש אושר תשלום של 100 אלף שקל לד"ר עו"ד הראל ארנון לייצוג ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלה בעתירה הנוגעת למינוי ראש המוסד הבא, האלוף רומן גופמן.

עוד קודם לכן, ביוני אשתקד, אושר תשלום של 70 אלף שקל לעו"ד מיכאל ראבילו בעתירה בעניין מינוי ראש השב"כ, האלוף דוד זיני. הסכמי הייצוג המוגשים למשרד המשפטים ומפורסמים לציבור מציגים שכר טרחה שנע בדרך כלל בין 50 אלף ל-150 אלף שקל לתיק, בהתאם לשלב הדיון, ללוחות הזמנים ולהיקף העבודה המשפטית הצפויה.

לפי המנגנון הקיים, ליועצת המשפטית לממשלה סמכות בלעדית לייצג את הממשלה בערכאות, ורק במקרים חריגים יכולה הממשלה לבקש להציג עמדה נפרדת. ההליך כולל החלטה של היועצת אם לסרב לייצוג, בקשה רשמית של הממשלה או השר לייצוג נפרד, ולאחר מכן החלטה אם לאשר את הבקשה; אם האישור ניתן, ועדה ייעודית במשרד המשפטים בוחנת ומאשרת את הסכם שכר הטרחה.

דוגמאות נוספות כוללות התקשרות מינואר עם עו"ד ד"ר יעקב בן שמש לייצוג הממשלה ב-10 עתירות לבג"ץ בנושא הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בסכום גלובלי של 150 אלף שקל. באותו חודש אושרה גם התקשרות של 100 אלף שקל עם עו"ד אילן בומבך לייצוג בעתירה נגד צמצום תקציב לשכת עורכי הדין, ולצד זאת אושרו לעו"ד דוד פטר שתי התקשרויות בסוף 2025 בהיקף כולל של 225 אלף שקל בנושאי סגירת גל"צ ומינוי השופט בדימוס יוסף בן חמו ליועץ המשפטי בחקירת שדה תימן.

המחלוקת החוקתית וההשפעה על שלטון החוק

התרחבות השימוש בייצוג פרטי משקפת מחלוקת עמוקה יותר על תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה. מצד אחד ניצבת הגישה שלפיה תפקיד היועץ הוא לייעץ לממשלה, לסייע לה במימוש מדיניותה ולייצג אותה בבית המשפט; מצד שני עומדת הפרקטיקה שהשתרשה לאורך השנים, שלפיה עמדת היועצת היא הפרשנות המחייבת של הדין, ולכן היא אינה מחויבת לייצג החלטות שלדעתה חורגות מהחוק או אינן ניתנות להגנה משפטית.

ד"ר גיל ברינגר, מומחה למשפט חוקתי ומנהל מרכז אומן-פישר באוניברסיטה העברית, אומר כי הממשלה נאלצת לשלם לעורכי דין פרטיים משום שיחידות המדינה מסרבות, בהוראת היועצת, לייצג את עמדתה. מנגד, פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי ומנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, טוען כי מדובר בחלק קטן יחסית מתוך היקף רחב של פעילות ממשלתית שמתקדם ללא עימות, אך מזהיר כי הכשרה שיטתית של ייצוג פרטי עלולה ליצור מנגנון ייעוץ מקביל שיערער את מעמד חוות הדעת המחייבת של היועץ המשפטי.

המחלוקת הזו מחריפה על רקע הניסיון של הממשלה הנוכחית להדיח את היועצת, מהלך שנבלם בבית המשפט העליון. תומכי עמדת הממשלה טוענים כי הייעוץ המשפטי שולף מניעות משפטיות בקלות רבה מדי ומחליש את סיכויי המדינה לנצח בעתירות כשהוא מתייצב בפועל נגדה, בעוד שתומכי מערך הייעוץ סבורים כי הממשלה מקדמת במקרים רבים צעדים קיצוניים ובלתי סבירים, ולכן נדרשת התערבות כדי להגן על שלטון החוק.

לדברי רוזנאי, בישראל ממילא חסרים איזונים ובלמים מוסדיים המקובלים בדמוקרטיות אחרות, ולכן ליועץ המשפטי ולבית המשפט יש תפקיד מרכזי במיוחד. מנגד, ברינגר טוען כי עצם העובדה שהגורם המשפטי הרשמי של המדינה מתייצב נגד הממשלה יוצרת הטיה מובנית בהליכים ופוגעת ביכולתה לקבל את יומה המלא בבית המשפט.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את החלטת בית המשפט העליון להחמיר בפסיקת הוצאות בתובענות ייצוגיות שנדחו, כשנקבע שהתשתית העובדתית שהוצגה אינה מספקת. במקרה שנדון, המבקשים חויבו לשלם מיליון שקל הוצאות כבר לפני שמיעת הערעור, מה שמאותת על מגמה שעשויה לצנן הליכים חלשים ולהגדיל את הסיכון הכספי למי שפונה לבית המשפט.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?