ישראל מעכבת מימון לתוכנית סיוע בעזה על רקע מחלוקת על כספי הרשות הפלסטינית

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
ישראל מעכבת מימון לסיוע בעזה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

חדשות פיננסיות

מטבעות

סחורות

בנקים מרכזיים

אנדראס קריסטו

19.05.2026

ישראל מעכבת מימון לתוכנית סיוע בעזה על רקע מחלוקת על כספי הרשות הפלסטינית — מחלוקת על כספי סיוע

מגעים בין ישראל לארצות הברית על מנגנון חלוקת סיוע הומניטרי בעזה נתקעים כעת סביב שאלת המימון והמעורבות העקיפה של הרשות הפלסטינית. המחלוקת מתמקדת בכספים שהוחרמו בידי ישראל מאז תחילת המלחמה, בזמן שבירושלים ובוושינגטון מבקשים לצמצם את יכולת חמאס להתחזק דרך מערך הסיוע.

היילייטס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעכב את ההחלטה על מימון תוכנית הסיוע בעזה מסך של כ-5 מיליארד שקל כספי הרשות הפלסטינית המוחרמים, בשל סירובו לאפשר לרשות דריסת רגל באזור.
האמריקאים דורשים שימוש בכספים לחלוקת סיוע ושיקום עזה, אך ישראל מתנגדת להסכמות העלולות להעניק לרשות הפלסטינית השפעה עקיפה ברצועה, למרות הסכמת הרשות לכך.
במקביל, חשש בישראל כי 600 משאיות סיוע ביום תורמות להתחזקות חמאס, ומדינות מממנות נמנעות מהשקעה בשיקום עד לפירוק חמאס מנשקו.

מתווה המימון והחסמים הפוליטיים

כפי שדווח ב-Ynet, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתנגד לדרישה אמריקאית להשתמש בכספי הרשות הפלסטינית שהוחרמו בידי ישראל כדי לממן תוכנית חלוקת סיוע הומניטרי שנועדה לעקוף את חמאס. לפי שלושה מקורות פוליטיים, ההתנגדות נובעת מסירובו לאפשר לרשות הפלסטינית דריסת רגל כלשהי בעזה, גם אם בעקיפין, ולכן המהלך מעוכב בשלב זה משום שהתקציב הרלוונטי נמצא בסמכותו.

לפי המקורות, המתווה הנבחן כולל פריסה מחדש של מרכזי חלוקת סיוע שיופעלו בידי גוף שאינו מזוהה עם חמאס, בדומה למודל של Gaza Humanitarian Foundation ששימש בשנה שעברה. התוכנית כוללת הקמת מרכזים סמוך לקו הצהוב, שם צה"ל יוכל לאבטח את המתחמים.

המקורות הוסיפו כי האמריקאים דורשים שהיוזמה תמומן מכספים שהועברו בעבר מדי חודש לעזה מטעם הרשות הפלסטינית והוחרמו בידי ישראל מאז תחילת המלחמה. מדובר ב-275 מיליון שקל בחודש, שהצטברו לכ-5 מיליארד שקל, ובמקביל דווח כי וושינגטון מבקשת להשתמש בכספים גם למאמצי שיקום נוספים ברצועה.

לפי הדין הישראלי, ניתן להחרים את הכספים אך לא לעשות בהם שימוש ללא הסכמת הרשות הפלסטינית. האמריקאים הבהירו כי הרשות מסכימה לשימוש בכספים, אך לפי המקורות זהו בדיוק מוקד ההתנגדות של סמוטריץ', המבקש להימנע מכל מהלך מוסכם או מתואם שעלול להעניק לרשות אחיזה עקיפה בעזה.

השלכות ביטחוניות ואזוריות על מנגנון הסיוע

בדיונים על הצעדים הבאים ברצועת עזה, ישראל וארצות הברית מבינות כי לצד צעדים צבאיים שנבחנים לפירוק חמאס מנשקו, יש לטפל גם בהתחזקות הכלכלית של הארגון דרך הסיוע ההומניטרי. על הרקע הזה נשקלת חזרה למנגנוני חלוקה שעוקפים את חמאס ומצמצמים את תלות התושבים בו.

לפי גורמים פוליטיים, מדינות שהתחייבו לממן את שיקום עזה אינן רוצות להשקיע לפני שיתברר כי חמאס מפורק מנשקו, כדי לא להזרים כסף לפרויקטים שעלולים להיהרס בהמשך בפעולות צבאיות ישראליות נוספות.

הצבא התנגד בעבר למרכזי החלוקה שהופעלו אשתקד בידי Gaza Humanitarian Foundation, לאחר שנתקלו בקשיים ובסופו של דבר סיפקו סיוע רק לחלק קטן מאוכלוסיית הרצועה. אף שצה"ל מסכים לעיקרון של הפרדת הסיוע ההומניטרי מחמאס והפחתת תלות התושבים בארגון, הוא אינו רוצה להיקלע לשליטה באוכלוסייה נוספת.

בישראל יש מי שסבורים כי כעת ייתכן שהמהלך יצליח בצורה יעילה יותר בזכות שליטת צה"ל בקו הצהוב. ההערכה הזו מתחדדת על רקע חשש כי חמאס מתחזק באופן משמעותי דרך כניסת 600 משאיות סיוע ביום ודרך פעילות הברחה הקשורה למערך הסיוע ההומניטרי.

בכתבה קודמת שלנו על המאבק סביב רזרבת תקציב 2026 סקרנו כיצד המתיחות מול איראן החזירה למרכז את העימות בין משרד האוצר למערכת הביטחון על מימון הלחימה וההתחייבויות הצבאיות. הדגש היה על הפער בין הרזרבה שנקבעה (7 מיליארד שקל) לבין דרישות גדולות יותר, ועל נתוני המאקרו שמראים התכווצות בתוצר בתחילת 2026 לצד שיפור בגביית המסים—כאשר התמונה כולה תלויה בשאלה אם תתרחש הסלמה נוספת.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?